טיפ שבועי לחג השבועות

השנה נחגוג את חג השבועות ביום שישי, לפני השבת, שבה נקרא בפרשת נשא. נעסוק בפסוק מתוך מגילת רות שנקרא בחג השבועות.

בפרק ד במגילה, מתואר מעמד שבו אמור מי שמכונה במגילה הגאל לקנות את השדה של נעמי וכך נאמר שם : "ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי. ומאת רות המאביה אשת המת קניתי(קנית קרי) להקים שם המת על נחלתו"(רות ד, ה). פסוק זה הוא פתיחת דברי בעז, לאחר שהגואל הסכים (באותו השלב) לגאול את השדה של נעמי, כלומר לרכוש אותה(יוער כי הגואל  האלמוני חזר בו מייד אחר כך מהסכמתו, כמתואר בפסוק ו ובועז הוא זה שגואל בסופו של דבר את הנחלה ונושא את רות לאישה, כמתואר בהמשך הפרק. על הליכי גאולת הקרקעות ראו ויקרא כה, כד-לה: פירוש הרמב"ן לבראשית לח, ח: ג"ח כהן, עיונים בחמש המגילות, מהדורה שניה, ירושלים תשס"ט, עמ' 135-132: מ. קוכמן, דיני גאולת הארץ(בתוך) ויקרא עולם התנ"ך, תל אביב תשנ"ג, עמ'191, וכן  הדיון בנושא זה מאת מחברים שונים בכרך מגילות של סדרה זו, בעמ' 99-98)  ברקע הדברים יש לזכור כי מטרת גאולת השדה הית לשמר את השושלת המשפחתית של משפחת אלימלך, אשר שני בניו נפטרו (רות א, ה).

מבחינת פיסוק הטעמים, הפסוק מתחלק באתנחתא במילה נעמי, כלומר,בעלי הטעמים הפרידו בין קניית השדה מיד נעמי לבין קניית השדה מיד רות. פרופ' שמחה קוגוט, מציין כי נראה כי בעלי הטעמים הבינו כי משמעות האות ו"ו שבמילה ומאת בפסוקנו היא ו"ו הסיפא(אפודוזיס) שפירושה- הרי(ו"ו כזו מציינת את תחילת הסיפא של המשפט, ומשמעה- הרי/אז- כלומר- אם יתקיים התנאי המפורט ברישא-יתקיים מה שאמור בסיפא. דוגמה לשימוש באות ו"ו באופן זה ראו בבראשית יג, יט).

לפי דרך זו, שיעור הכתוב הוא: ביום קנותך השדה מיד נעמי(הרי) מאת רות המואביה אשת המת קנית..." (ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד( להלן: קוגוט), עמ' 162-161). לשון אחר- בועז מצהיר כאן בפני הגואל המיועד שמעשה הקניין מאת נעמי - כמוהו כמעשה קניין מאת רות המואביה והפיכתה (של רות) לאשתו של הגואל.

ואולם, פיסוק זה של בעלי הטעמים הינו תמוה, ולכאורה ניתן היה  לפסק את הפסוק אחרת מבלי לפגוע בתוכנו, כפי שעולה  מהתרגום הארמי לפסוק: "ואמר בועז ביום זבינתך ית חקלא מן ידא דנעמי ומן ידא דרות מואביתא. אתת מיתא חייב את למפרוק ובעי ליבמא יתה ולמסבה לאנתו, מן בגלל לאקמא שום מיתא על אחסנתיא".

נתמקד  בחלק הראשון של הפסוק על פי התרגום, שפירושו(בתרגום חוזר לעברית) הוא משהו מעין זה: "ויאמר בועז ביום שקנית את השדה מיד נעמי ומיד רות המואביה - את אשת המת (היא רות) חייב אתה לפדות, ליבם ולשאת אותה לאישה- וזאת כדי להקים שם המת על נחלתו".

לדעת פרופסור קוגוט, מסתבר שעל פי התרגום הארמי, יש לחבר בין רות לנעמי בפסוק, ומה שבועז אומר הוא שביום שקנית (אתה, הגואל הפוטנציאלי) את השדה מיד נעמי ומיד רות (שתיהן) -  התחייבת ליבם אותה (את רות) ולהתחתן איתה כדי להקים שם המת וכו'.

