טיפ שבועי לפרשת וישלח

                                      

                                   

פרשת השבוע פרשת וישלח, פותחת בתיאור ההכנות של יעקב לקראת פגישתו עם עשו אחיו (לב, ד ואילך). יעקב שולח שליחים (מלאכים בלשון הכתוב וראו  דברי רש"י  לב, ד) אל עשיו. בעקבות דיווח השליחים  אודות הכנותיו של עשיו, יעקב פועל במספר דרכים כדי לקדם פני רעה אפשרית (ראו דברי רש"י לפסוק ט בדיבור המתחיל "והיה המחנה הנשאר לפליטה-התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפלה ולמלחמה...").

בין שאר ההכנות, יעקב גם נושא תפילה, המתוארת בפסוקים י-יג. והנה בפסוק יא אנו קוראים: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך. כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות".

הפסוק מתחלק בטעם אתנח במילה המוקפת  'את-עבדך' (במלעיל). צלע א מתארת את חששו של יעקב, ואילו צלע ב מתארת את השינוי שעבר על יעקב, מאדם יחיד שעבר את הירדן לכיוון חרן בבורחו מפני עשו אחיו, עד להיותו בעל משפחה גדולה שבבואו חזרה למולדתו נאלץ לחצות את משפחתו לשני מחנות (ראו פסוק ח.   ראו  דברי  הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין) מוולוז'ין (חי בין השנים 1816 ועד 1893)  בפירושו העמק דבר לפסוקנו, בדיבור המתחיל: כי במקלי וגו').

 נתמקד בביטוי "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת" שבצלע א של הפסוק. ביטוי זה מעורר שתי שאלות. האחת- מה תפקידה של האות מ"ם במילה 'מכל'. השאלה השניה- מה פשר הביטוי 'מכל החסדים ומכל האמת'? האם  אלה שני עניינים או ביטויים נפרדים או ששיעור הביטוי הוא אחד- חסדים של אמת?

אונקלוס (היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומי שהתגייר. חי במאות ה 2-1 לספירה)    "מפתיע" בתרגומו לפסוק ומתרגם: "זעירן זכותי מכל חסדין ומכל טבון די עבדת עם עבדך..". בניגוד לדרכו של אונקלוס המתרגם ברגיל את המילה 'אמת' לארמית במילה 'קשוט' הרי שבפסוקנו הוא מתרגם את המילה 'האמת' במילים  "ומכל טבון"(על שינוי זה ראו דברי הרמב"ן בפירושו לפסוק, שעוד נדון בהם בהמשך, וכן בדברי  הנצי"ב  בפירושו לפסוקנו המעיר על כך. דיון בתרגום אונקלוס לפסוק זה בכלל ולמילה זו בפרט ראו אצל: הרב רפאל בנימין פוזן, פרשגן, ירושלים תשע"ג, עמ' 613-612).

רש"י בפירושו לפסוק מפרש בעקבות חז"ל: "נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא... ומכל האמת- אמתת דבריך  ששמרת לי כל ההבטחות שהבטיחתני". מקור דברי רש"י בסוגיה התלמודית בתלמוד הבבלי במסכת שבת (לב, א)  וכך נאמר שם: "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס...מאי קראה? קטנתי מכל החסדים...". באופן דומה מפרש רש"י שם את המימרא התלמודית.

 נראה מפירושו של רש"י שהוא מפרש את המ"ם שבמילה "מכל', כמ"ם הסיבה, כלומר: בגלל החסדים שעשית  עימדי - קטונתי. לגבי השאלה השניה ששאלנו,  נראה כי רש"י מפריד בדבריו בין המילה 'החסדים' לבין המילה 'האמת': "נתמעטו זכויותי על ידי החסדים והאמת אשר עשית..." ובהמשך אומר רש"י: "ומכל האמת - אמתת דבריך ששמרת לי כל ההבטחות'. נראה אפוא כי מדובר לדעתו  בשני עניינים שונים.

רמב"ן (ר' משה בן נחמן. נולד בספרד בשנת 1197 ונפטר בשנת 1270) דוחה את דברי רש"י וכותב: "ואינו נכון בלשון הכתוב". לדעת רמב"ן "אבל קטונתי לומר כי קטון הוא היותו ראוי לכל החסדים שעשה עימו..". בניגוד לרש"י שרואה בחסדים את הסיבה להרגשתו של יעקב כקטן, הרמב"ן סבור כי פירוש הביטוי , מכל החסדים- מלהיות ראוי לכל החסדים.

 לגבי השאלה השניה ששאלנו, נראה לכאורה מתחילת דברי הרמב"ן כי הוא  מבחין היטב בין"החסדים" לבין 'האמת":" והחסדים הם הטובות שעשה עמו בלא נדר, והאמת הטובה אשר הבטיחו ואמת לו הבטחתו..." ואולם בהמשך דבריו כותב הרמב"ן: והנכון בעיני כי החסדים הקיימים יקראו אמת כי היא מגזרת אמנה...". מן הסיפא של דברי הרמב"ן נראה כי 'חסד' ו'אמת' – חד הם.

 ראב"ע (ר' אברהם בן עזרא . נולד בטודלה שבספרד. חי  במאות 12-11) בפירושו  לפסוקנו כותב: "קטנתי כמו גם יכלתי והטעם פחות אני וקטן עד שתעשה עמי כל החסדים", כלומר איני ראוי שתעשה עימי כל החסדים. לגבי פירוש הביטוי 'חסד ואמת'- ראב"ע מפנה לפירושו לבראשית כד מט, שם הוא מבחין היטב בין שני המונחים ומפרש: "חסד- דבר שאינו חיוב, ואמת  - לקיים דבר החסד..".

