טיפ שבועי לפרשת כי תשא
נעסוק הפעם שוב, כבשבוע שעבר, ביחס שבין טעמי המקרא, לבין הניקוד הפעם מזווית שונה מעט.
נשוב ונציין כי הניקוד והטעמים הם שניים משלושת היסודות שעליהם מושתת נוסח המקרא המצוי בידינו (היסוד השלישי הוא הכתיב. סקירה כללית על התהוות מערכת הניקוד והטעמים ראו בספרו של אמו"ר: ש. ורגון, שמואל דוד לוצאטו, ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא, רמת גן תשע"ג, עמ' 182-176. על הקשר שבין הניקוד והטעמים ראו: י. ברויאר, "מחלוקת ניקוד וטעמים בחלוקת פסוקים" (בתוך) ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, אסופת מאמרים במדעי היהדות, כרך א, ירושלים תשנ"ב, עמ' 241-191. מאמר זה הינו הבסיס לטיפ שבועי זה. לגישה שונה לפרשנות הפסוק שבו נדון להלן ראו: ש. קוגוט, " לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא" (בתוך) עיוני מקרא ופרשנות ז, מנחת ידיות והוקרה למנחם כהן, רמת גן תשס"ה, עמ'230-211, ובפרט עמ' 225-224 שם).
על רקע זה נבחן פסוק אחד בפרשת השבוע, שיש בו לכאורה מחלוקת בין הניקוד לבין הטעמים.
במרכזה של פרשת השבוע, פרשת כי תשא, עומד סיפור עגל הזהב שעשו בני ישראל בעודם ממתינים למשה רבנו שירד מהר סיני. כאשר משה יורד מהר סיני ומבקש הסבר ופשר לעגל שעשו בני ישראל, פנה משה אל אחיו אהרן וביקש להבין מדוע עשה את מה שעשה.
אהרן מספר שכאשר העם ראה שמשה מאחר לרדת מן ההר, פנו אליו(אל אהרן) וביקשו "...עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו. כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו"(לב, כג).
אהרן מתאר את תגובתו לפנייתו של העם, וכך הוא אומר: " ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי. ואשלכהו באש ויצא העגל הזה"(לב, כד)
הפסוק מתחלק באתנח במילה המוקפת ויתנו-לי. נראה לכאורה כי בצלע א מפורטים דברי אהרן אל העם ואילו צלע ב מתארת את פעולת אהרן בעקבות דבריו אל העם.
המילה החריגה בפסוק זה הדורשת עיון היא המילה התפרקו. האות ר במילה זו מנוקדת בקמץ. אילו היתה האות ר מנוקדת בשווא נח, זו היתה צורת עבר בבניין התפעל, ואולם בצורתה כפי שהיא לפנינו היא יכולה להתפרש כצורת ציווי או בלשון עבר.
אם נפרש את המילה 'התפרקו' כלשון עבר, פירוש הפסוק הוא שדברי אהרן הם קצרים ביותר: "למי זהב", ואילו ההמשך כבר מתאר את מעשי העם.
בדרך זו מפרש את הפסוק רש"י ואלה דבריו: ואמר להם – אמרתי להם דבר אחד 'למי זהב'- לבד, והם מהרו והתפרקו ויתנו לי". אהרן מדווח למשה, לפי פירוש זה, שהוא שאל רק שאלה אחת קטנה, למי זהב, אך העם מיהר להתפרק מתכשיטי הזהב שלו ונתנם לאהרן הכהן. כך גם מפרש את הפסוק ר' עובדיה ספורנו (חי באיטליה במאה ה – 16) ואלו דבריו: " ואמר להם למי זהב- שמתי הדבר לנמנע, שאין זהב מוכן. התפרקו ויתנו לי- והם התנדבו הזהב במהירות". ר' עובדיה ספורנו מפרש את דברי אהרן כאן כמי שמנסה לעכב את הכנת העגל ככל שניתן, בכך שמלכתחילה הניח שאין ברשות בני ישראל זהב זמין ומוכן, אך העם הפתיע את אהרן ומייד מסר לאהרן את הזהב.
פרופ' ברויאר במאמרו הנ"ל רואה בפרשנות זו כ"מגמה להמעיט את דברי אהרן ככל האפשר ועל ידי כך למעט אף את חטאו. הוא לא אמר אלא שתי מילים ...עיקר החטא נפל על העם" (ראו ברויאר, עמ' 213).
לעומת זאת, אם נפרש את המילה 'התפרקו' כצורת ציווי, הרי שיש לכאורה לפסק את הפסוק כך: ואמר אליהם למי זהב התפרקו- ויתנו לי. לפי פרשנות זו, דברי אהרן ארוכים יותר ומסתיימים במילה 'התפרקו', ואילו מעשה העם מבוטא במילים 'ויתנו לי'.
פרשנות כזו מתאימה לניקוד המילה "התפרקו" שבפסוקנו, המנוקדת כצורת הפסק(האות ר מנוקדת בקמץ ולא בשווא). יצוין כי צורת הפסק במילה המוטעמת בטיפחא הבאה מיד לאחר זקף היא חריגה(וראו מאמרו של פרופ' ברויאר בעמ' 213 והערה 59 שם).
למרות חריגות המילה התפרקו לפי פרשנות זו, הרי שדרך פרשנית זו לפסוק מושמעת בפי דון יצחק אברבנאל (פרשן, מדינאי והוגה דעות. חי בין השנים 1437-1508. ראו עליו : ב"צ נתניהו, דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה דעות, תשס"ה: י"צ מושקוביץ, "דון יצחק (בר' יהודה) אברבנאל (בתוך) , פרשנות המקרא לדורותיה, התשנ"ה, עמ' 130-117) בפירושו לפסוק ואלו דבריו: ... ולכן אמרתי אליהם: למי זהב- התפרקו. רוצה לומר: כל אחד יתן מהזהב כפי מה שיש לו, הרב ירבה מתנתו והמעט ימעיט".
והנה, פרופ' ברויאר קובע כי על פי פשוטו של מקרא, יש לפרש את המילה התפרקו כצורת ציווי (כפי שפירשו בעלי הניקוד) שכן: "צורת עבר היתה צריכה להיות כאן צורה מהופכת, כראוי ברצף סיפורי וכשאר כל צורות העבר שבסביבתה: " ואמר להם... ויתר ..ואשליכהו...ויצא". חריגותה של צורה זו מכרעת שזו צורת ציווי המסיימת את דברי אהרן"(ראו עמ'214 למאמר).
לסיכום: עסקנו הפעם בפסוק מן הפרשה שקיימת בו מחלוקת בין הניקוד לבין הטעמים. ראינו כי המפרשים נחלקו בפירוש הפסוק. במקרה זה (בניגוד למקרה שבו עסקנו בשבוע שעבר) לא הצדיקו המפרשים את הפירוש שלהם בטעמים או בניקוד. כמו כן הבאנו את דעתו של פרופסור ברויאר לפיה פשוטו של מקרא מחייב לפרש את המילה 'התפרקו' כציווי(כניקוד, ונגד הטעמים).
שבת שלום
