טיפ שבועי לפרשת חיי שרה

הפעם נעמוד על כמה כללי יסוד בפיסוק טעמים, מתוך עיון בכמה  פסוקים בפרשה

כידוע, הכלל הראשון בפיסוק טעמים קובע כי כל פסוק מתחלק לשני חלקים (צלעות). הפסוק מסתיים בסוף פסוק(סילוק) והצלע הראשונה מסתיימת (בדרך כלל) באתנח.

הכלל השני קובע כי כל צלע חוזרת ומתחלקת אם יש בה יותר משתי מילים(ראה מ. פרלמן, מבוא לטעמי המקרא, הוצאת הקיבוץ הדתי, תשמ"ח).

אין פסוק ללא סוף פסוק, כמובן, אך בהחלט ישנם פסוקים רבים ללא אתנח. אנו רואים בהם כפסוקים בעלי צלע אחת.

ניטול  למשל, את הפסוק הנפוץ ביותר בתורה: "וידבר ה אל משה לאמר"- בפסוק זה אין אתנח. יש בו מפסיק אחד, מלבד סוף פסוק כמובן- הטיפחא, במילה "ה'". הטיפחא  הינה המפסיק האחרון לפני אתנח או סוף פסוק.

בפרשת השבוע , פרשת חיי שרה יש שבעה(7) פסוקים נטולי אתנח, ואלה הם : פרק כג- פסוקים ז, יב, יד. פרק כד פסוק כו. פרק כה פסוקים א, ה, יד. פסוקים אלה הם פסוקים קצרים, שגם הם מתחלקים על פי המפסיק העיקרי שיש בהם, למשל:  בפרק כג, ז: "ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת" - המפסיק העיקרי הוא הטיפחא שבמילה "הארץ" (מפסיק גדול מן התביר).  אך לעומת זאת  בפסוק יב " וישתחו אברהם לפני עם הארץ" המפסיק הגדול הוא הזקף במילה "אברהם"(הזקף מפסיק גדול מן הטיפחא).

החלוקה בין הצלעות אינה תמיד מאוזנת והיא נקבעת על פי העניין. ישנם פסוקים שבהם המילה הראשונה מוטעמת  באתנח(בראשית כד, לד). ישנם פסוקים בהם המילה הראשונה והאחרונה בצלע ב היא סוף פסוק(שמות יד,ד).

בכל פסוק ופסוק יש להתבונן כדי להבין את טעם החלוקה לשתי צלעות דווקא במקום בו היא נמצאת(וכן גם לגבי חלוקתה הפנימית של כל צלע). מי שמתבונן על הפסוקים בדרך זו ייקל עליו גם לזכור את הטעמים ולקרא בתורה כראוי על פי פיסוק הטעמים.

שבת שלום

Edit Post Text