טיפ שבועי לפרשת שלח

השבת נקרא בתורה את פרשת שלח. עיקרה של הפרשה עוסק בפרשת  שליחת משלחת מייצגת של בני ישראל אל ארץ כנען לתור את הארץ, בחטאם של אותם אנשים ובעונש שנגזר על עם ישראל בעקבות חטא זה והתנהגות העם לאחר חזרת המשלחת  והדיווח שמסרה למשה ולעם (פרקים יג- יד). התורה מספרת שמשה שולח את המשלחת ומנחה אותם בדבר הנושאים שעליהם לבדוק בבואם אל ארץ כנען (יג, יז-כ).

 לאחר מכן מתארת התורה את מסלולם של האנשים בארץ כנען ובין הייתר נאמר: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי  הענק. וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים"(יג, כא) (צען נקראת במקורות  הלניסטיים  בשם טניס וכן בתרגום המכונה יונתן, לפסוקנו. העיר מזוהה עם אבאריס בירת הפרעונים ההיקסוסים. העיר היתה מקום מושבו של המלך רעמסס השני. ראו:  י. מילגרום, "צען"(בתוך) עולם התנ"ך- במדבר, תל אביב תשנ"ג, עמ' 85. ראה דיון בנושא זה גם בבלוג של אורן סעיד תורה ומדע תחת הכותרת "חברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים". פורסם באתר toraumada  במרשתת).

הפסוק מתחלק באתנח במילה 'הענק' . צלע א עוסקת במשלחת ומתארת את ההגעה לחברון ואת ילידי הענק שהיו שם(על שינוי הטיית הפועל מלשון רבים ( ויעלו) ללשון יחיד  (ויבא) בצלע א ראו רש"י בפירוש לפסוק ולעומתו פירושו של ר' שמשון רפאל הירש לפסוק זה). צלע ב מתארת את העיר חברון ביחס לעיר צען שבמצרים.

ברקע הדברים ראוי להזכיר, כי כנען(שעל שמו קרויה הארץ שבה מצויה העיר חברון) היה מבני חם, בן נח. גם  מצרים נזכרת  ברשימת בני חם בן נח(ראו בראשית י, ו). על פי מה שעולה מן הפסוק בבראשית, נראה כי כנען היה צעיר הבנים של חם.

 על פי מידע זה מעורר  רש"י בפירושו לפסוקנו את השאלה: "אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול? השאלה מניחה כי פירוש הכתוב "שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים" הוא  כרונולוגי, כלומר: ראשית נבתה חברון ואחרי שבע שנים נבתה צען במצרים.

 כתוצאה משאלה זו דוחה רש"י את הפירוש הזה ואומר: "אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל שאין לך  טרשים בארץ ישראל יותר מחברון... ואין לך מעולה בכל הארצות כמצרים... וצוען היא המעולה שבארץ מצרים, שבה מושב המלכים... והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים"(מקור פירושו של רש"י הוא בבלי סוטה לד, ב).

לפי דברי רש"י, מספר לנו הכתוב על איכותה של חברון לעומת צען, אך אין הכתוב עוסק בזמן הבניה הכרונולוגי של שתי הערים.

רשב"ם (ר' שמואל בן מאיר),  נכדו של רש"י מאמץ דווקא את הפירוש שרש"י, זקנו, תמה עליו, ואומר: "לפי פשוטו נבנתה לפני צען, וגם כן חשובה יותר עיר הישנה מן העיר החדשה, שהיו ישראל מכירים חשיבותה של צוען, הוצרך לומר כי ערי ישראל חשובים יותר, וגם מתוך יושנה היו בה ענקים...". הרשב"ם למעשה אינו רואה סתירה בין שני הפירושים, ומפרש כי חברון גם נבנתה כרונולוגית לפני צען והיא גם חשובה ממנה.

 הרמב"ן בפירושו לפסוק מסביר מדוע חשוב היה לציין  את העובדה שחברון היא עיר עתיקה שנבנתה, כרונולוגית, לפני צען מצרים, ואלה דבריו:  "להגיד הפלגת חיי האנשים האלה(אחימן, ששי ותלמי נ.ו) כי כאשר הם מופלגים  בקומתן כן ימיהן ארוכין מכל האדם כי לאביהם נבנתה חברון לפני צוען מצרים שנתקפלו בה כמה דורות מאז ועד עתה. ויתכן לרמוז עוד...כי חברון קדמונית מאד ועדיין עושה פירות שמנים וגדולים... וכל שכן הארץ החדשה שהיא יותר שמנה...וזה טעם הכתוב 'וחברון שבע שנים נבנתה' מיד הענק הזה לפני צוען מצרים... והנה היו שנים רבות מאד מיום הוסדה ועד עתה".

 גם לגישת הרמב"ן, כמו לגישתו של רש"י, הכתוב מספר לנו על עובדה אחת- חברון נבנתה, כרונולוגית, שבע שנים לפני צען. הרמב"ן גם מסביר את חשיבות ציון העובדה הזו, אך הוא אינו מזכיר את האפשרות שהפסוק מספר לנו על יתרונה האיכותי של חברון על פני צען מצרים.

