טיפ שבועי לפרשת וישלח
בפרשת השבוע פרשת וישלח, מסופר על המפגש המורכב והטעון בין יעקב לעשו אחיו, אחרי שנים רבות שבהם לא התראו. הפרשה פותחת בתיאור ההכנות של יעקב לקראת הפגישה (לב, ד ואילך). יעקב שולח שליחים (מלאכים בלשון הכתוב וראו דברי רש"י לב, ד). בעקבות דיווח השליחים אודות הכנותיו של עשיו, יעקב פועל במספר דרכים כדי לקדם פני רעה אפשרית (ראו דברי רש"י לפסוק ט בדיבור המתחיל "והיה המחנה הנשאר לפליטה-...התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפלה ולמלחמה...").
המפגש עצמו בין יעקב לעשו מתואר בתורה בהרחבה(לג, א-טז). לקראת סיום הפגישה, עשו פונה ליעקב:"ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי" תגובת יעקב מובאת בהמשך הפסוק "ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני"(פסוק טז).
הפסוק מתחלק בטעם אתנח במילה 'אתי'. צלע א מתארת את דברי עשו, ואילו צלע ב מתארת את תשובתו של יעקב. עשו מבקש לערוך ליעקב הכירות עם "הנבחרת" שהביא עימו, או לכל הפחות עם חלקה(התורה מספרת שעשו בא לקראת יעקב ועימו 400 איש. ראו לג, א).
תשובתו של יעקב ל"הצעה" זו אינה ברורה:" למה זה אמצא חן בעיני אדני".
מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל מציין כי: "הביטוי 'למה זה'(או 'ולמה זה') בא בתורה 9 פעמים ובספרי נ"ך 15 פעמים נוספות.(מ פרלמן, חוג לטעמי המקרא, מס' 11). פירוש הביטוי " למה זה" הוא: "מה זה" (והמלה זה באה לחיזוק).
מבחינת פיסוק הטעמים, מציין פרלמן כי לעיתים בא הביטוי 'למה זה' בשני טעמים ולפעמים כמילה מוקפת אחת, המוטעמת בטעם אחד.
האם הפירוש הרגיל של הביטוי 'למה זה'- מה זה, מתאים לפסוקנו?
מפרשים אחדים סוברים כי הפירוש הרגיל והשכיח של הביטוי 'למה זה' מתאים לפסוקנו. כך למשל מביא פרלמן את פירושו של רב סעדיה גאון (מחשובי גאוני בבל. ראש ישיבת סורא. חי במאות ה- 10-9 )לפסוקנו :"למה זה מצאתי כל החן הזה שאמצא בעיני" וכן רד"ק(ר' דוד קמחי. פרשן מקרא שפעל בצרפת בין השנים 1235-1160) בפירושו לפסוקנו מבאר: "למה זה אמצא חן לעשות כל הכבוד הזה"(שד"ל בפירושו לפסוק תומך בדעתו של רד"ק, ואף מציין זאת במפורש).
ואולם, על עמדה זו חלקו כמה מפרשים ובראשם רש"י בפירושו לפסוקנו, ואלה דבריו: " למה זה תעשה לי טובה זו שאיני צריך לה. אמצא חן בעיניך- ולא תשלם לי עתה שום גמול".
לפי דעתו של רש"י, תשובתו של יעקב להצעתו של עשו כוללת שני רכיבים. האחד- שאלה רטורית- בשביל מה אני צריך את מה שאתה מציע לי?(התשובה- אינני צריך). השני- בקשה- אמצא חן בעיני אדוני.
הרחבה של דברי רש"י ופירוט הרציונל העומד מאחורי דברי יעקב כפי שמפרשם רש"י, מצינו בפירושו של הרמב"ן (ר' משה בן נחמן מגדולי חכמי ספרד בימי הבניים. חי בי השנים 1270-1194) לפסוקנו: "והכונה ביעקב כי לא היה חפץ בהם ובחבורתם כלל. וכל שכן שהיה בדעתו ללכת דרך אחרת"(וראו גם פירוש דומה בדברי הנצי"ב בפירושו העמק דבר לפסוקנו).
בדומה לדברי רש"י פירש גם רבנו בחיי(בן אשר אבן חלואה. פרשן מקרא שחי בסרגוסה שבספרד בין השנים 1340-1255) הכותב: " למה זה אינו דבק עם 'אמצא חן', אבל הם שני דברים. יאמר: למה זה תציג, די לי שאמצא חן בעיני אדני, והנו טוב לי מחברת עם רב".
האם ניתן למצוא בפיסוק הטעמים לפסוקנו תימוכין לאחת מן השיטות?
נחזור ונציין כי על פי פיסוק הטעמים לפסוקנו, צלע ב מתחלקת בזקף שמעל המילה זה. על פי פיסוק הטעמים, יש לקרוא אפוא את הצלע כך: "ויאמר למה זה? אמצא חן בעיני אדוני".
נראה אפוא כי על פי פיסוק הטעמים, אכן יש בפסוקנו שתי תשובות נפרדות שמשיב יעקב לעשו. האחת- למה זה. השניה- אמצא חן בעיני אדוני. מכאן שפיסוקם של בעלי הטעמים מהווה תימוכין לפירושו של רש"י.
והנה מצאנו שני מפרשים המתייחסים במפורש לטעמי המקרא שבפסוקנו. הראשון הוא הרוו"ה(ר' וואלף היידנהיים - חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני) המפרש: "אין לי צורך בזה. כן פירש רש"י וראב"ע וטעם זקף קטן... יורה על אמיתת פירושם".
אף שד"ל (שמואל דוד לוצאטו. חי באיטליה בין השנים 1865-1800) בפירושו לפסוקנו מתייחס לפיסוק הטעמים, כמתנגד לפירוש שהוא עצמו תומך בו(כזכור, שד"ל תומך בשיטת רד"ק המפרשת את דברי יעקב כשאלה אחת ולא כשתיים) וכותב: "...ולדעת בעל הטעמים(ואחריו רש"י ואחרים) הם שני דיבורים, למה זה תציג עמי מן העם אשר אתך? עשה עמי חסד שלא לעשות זה".
נראה אפוא כי עמדת רש"י בפירוש צלע ב של הפסוק כשתי שאלות נפרדות נתמכת על ידי פיסוק הטעמים(לדעת מ. פרלמן, ייתכן שזו הסיבה שהדריכה את רש"י בפירוש לפסוק). ייתכן כי העובדה החריגה, לפיה זה הפסוק היחידי שבו הביטוי 'למה זה' 'סוגר' על פתיחת האמירה(בניגוד לכל המופעים האחרים של הביטוי הזה בתנ"ך כולו) היא שהניעה את רש"י לפרש את הביטוי הזה כמפצל את תשובתו של יעקב לשני חלקים.
לסיכום: הפעם עסקנו בביטוי המופיע בפרשה. הביטוי שכיח במקרא אך בפרשתנו הוא מופיע בצורה מיוחדת. ראינו את המחלוקת שבין הפרשנים בפירוש הביטוי, והטעמנו כי פירושו של רש"י וההולכים בעקבותיו עולה בקנה אחד עם פיסוקם של בעלי הטעמים.
שבת שלום
Edit Post Text