ומה דעת בעלי הטעמים? כאן התשובה היא מורכבת, שכן נחלקו כתבי היד של התורה ומדפיסיה בקביעת הטעם שעל המילה 'קטנתי' בפסוקנו, וכך מסכם את הסוגיה בעל הפירוש 'מענה לשון'(בתוך תיקון סופרים סימנים, ירושלים תשע"ג) בפירושו לפסוקנו: "קטנתי (בטעם רביע, נ.ו) כך הוא בספרים ישנים, וגרסת דפוס מוינציא של רמ"ה בטעם רביע ובמאור"נ  (מאורות נתן. חיבור שנכתב על ידי ר' יעקב ספיר) כתב שבכתב אר"ץ (ארם צובה נ.ו) הוא בגרש" (על כתר ארם צובה ראו בערך המתאים בוויקיפדיה וכן: מ. ברויאר, כתר ארם צובא והנוסח המקובל של המקרא, ירושלים תשל"ז: מ. כהן מהדיר ועורך מדעי, מקראות גדולת הכתר מהדורת יסוד חדשה: א שמוש, הכתר -  סיפורו של כתר ארם צובה, ירושלים תשכ"ח. על דפוס ונציה ראו הערך דניאל בומברג בוויקיפדיה, וכן: יצחק  ש. פנקובר, "מהדורת התנ"ך הראשונה שהוציא בומברג לאור וראשית  בית דפוסו", קריית ספר נח תשמ"ג) .

נראה בכל הכבוד, כי בעל הפירוש "מענה לשון", לא הציג את מלא מורכבות התמונה , בפרט ככול שהדבר נוגע  להטעמת המילה 'קטנתי' בכתר ארם צובא, שכן  במהדורת מקראות גדולות הכתר מסומנת המילה 'קטנתי' בטעם גרש, ולא ברביע, בניגוד גמור לעדות המובאת בשם הספר "מאורות נתן"(יש לזכור, כי כתב היד של כתר  ארם מובא שנמצא אינו כולל אלא פרקים מועטים מן התורה, ובעניין זה אנו משתמשים בעדותיות משניות). סקירה מפורטת מגלה כי בכל כתבי היד והמהדורות המודפסות של התנ"ך שנסקרו, למעט בתנ"ך קורן ובמהדורת הינדנהיים, מופיע הטעם גרש במילה זו (אגב, יש לזכור, כי למעשה כתב היד של כתר ארם צובא לתורה ברובו הגדול, למעט שבעת הפרקים האחרונים, אינו מצוי בידינו. אנו ניזונים בענין זה מעדויות וממקורות משניים. ראו בעניין זה את ספרו של יצחק ש. פנקובר , נוסח התורה בכתר ארם צובה- עדות חדשה, רמת גן תשנ"ב.

ראו דיון  מעניין בכמה הבדלים בטעמי המקרא  בין כתבי היד ומהדורות מודפסות שונות של התנ"ך אצל: י. שניידר, "נוסח הטעמים בתנ"ך ברויאר ובתנ"ך  קורן",  מגדים לב (אדר ב תש"ס), עמ' 87-95. המאמר נמצא גם באתר של מכללת הרצוג במרשתת).

 נבאר את הדברים: נדמה כי הציבור (לפחות בבתי הכנסת של בני עדות אשכנז שאני מבקר בהם) רגיל (ואף מצפה) לשמוע את ה'אזלא גרש' על המילה 'קטנתי' שבפסוקנו. ואולם, מסתבר כי יש מהדורות של התורה שבהם סומן הטעם רביע מעל המילה קטנתי.

 ולמאי  נפקא מינה? גרש הוא מפסיק קטן מן הפשטא שלאחריו. לעומת זאת, הרביע הוא מפסיק גדול מן הפשטא שלאחריו. יוצא אפוא כי אם המילה 'קטנתי' מוטעמת בגרש, הרי שהביטוי: 'מכל החסדים ומכל האמת' מתארת שני עניינים שונים- חסד הוא דבר אחד, ואמת הוא דבר שונה (מתאים לפירוש של רש"י ושל ראב"ע), אך אם נטעים את המילה 'קטנתי' ברביע, נמצא ש'מכל החסדים ומכל האמת' הוא ביטוי אחד שפירושו - חסד של אמת (מתאים לפירוש של הרמב"ן בסיפא של דבריו ).

לקורא בתורה בן זמננו השואל את עצמו, כיצד עליו לקרוא את המילה   'קטנתי' שבפסוק, נשיב: אין זה משנה איך תקרא את המילה 'קטנתי', ובלבד שאת המשך הפסוק תקרא בהתאם לטעם שבו הטעמת את המילה 'קטנתי', כלומר - , אם הטעמת את המילה 'קטנתי' בגרש- עליך להפריד בקריאה בין המילים 'מכל החסדים', לבין המילים  'ומכל האמת' (כפי שעושה, למשל, הזמר יונתן רזאל, בשירו על פסוק זה). ואולם, אם קראת ברביע- יש לחבר בין שני הביטויים.

לסיכום: הפעם עסקנו בפירוש הביטוי 'מכל החסדים ומכל האמת' שבפרשתנו. ראינו  כמה אפשרויות לפרש ביטוי זה. ראינו כי יש גרסאות שונות לגבי הטעם שעל המילה 'קטנתי', והטעמנו, כי יש קשר בין פרשנות הביטוי 'מכל החסדים ומכל האמת', לבין הטעם שעל המילה 'קטנתי'. המחלוקת לגבי הטעם שעל המילה 'קטנתי' אמורה להדריך את בעל הקורא, לפרש נכונה ולקרוא נכונה את הביטוי 'מכל החסדים ומכל האמת' שלאחריה, בהתאם לטעם בה קרא את המילה 'קטנתי'.

שבת שלום