טיפ שבועי לפרשת ויצא

השבת  אנו קוראים בתורה בפרשת ויצא . 

הפעם נעסוק בתפקידם של טעמי המקרא  כמצביעים על מקום ההטעמה של המילה

בשפה העברית  אנו מבחינים בין מילים המוטעמות בהברתן האחרונה - מלרע, לבין מילים המוטעמות בהברה שלפני האחרונה - מלעיל.

רוב המילים בעברית מוטעמות בהברה האחרונה.

רוב טעמי המקרא ממוקמים מעל או מתחת להברה המוטעמת, וכך גם אנו יודעים כיצד להטעים את המילה בקוראנו אותה.

להטעמה נכונה של המילה יש חשיבות רבה, שכן שינוי במקום ההטעמה יכול להביא לשינוי המשמעות שלה.  כשמדובר בפעלים, שינוי במקום ההטעמה של המילה הוא גם שינוי בזמן הפועל.

והנה בפרשתנו מצאנו דוגמא נאה לכך.

בפרק כט, ו, בו מסופר  על הדיאלוג בין יעקב לרועים, נאמר: "ויאמר להם השלום לו. ויאמרו שלום והנה רחל ביתו באה עם הצאן".

ובהמשך, בפסוק ט, נאמר: "עודנו מדבר עימם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא". 

המילה "באה" נמצאת בשני הפסוקים, ואולם בפסוק ו, הטעם טיפחא נמצא מתחת לאות א, ואילו בפסוק ט, הטעם רביע נמצא מעל האות ב.

והנה רש"י בפירוש לפסוק ו' מתייחס לשוני זה, ואלה דבריו: "באה עם הצאן -  הטעם באלף ותרגומו 'אתיא'. ורחל באה(פסוק ט) הטעם למעלה בבית ותרגומו 'אתא'. הראשון לשון עושה והשני לשון עשתה".

 רש"י מצביע על שינוי ההטעמה של המילה"באה" בין שני הפסוקים כמפתח להבנת הכתוב. בפסוק ו, אומרים הרועים ליעקב "ויאמר שלום והנה רחל ביתו באה עם הצאן", - הנה רחל, ביתו של לבן שעליו שאלת, מגיעה עכשיו עם הצאן אל הבאר- זהו לשון הווה ולכן ההטעמה היא מתחת  לאות א (ובארמית- אתיא).

לעומת זאת, בפסוק ט, רחל כבר הגיעה אל הבאר, ולכן נאמר: "ורחל באה" ההטעמה מעל לאות ב" - לשון עבר- רחל באה כבר אל הבאר.

דוגמא זו היא אחת מיני רבות הממחישות כיצד שינוי בהטעמת  המילה משנה את משמעותה. הטעמים, במקרה זה, מסייעים לנו בקריאה נכונה של המילה מבחינת הטעמתה ובכך לפרש את הפסוק כהלכה בקריאתנו.

בשבועות הבאים, לכשיזדמן, נסקור דוגמאות נוספות  הממחישות עיקרון חשוב ושימושי  זה. 

שבת שלום .

Edit Post Text