לדעת המתרגם, יש לכאורה להציב את האתנחתא בפסוק תחת המילה המואביה. לפי פירוש זה, המילים אשת המת, אינן תמורה למילים רות המואביה, אלא הן מושא לפועל קנית(קנית את אשת המת, שהיא רות).

ומדוע לא הלכו בעלי הטעמים בדרך זו? לדעת פרופ' קוגוט, הסיבה לפיסוק של בעלי הטעמים הוא הדמיון בין פסוקנו למה שנאמר בפסוק י: "וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו...".  

פרופ' קוגוט מציין כי לתחושת הדמיון הזו שבין הפסוקים מצטרפת גם גרסת הכתיב קניתי בפסוקנו, הדומה לכאורה למה שכתוב בפסוק י.

אלא שבניגוד לפסוקנו, בפסוק י לא נמצאת המילה מאת, אלא את- ברור לפי פסוק י שהקניין הוא מידיה של נעמי בלבד, ולא מידיהן של נעמי ורות, וככל הנראה בשל סיבה זו, הפרידו ביניהן בעלי הטעמים בפסוק ו, חרף השוני הלשוני בין שני הפסוקים.

 על רקע קושי זה העולה מפיסוק הטעמים, מן הראוי לעיין בפירושו של רש"י לפסוקנו, הכותב: ומאת רות המואביה- אתה צריך לקנות, והיא אינה מתרצה אלא אם כן תשאנה".

לדעת פרופ' קוגוט (עמ' 162),יש בפירוש זה משום אחיזת החבל משני קצותיו. מצד אחד, דברי רש"י "ומאת רות המואביה אתה צריך לקנות"-  קושרים את התיבות "ומאת רות המואביה" אל המילים "מיד נעמי" (כך נראה מן התרגום, כאמור), אבל בביטוי "אתה צריך לקנות", רומז רש"י לכאורה אל המילה 'קנית' שבהמשך הפסוק, שהוא מפרשה כ"אתה צריך לקנות", ורש"י משלים את הקשר שבין שני הדברים על ידי שימת מילים בפי בועז: "והיא אינה מתרצה אלא אם כן תישאנה".

 לדעת פרופ' קוגוט, השלמה זו נשענת על קריאת הפסוק כדרך שנראתה על ידיי בעל התרגום.

עם זאת, פרופ' קוגוט מעלה את האפשרות שיש למיזוג בין שיטת בעלי הטעמים עם שיטת המתרגם אחיזה בפסוק עצמו, אם נפרשו  באופן המחייב קריאה כפולה, באופן שלהלן: "ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה- את רות המואביה אשת המת קנית..."- קניית  השדה מאת שתיהן מחייבת את נשיאת רות לאישה.

כפי שכבר אמרנו בכמה מקומות במסגרת הטיפ השבועי, בעלי הטעמים או לייתר דיוק, שיטת הפיסוק של בעלי הטעמים אינה יכולה לתת ביטוי לקריאות כפולות מעין אלה(ראו קוגוט, עמ' 133-126), ומכאן ככול הנראה נובע הפער בין קריאת הפסוק על ידי בעלי הטעמים לבין התרגום, לבין פירושו של רש"י. יתר על כן- גם רש"י עצמו אינו מציע קריאה כפולה כזו, ובנה את פירושו לא על קריאה כפולה אלא על "השלמת פערים" בניסוח דבריו של בועז. נמצא אפוא כי הדמיון לפסוק י מחד גיסא, והמגבלה של שיטת הפיסוק של הטעמים מאידך גיסא, הם שהובילו ככל הנראה את בעלי הטעמים  לפסק את הפסוק באופן בו פסקוהו.

לסיכום:  עמדנו הפעם על פסוק במגילת רות שיש בו שימוש מיוחד באות ו"ו. ראינו את שיטת בעלי הטעמים בחלוקה הפנימית של הפסוק, ועימתנו אותה עם הצעתו של המתרגם הארמי. לנוכח הסברו של רש"י ועל פי דרכו של פרופ' קוגוט בספרו, העלנו את האפשרות כי השילוב של מגבלות שיטת פיסוק הטעמים עם הדמיון בין פסוקנו לבין פסוק י, הוא אשר הוביל את בעלי הטעמים  לחלק ולפסק את הפסוק בדרך המוצגת כיום לפני הקורא את הפסוק.

חג שמח ושבת שלום 

Edit Post Text