לעומת הרמב"ן  ניצבים דברי הרלב"ג(ר' לוי בן גרשום- פרשן מקרא, רופא  ומדען שחי בפרובאנס בין השנים 1344-1288) אשר מפרש את הפסוק כעוסק בחשיבותה של חברון לעומת העיר צוען, ללא כל קשר לזמן הכרונולוגי של בנייתן של שתי הערים ואלה דבריו, "אחשוב שהיה זה המאמר להורות על חשיבות המקום הזה כי צען היה מקום חשוב מאוד במצרים ועם כל זה היה יותר חשוב חברון.. ולזה הוא מבואר שלא נבנתה חברון קודם צוען מצרים, אלא מפני היותה חשובה יותר ממנה".

הרלב"ג דוחה אפוא בפירושו את הפרשנות הכרונולוגית לפסוק הזה ומפרשו כעוסק אך ורק בחשיבותה של חברון לעומת העיר צוען, פירוש המבוסס למעשה על דברי חז"ל שרש"י מאמצם בפירושו לפסוקנו.

נמצאנו למדים אפוא כי לפנינו שלושה מחנות של פרשנים. המחנה האחד מפרש את צלע ב בפסוקנו כמתייחס אך ורק ליתרונה האיכותי של חברון על פני צען מצרים(רש"י, רלב"ג). המחנה השני מפרש את צלע ב כמתייחסת אך ורק לזמן הכרונולוגי של בניית שתי הערים (רמב"ן), ואילו הרשב"ם מאמץ למעשה את שני הפירושים וקובע כי הכתוב מכוון לשני העניינים: הכרונולוגי והאיכותי (ראו התייחסות לנושא זה גם בפירושו של ר' שמשון רפאל הירש לפסוקנו) .

ומה דעת בעלי הטעמים? צלע ב מתחלקת בזקף  קטן במילה  'נבנתה'. כמו כן יש ליתן את הדעת לטעם שעל המילה חברון- רביע , שהוא מפסיק קטן מן הזקף שאחריו. נמצאנו למדים כי על פי הטעמים יש לקרוא את הפסוק כך : "וחברון שבע שנים נבנתה- לפני צען מצרים". מכאן שצלע ב מוסרת לנו שתי עובדות. האחת- שבע שנים נבנתה (יהא פירושה של אמרה זו אשר יהא) והשניה- לפני צען מצרים.

יוער כי אילו היתה המילה וחברון מוטעמת בזקף ולא ברביע, הרי שקריאת  צלע ב היתה משתנה לחלוטין, והיא  היתה נקראת: "וחברון- שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים". פיסוק כזה יכול לכאורה להכיל רק את הפירוש הכרונולוגי ליתרונה של חברון על פני צען מצרים( ובכל מקרה יכול להכיל רק עובדה אחת  הנוגעת ליחס בין שתי הערים).

ואולם, כאמור, נראה כי בעלי הטעמים לא הלכו בדרך זו והטעימו את המילה 'וחברון' ברביע, שהוא מפסיק גדול מן הפשטא, אך קטן מן הזקף(ראו: מ. פרלמן, דפים ללימוד טעמי המקרא, חוברת ג , תל אביב תשמ"ו, עמ' 180) . מכאן לדעתנו עולה המסקנה כי על פי הטעמים, מוסר לנו הכתוב שתי עובדות לגבי חברון. האחת- שבע שנים נבנתה, השניה- לפני צען מצרים. פירוש כזה של צלע ב עולה בקנה אחד עם עמדתו של הרשב"ם דווקא, אשר סובר כי  אין סתירה בין קדימותה הכרונולוגית של חברון לעומת צען מצרים, לבין  חשיבותה של חברון, העולה על חשיבותה של צען מצרים, וחשיבות זו נרמזת בביטוי "לפני צען מצרים".

לעומת הרשב"ם, כל הפרשנים שהבאנו מדבריהם מבכרים אפשרות אחת על פני רעותה, ומפרשים את צלע ב  כאילו היא מוסרת לנו נתון אחד בלבד לגבי חברון (ויהא אשר יהא פירושו). אפשרות כזו  אינה מתיישבת לכאורה עם פיסוק הטעמים.

לסיכום: עסקנו הפעם בפסוק בפרשתנו, שניתן לפרשנו בכיוונים שונים. עיקר  ענייננו התמקד בשאלה האם בצלע ב של הפסוק נמסרות לנו שתי עובדות לגבי העיר חברון או אחת בלבד. ראינו  שעל פי טעמי המקרא נראה כי הכתוב מוסר לנו בצלע ב שתי עובדות לגבי חברון. אנו סבורים כאמור כי אפשרות כזו מתאימה בעיקר לפירושו של הרשב"ם לפסוק, אך לא לפירושיהם של רש"י והרמב"ן.

שבת שלום 

​