טיפ שבועי לפרשת כי תבוא
השבת נקרא בתורה בפרשת כי תבוא. אחד מן הנושאים העיקריים בפרשה הוא פרשת הקללות, שבה מזהיר משה את בני ישראל מה עלול להתרחש אם לא ילכו בדרכי ה' ולא ישמרו את התורה(דברים כח, טו-סט).
הפעם נשוב לעסוק בדרך פיסוק הטעמים, כאשר נמנים בפסוק אחד כמה איברים (שמות של אנשים , מקומות, אך גם פירוט אחר של איברים) (ראו בהקשר זה הטיפ השבועי לפרשת פנחס אשתקד). נעשה זאת באמצעות עיון באחד מפסוקי פרשת הקללות שבפרשתנו.
אציין כי הרעיון לטיפ השבועי שלהלן עלה במוחי בזכות עיון ב "גיליונות נחמה" - פרשת כי תבא שנת תשכ"ז (נמצא במרשתת באתרdaat). עוד יצויין כי החלק העוסק בטעמי המקרא ב"גיליונות נחמה" נעשה בשיתוף פעולה של נחמה ליבוביץ ז"ל עם מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל.
ועתה נעבור לגופו של עניין
נזכיר תחילה את העקרונות הכלליים של דרכי המנייה, עליהם עמדנו בעבר:
העיקרון הראשון- כאשר מספר האיברים ברשימה הוא זוגי - החלוקה תהיה סימטרית(ראו למשל במדבר כו, ה- ו).
העיקרון השני - כאשר מספר האיברים ברשימה אינו זוגי, אין אפשרות אחרת, זולת חלוקת הרשימה באפן לא סימטרי. למשל אם ברשימה שלושה איברים, החלוקה תהא 2-1 או 1-2 (ראו למשל: במדבר כו, יב, וכן בפסוקים: טו, כ, כו ועוד).
כמו כן אמרנו, כי קיומה של וא"ו החיבור או היעדרה בין האיברים הוא גורם מכריע בקביעת החלוקה ביניהם (ראו במדבר כו, לג).
אחרי שאמרנו כל זאת נעסוק באחד הפסוקים שבפרשתנו. כאמור לעיל, בפרשתנו, נמצאת פרשת הקללות, בה מפרט משה בפני בני ישראל את הפורענות העתידה לבוא עליהם אם לא ישמרו את התורה והמצוות. בין הייתר מזהיר משה, כי אם לא ישמרו בני ישראל את התורה: "יככה ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון. ורדפוך עד אבדך" (כח, כב).
הפסוק מתחלק באתנח במילה "ובירקון". טעם החלוקה בין הצלעות נראה פשוט- בצלע א נמנות המחלות או הנגעים, ואילו צלע ב מתארת את פגיעתם הרעה של המחלות או הנגעים שנמנו בצלע א.
בצלע א נמנים חמישה סוגים של מחלות ונגעים: שחפת, קדחת, דלקת, חרחר , חרב. כבר הזכרנו כמה פעמים בעבר כי אחד הכללים החשובים של פיסוק הטעמים קובע כי כל צלע מתחלקת עד ליחידות קטנות של מילה אחת או שתים.
לפנינו אפוא רשימה בת חמש מחלות או נגעים. כיצד היא מתחלקת?בעלי הטעמים הטעימו את המילים הבאות בטעם מפסיק: ובקדחת(גרש), ובדלקת (רביע), ובחרחר (פשטא), ובחרב(זקף), בשדפון (טיפחא), ובירקון (אתנחתא). שישה(!!) מתוך שבעת הנגעים מוטעמים בטעם מפסיק (כולם למעשה, פרט לראשון). רשימת הנגעים מתחלקת חלוקה עיקרית במילה ובחרב, המוטעמת בזקף, שהוא המפסיק הגדול מבין המפסיקים שהזכרנו(למעט האתנחתא, הנועל את הרשימה). כך נשארנו עם חמישה נגעים ב"צד אחד", ועם שני נגעים ב"צד" השני.
ה"צד" השני (שידפון וירקון) אינו צריך עוד לחלוקה פנימית. אשר לחלוקת הפנימית של חמשת הנגעים הראשונים, הם מתחלקים במילה ובדלקת, המוטעמת ברביע, שכח הפסקו קטן מכח הפסקו של הזקף שלאחריו. כך נותרנו עם "צד" אחד המכיל שלושה נגעים: שחפת, קדחת ודלקת(המתחלקים חלוקה פנימית במילה ובקדחת המוטעמת בגרש), ועם ה"צד" השני המכיל שני נגעים בלבד– חרחור וחרב.
יוצא אפוא, כי שבעת הנגעים המנויים בפסוק מתחלקים ביחס של 2-2-3 .
כעת נבחן כמה מדברי הפרשנים המבארים את פירוש הנגעים הללו ונראה האם אופן הסברם את מהות הנגעים מתאים לחלוקה הפנימית שקבעו בעלי הטעמים. יודגש כי הפרשנים הללו אינם מתייחסים לטעמי המקרא בפירושיהם, ולכן לא נותר לנו אלא לבדוק, האם אופן החלוקה הפנימית של הרשימה, כפי שהם מבינים אותה, מתאים לחלוקה הפנימית שהציעו בעלי הטעמים.
