טיפ שבועי לפרשת תולדת
פרשת השבוע, פרשת תולדת פותחת בסיפור נישואי יצחק ורבקה, עקרותה של רבקה, התפילה, ההיריון והולדת עשו ויעקב (כה, יט-כו).
התורה מתארת את הולדת עשו כך: "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ויקראו שמו עשו""(כה, כה).
הפסוק מתחלק בין תאור הלידה שבצלע א לבין קריאת השם, שבצלע ב. צלע א מתחלקת במילה אדמוני בטעם זקף. שני מאפיינים של היילוד מצויינים בפסוק. האחד- אדמוני. השני- כולו כאדרת שער. המילה 'כולו' מוטעמת בטיפחא, שהוא טעם מפסיק. משמע, לכאורה 'אדרת שער' היא ביטוי אחד שיש בו סומך ונסמך.
אונקלוס (היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומי שהתגייר. חי במאות ה 2-1 לספירה) מתרגם : "ונפק קדמאה סמוק, כולה כגלים דשער (ובתרגום חוזר לעברית: ויצא הראשון אדום, כולו כגלים של שער). רש"י בפירושו לפסוק מבאר: "כלו כאדרת שער- מלא שער כטלית של צמר המלאה שער...". על פי שני הפירושים האלה, נראה כי הבן הראשון שנולד, עשו, היה מלא שער, עם היוולדו. שניהם מפרשים את המילה 'אדרת' כצורת נסמך. כאמור, גם בעלי הטעמים הטעימו את המילה 'אדרת' בטעם משרת( מונח), ועל כן נראה כי גם לפי פיסוק הטעמים, המילה 'אדרת' הינה צורת נסמך (ראו : ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנד, עמ' 88-87 ). הביטוי 'אדרת שער' מצוי גם בפסוק בספר זכריה וכך נאמר שם: "ולא ילבשו אדרת שער" (זכריה יג, ד). המילה 'אדרת' כנסמך מופיעה במקרא גם במקומות נוספים (יהושע ז, כא: מלכים ב ב, יג– יד).
למרות זאת, יוצא ראב"ע (ר' אברהם בן עזרא . נולד בטודלה שבספרד. חי במאות 12-11) כנגד הפרשנות לפיה המילה 'אדרת' היא מילה סמוכה, ואלה דבריו: ואין מלת 'כאדרת' סמוכה, רק טעמו 'כלו שער כאדרת', ועל דעת אחרים שהיא סמוכה". אומנם, המילה 'אדרת' מצויה במקרא, ללא ביטוי סומך (ראו יהושע ז, כד) אך בכל זאת לא ברור לכאורה מה הוביל את ראב"ע לבחור באפשרות נדירה זו, שהיא גם נוגדת את פיסוק הטעמים (כרקע לתמיהה זו יש להזכיר את דברי ראב"ע בספרו מאזני לשון הקודש לפיהם:"אזהירך ... וכל פירוש שאינו על פי הטעמים לא תאבה לו ולא תשמע אליו") מה גם שראב"ע עצמו ציין בפירושו שהוא מכיר את הפרשנות האחרת, לפיה הביטוי 'כאדרת שער' הינו ביטוי אחד של סומך ונסמך.
התייחסות לסטיית ראב"ע, מפירוש הטעמים בפסוקנו מצויה בפירושו של שד"ל (שמואל דוד לוצאטו. חי באיטליה בין השנים 1865-1800) : "מלת 'אדרת' סמוכה ל'שער' (לפי הטעמים ודלא כהראב"ע) כמו ' ולא ילבשו אדרת שער'(זכריה יג, ד) ואין כל אדרת שעירה כי אין ענין אדרת אלא דבר המקיף את הגוף". שד"ל מסביר מדוע ציין הכתוב 'אדרת שער' ולא הסתפק בציון 'כאדרת' (כפי שהדבר מופיע בספר יהושע). הוא מנמק זאת בכך שלא כל אדרת היא שעירה ולכן הכתוב מציין ' אדרת שער', להמחיש כי עשו נולד שעיר.
פרופסור שמחה קוגוט מנסה בספרו להתחקות אחר הטעם שהוביל את ראב"ע לפרש כנגד הטעמים (ראו עמ' 230-229 לספרו הנ"ל). לדעתו, ראב"ע לא קיבל את פיסוק הטעמים: כלו - כאדרת שער, שכן הביטוי 'אדרת שער' מציין לא רק את היות האדרת שעירה אלא אוסף של תכונות שיוכולות להיות אופייניות לאדרת כזו, למשל, צבעה של האדרת.
לפי דרך חשיבה זו (ובניגוד לעמדת שד"ל שהבאנו לעיל), ראב"ע היה סבור ככל הנראה (לדעת פרופסור קוגוט) שאין היגיון בהשוואת עשו ל'אדרת שער', ללא ציון מוקדם של העובדה שעשו נולד שעיר (התורה רק הקדימה וציינה את העובדה שהוא נולד אדמוני).
לעומת זאת, אם נפרש את הכתוב כאומר- כולו שער כאדרת- קושי זה אינו קיים. לפי פרשנות ראב"ע לפסוק, התורה מציינת ראשית את העובדה שעשו היילוד היה 'כלו שער'(איפיון שאנו מכירים גם מפסוקים אחרים. למשל: בראשית כז, יא). ובהתאם לכך, אין המילה אדרת משמשת כתחליף לשער אלא כתוספת לשער- השוואה בין שפע השער של עשו לשפע השער שבאדרת.
לסיכום: עמדנו היום על פירושו של הביטוי: 'כלו כאדרת שער' המצוי בפרשתנו. ראינו שתרגום אונקלוס וכן רש"י מפרשים ביטוי זה בהתאם לפיסוק הטעמים. כנגד פירוש זה הבאנו את דעת ראב"ע, המפרש ביטוי זה בניגוד לפיסוק הטעמים. ניסינו להתחקות אחרי הטעם לנטייתו של ראב"ע מן הפירוש על פי פיסוק הטעמים, במקרה זה.
שבת שלום
