טיפ שבועי לפרשת בחקתי
השבת נקרא בתורה בפרשת בחקתי. הפרשה המסיימת את ספר ויקרא.
עיקרה של הפרשה עוסק בברכה ובקללה, בברכה שתבוא על עם ישראל אם ילכו בחוקות התורה וישמרו את המצוות, ובפורענות שתבוא על עם ישראל אם ימאסו בתורה ולא ילכו בדרך ה'.
הפורענות מנוסחת בפרשתנו בצורה הדרגתית. בפרק כו, פסוק יד אנו קוראים: "ואם לא תשמעו לי...", ואחרי פסוק זה מפרטת התורה מספר פורענויות(פסוקים טז-יז)
בפסוק יח מפורטות מכות נוספות: "ואם עד אלה לא תשמעו לי. ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם".
פסוק יח מתחלק באתנח במילה לי. צלע א היא התנאי- וצלע ב- תשובת התנאי.
נתמקד בצלע ב- הצלע מתחלקת בזקף במילה אתכם. על פי פיסוק הטעמים יש לקרוא את הצלע כך: ויספתי ליסרה אתכם- שבע על חטאתכם.
מה פירוש הביטוי 'שבע על חטאתיכם'?- האם יש כאן נימוק: שבע, בגלל חטאתיכם, או יש כאן מידה- לפי פירוש זה הפסוק קובע כי כמות הייסורים תהא פי שבעה מכמות החטאים?
ראב"ע (ר' אברהם בן עזרא. חי בין השנים 1167-1089) בפירושו לפסוק, מבאר ביטוי זה כך : "בעבור היותו חשבון שלם, נאמר על לשון רבים וכן 'כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כד, טז) 'עד עקרה ילדה שבעה'(שמו"א ב, ה) ואין 'על חטאתיכם' להוסיף שבעה, רק ויספתי - פעם אחרת, כמו 'קול גדול ולא יסף"(דברים ה, יט). וטעם' על חטאתיכם- בעבור חטאתיכם".
לדעת ראב"ע, אין כאן הכפלת הפורענות כנגד החטאים אלא פרוש הביטוי 'על חטאתיכם' הוא תיאור סיבה- בעבור חטאתיכם.
את המספר שבע מפרש ראב"ע כמספר טיפולוגי המציין ריבוי. גישה דומה לזו נוקט רד"ק (ר' דוד קמחי מגדולי פרשני המקרא והמדקדקים של ימי הביניים. חי בצרפת בין השנים 1235-1160) בפירושו לפסוק שבשמואל א שאותו מצטט ראב"ע בפירושו לפסוקנו, ואלה דברי רד"ק: ".. ומה שאמר שבעה אינו דוקא, אלא הוא כך חשבון כי כן דרך הכתוב כשירצה לומר רבים יאמר שבע כמו: 'אומללה יולדת השבעה'(ירמיהו טו, ט), 'שבע כחטאתיכם', 'שבע יפול צדיק וקם'...".
והנה בפסוק כא, מופיע ביטוי דומה לביטוי הנמצא בפסוקנו: "ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם". רש"י בפירושו לפסוק כא מבאר: "שבע כחטאתיכם- שבע פורעניות אחרים במספר שבע כחטאתיכם". לשיטתו יש כאן הכפלה פי 7 של הפורענות כנגד החטאים.
לעומתו, ראב"ע בפירושו לפסוק כא כותב: "...ועל חטאתיכם דבק עם 'ליסרה אתכם' וטעם- בעבור חטאתיכם" . ראב"ע שב ומציין אפוא כי הביטוי שבע על חטאתיכם הוא תיאור סיבה.
רשב"ם (ר' שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י) בפירושו לפסוק יח משלב לכאורה בין שני הפירושים ואלה דבריו: שבע על חטאתיכם-כלומר הרבה מכות על חטאתיכם כמו 'שבע יפול צדיק וקם'.... ". מצד אחד, הרשב"ם מפרש, כראב"ע, את המילה שבע כמספר טיפולוגי, אך מצד שני הוא מפרש את הביטוי על חטאתיכם כתיאור סיבה ולא כמכפיל.
כאמור לעיל, בפסוק כא, המתאר את השלב המתקדם יותר בפורענות שעתידה לבוא על עם ישראל, אם ימאס בתורה ובמצוות, נאמר ביטוי דומה "ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם". נראה לכאורה כי הביטוי כחטאתיכם, דומה בתוכנו לביטוי "על חטאתיכם' שבפסוק יח (וגם בפסוק כד לאחר מכן).
על רקע כל האמור לעיל, נפנה עתה לבחון את טעמי המקרא לפסוקנו. בחינה זו מראה כי גם טעמי המקרא שבשני הביטויים, זה הננקט בפסוק יח, וזה הנאמר בפסוק כא - דומים. המילה שבע, בשני הפסוקים, מוטעמת בטפחא. המילה כחטאתיכם(וכן המילה המוקפת על-חטאתיכם) מוטעמות, כל אחת מהן, בטעם סילוק (סוף פסוק).
מדמיון זה בפיסוק הטעמים בין שני הביטויים מסיק פרופ' שמחה קוגוט (ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד, עמ' 195) כי: "חילוף על /כ בהיקרויות המקבילות של אותו הצירוף, היה בו כדי ללמד את בעלי הטעמים שאין הוראתו של צירוף היחס על חטאתיכם- בגלל חטאתיכם... יש לתפוס את כל הצירוף 'שבע על/כ חטאתיכם' כתיאור אופן או תיאור מידה של פעולת הייסור" .
אם אכן זהו הפירוש העולה מפיסוק הטעמים, הרי שפירושיהם של הרשב"ם ושל ראב"ע (אם כי הם אינם בהכרח זהים) אינם עולים בקנה אחד עם פירוש זה, שכן הרשב"ם וכמוהו ראב"ע מפרידים בין המילה שבע לבין המילה כחטאתיכם או המילה המוקפת על-חטאתיכם שלדעתם משמשת כתיאור סיבה.
יצויין כי אין בדברי הרשב"ם או בדברי ראב"ע נימוק לסטייתם לכאורה מהפירוש המשתקף מן הטעמים (ועד כמה שהדבר נוגע לראב"ע הרי שפירוש בניגוד לטעמים אינו מתיישב עם קביעתו בספרו מאזני לשון הקודש לפיה: "..וכל פירוש שאינו על פי הטעמים לא תאבה לו ולא תשמע אליו").
לסיכום- בחנו הפעם ביטוי המופיע מספר פעמים בפרשת השבוע, בשינויים קלים. ראינו שבעלי הטעמים לא התחשבו בשינוים קלים אלה והעמידו את אותו פיסוק טעמים בכל ההיקרויות של הביטוי. עם זאת ראינו פירושים של שניים מפרשני ימי הביניים שבחרו במקרה זה לפרש את הביטוי שלא על פי פיסוק הטעמים.
שבת שלום