נפתח בדברי רש"י הכותב בפירושו לפסוקנו: "בשחפת: שבשרו נשרף...ובקדחת.. והוא אש של חולים ...שהיא חמה מאוד. ובדלקת: חמה יותר מקדחת ומיני חלאים הם. ובחרחר: חולי המחממו תוך הגוף... ובחרב: יביא עליך גייסות. שדפון וירקון: מכות תבואה שבשדות".
שתי מסקנות עולות מדברי רש"י, הנוגעות לעניינו. האחת- לדעתו- שני הנגעים האחרונים, עניינם נזק חקלאי, בעוד שארבעת הנגעים הראשונים נוגעים למחלות הגוף. לאור חלוקת הנגעים על פי פיסוק הטעמים, אכן מסתבר לומר כי שני הנגעים האחרונים שונים באופיים מחמשת הנגעים הראשונים, ועל כן הופרדו.
אשר לפירושו של רש"י את המילה חרב- לדעתו (אולי בעקבות התרגום המכונה "יונתן" המתרגם : חרב- שליפת חרב) אין זו מחלה אלא מלחמה. מהו אפוא הקשר בין החרב לבין החרחור, שהוא בן זוגו על פי פיסוק הטעמים ושאותו מפרש רש"י כ"חולי המחממו תוך הגוף"? נשאיר שאלה זו בצריך עיון.
התמיהה שתמהנו על פירוש רש"י אינה קיימת לכאורה (לפחות באופן חלקי) אם נאמץ את אחד מן הפירושים שמציג ראב"ע בפירושו לפסוקנו, ואלה דבריו: "בשחפת: י"א (יש אומרים נ.ו) שהם מני חלאים. בקדחת: בכל יום..., וטעם ובדלקת שלישית או רביעית, ובחרחור... ובחרב: מגזרת חורב. ובשדפון: נפיחות... ויש אומרים הפוך...ובירקון: כמשמעו בלשון קדר ויש אומרים כי אלה חליים בזרע: ובשדפון כמו 'שדופות קדים'(בראשית מא, ו)... וכן בפרשת אם בחוקותי".
מפירוש ראב"ע עולה כי הוא מפרש את המילה 'חרב', כמחלת הגוף – התייבשות, התהיה שהעלנו בדברי רש"י איננה קיימת אפוא לפי ראב"ע. עוד ניתן להבין מפירוש ראב"ע כי החלוקה הפנימית של המחלות, בין חמשת הראשונות לשתי האחרונות, לדעת ה"יש אומרים" שהוא מביא- ברורה- חמשת החוליים הראשונים הם חוליים שבגוף, ואילו שני החוליים האחרונים הם מחלות חקלאיות (לדיון נוסף על פירוש המילה "חרב" במקרא ובאפשרות לראותה כמכה חקלאית ראו מאמרו של אמו"ר: ש. ורגון, "המבנה והמשמעות של ישעיה א 20-18 ",(בתוך): בארצות המקרא מחקרים בנבואה והיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה מקראית, רמת גן תשע"ה,
עמ' 38-27 ובפרט בעמ' 35-33).
שד"ל (שמואל דוד לוצאטו שחי באיטליה בין השנים 1865-1800) בפירושו לפסוקנו כותב: "שחפת וקדחת.. נראה שהם מלאים בתבואה... וכן שדפון וירקון פירשם רש"י מכות התבואה... וכן 'ובחרב' אין ספק שאינו חולי באדם אלא ל'(לשון נ.ו) חורב והוא גורם הפסד התבואה".
נראה ששד"ל בפירושו הולך לקצה השני ומפרש את כל הנגעים הנמנים בפסוק כמחלות חקלאיות, גם השחפת והקדחת.
בפירושו לפרשת בחוקתי משלים שד"ל את התמונה וכותב (ויקרא כז,טז): " בהלה ... אף כאן מכות שיפסידו יגיעכם בעבודת האדמה והן השחפת והקדחת, והן מכות בתבואה, לא בגוף... ועל הדרך הזה יש לפרש ג"כ (גם כן נ.ו) בכי תבוא...". יוצא אפוא כי לטעמו של שד"ל – כל הנגעים הנמנים בפסוק הם נגעים חקלאיים.
דברי שד"ל כמובן אינם מעוררים את הקושי המתעורר למקרא דברי רש"י לפסוקנו, אך מאידך אין בדבריו הסבר לחלוקה הפנימית של שבעת הנגעים החקלאיים (לטעמו) המנויים בפסוקנו.
לסיכום: עסקנו הפעם באופן שבו בעלי הטעמים חילקו רשימה של נגעים ומחלות, תוך יישום העקרונות המנחים שראינו בעבר, בדבר חלוקה פנימית של רשימות. בחנו, לאור חלוקה פנימית זו, את דברי כמה מן המפרשים בפירושם את מהות הנגעים המנויים בפסוקנו. ראינו שדברי רש"י מוקשים מבחינת החלוקה הפנימית בין הנגעים. שד"ל נמנע מקושי זה בכך שהוא מפרש כי כל הנגעים הינם נגעים חקלאיים, אך בדבריו אין הסבר לחלוקה הפנימית של הנגעים כפי שראינו. בפירושו של ראב"ע, בוודאי לדעתם של "יש אומרים" שהוא מביא, יש הסבר ברור רק לחלוקה הראשית בין חמשת הנגעים הראשונים לשני האחרונים, אך לא לחלוקת המשנית, העולה מתוך פיסוק הטעמים.
שבת שלום
Edit Post Text
