טיפ שבועי לפרשת בהעלתך

השבת נקרא בתורה את פרשת בהעלתך. נעסוק הפעם  בטעמים שלא הרבינו לעסוק בהם במסגרת הטיפ השבועי עד היום, תלישא גדולה וזרקא. נעשה זאת אגב דיון בשאלה פרשנית, העולה מתוך עיון באחד מן הפסוקים שבפרשתנו.

אחד הנושאים בהם עוסקת הפרשה, הוא בקשתו של משה מ"חבב בן רעואל המדיני" להצטרף אל בני ישראל במסע לארץ המיועדת להם, וכך נאמר בפרשה: "ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אתו אתן לכם. לכה אתנו והטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל"(י, כט).

מיהו "חבב בן רעואל המדיני חתן משה"? ניתן להציג את השאלה גם אחרת: האם המילים חתן משה מתייחסות לחובב, או לרעואל?

כדי לענות על שאלה זו, ניזכר בכמה פסוקים העוסקים במשפחתו של משה.

 בספר שמות מספרת התורה על בריחת משה למדין מפני פרעה, אשר ביקש להורגו(ב, טו). משה מגיע לבאר שבארץ מדין ומושיע את בנות כהן מדין אשר גורשו על ידי הרועים (פסוקים טז-יז). התורה מספרת שהבנות חוזרות "אל רעואל אביהן" והן מספרות לו את אשר ארע, והוא אינו מבין מדוע לא הזמינו הבנות את משה אל ביתו(פסוק כ). בהמשך מסופר שמשה מסכים לשבת עם רעואל ושרעואל נותן את ביתו, ציפורה למשה להיות לו לאישה(כא). מכאן אנו לומדים שלחותנו של משה, אבי אשתו, קראו רעואל.

לעומת זאת, בפרק יח בספר שמות, אדם המכונה יתרו הוא הקרוי "חתן משה"(שמות יח, א) והוא זה שלוקח עימו את ציפורה, אשת משה, והולך איתה לפגוש את משה(פסוק ב שם).

המבוכה מעצימה אם נעיין בשני פסוקים בספר שופטים. באחד מהם מוצג דווקא אדם העונה לשם קיני כחותנו של משה, ואילו בשני מוזכר הביטוי "חבב חותן משה"(שופטים א, טז: ד, יא).

מיהו אפוא 'חותן משה'? יתרו, רעואל? אולי חובב?

רש"י (ר' שלמה בן יצחק. נחשב לגדול פרשני המקרא. חי בצרפת בין השנים 1105-1040) בפירושו לשמות יח, א כותב: "שבע שמות נקראו לו: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל , יתר...." מקורם של דברי רש"י אלה בדברי מדרש מכילתא(מדרש הלכה לספר שמות). דברים אלה פותרים את הסתירה לכאורה בין האמור בספר שמות לבין האמור בספר שופטים, שכן מדברי רש"י בשם המדרש עולה כי  יתרו,  חובב וקיני- שלושתם שמות של אותו אדם.

למרבה התדהמה, רש"י עצמו בפירוש לפרשתנו (י, כט ד"ה חבב) כותב: "הוא יתרו שנאמר 'מבני חובב חתן משה'(שופטים ו, יא)... ושני שמות היו לו: יתרו... חובב.... וכו'". דברים אלה עומדים  לכאורה בניגוד לפירושו של רש"י בשמות יח, שם מזכיר רש"י את שבעת שמותיו.

בהסבר תמיהה זו, כתב המהר"ל מפראג (ר' יהודה ליווא בן בצלאל. חי בפראג במאה ה- 16) בפירושו גור אריה על פירוש רש"י לתורה, כי היו לאותו אדם שני שמות מובהקים(יתרו וחובב). חמשת השמות  האחרים לא היו מובהקים. לפי הסבר זה, רש"י בפירוש לפסוקנו מצא לנכון לציין רק את השמות המובהקים, ואין בכך כדי לסתור את דבריו בפירושו לשמות יח.

מכל מקום, מפירוש רש"י לפרשתנו עולה כי חובב שבפרשתנו, הוא יתרו שבספר שמות. רעואל, לשיטת רש"י היה אביו של חובב, הקרוי גם יתרו. מכאן שהמלים חתן משה, בפסוקנו מתייחסות לחובב.

בדרך דומה הולך הרמב"ן (ר' משה בן נחמן. מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד בימי הביניים. חי בין השנים 1270-1194) בפירוש לפסוקנו, המפרש: "כבר פירשתי כי חובב שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל כי זה דרך כל מתגייר...". רמב"ן בפירושו לפסוקנו אינו מתייחס לשאר השמות המוזכרים במכילתא (ראו גם פירושיהם של  רשב"ם ושל רלב"ג לפסוקנו).    

התייחסות שונה לעניין זה מצאנו בפירושו של ראב"ע(ר' אברהם אבן עזרא. חי ופעל בספרד ובאיטליה במאות ה – 12-11) בפירוש לפסוקנו, ואלו דבריו: "מצאנו שצפורה היא בת רעואל כי כן כתוב 'ויתן את צפורה בתו למשה'... והנה חובב הוא בן רעואל והנה הוא אחי צפורה, ולפי שקול הדעת - שהוא יתרו, בעבור 'חנותנו במדבר', ואמר על דבר יתרו כאשר בא 'אל המדבר אשר הוא חונה שם' , ואם יטעון טוען כי הכתוב אומר על יתרו – 'חותן משה' יש להשיב, כי דרך המקרא לקרוא אבי הנערה ואחיה -  חותן, והעד: 'לחובב בן רעואל המדיני חותן משה', וכבר נתברר שחובב אחי צפורה וקראו 'חותן משה', ואם אמר: אין 'חותן משה' דבק עם חובב רק עם רעואל- התשובה: 'מבני חובב חותן משה'. ורבים אמרו שחובב הוא יתרו, והוא אבי צפורה, ורעואל היה זקנה ואמר הכתוב 'אל רעואל אביהן' כאשר אמר יעקב: 'אלהי אבי אברהם'..וחכמינו אמרו ששבעה שמות היו לו ליתרו', ושבעים פנים לתורה".

 ראב"ע  מציג כמה אפשרויות לפרש את הפסוק. על פי ההגיון סבור ראב"ע  (בניגוד לרש"י ולרמב"ן) כי חובב המוזכר בפרשתנו הוא אחיה של ציפורה אשת משה(ולא אביה). ואם נקשה על פסוק זה - הרי הכתוב אומר על יתרו שהוא חותן משה (שמות יח, א) הרי שהתשובה היא כי דרך המקרא לקרוא גם לאבי הנערה ולאחיה- חותן.

יצויין כי למרות עמדתו זו של ראב"ע, הוא איננו דוחה על הסף אפשרויות פרשניות אחרות(כגון זו העולה מפירושו של רש"י שהזכרנו לעיל) ועל כך הוא אומר כי "שבעים פנים לתורה"(לסקירה של האפשרויות השונות ליישוב התמיהה, ראו: במדבר, עולם התנ"ך, תל אביב תשנ"ג, עמ' 66. נציין כי ניתן להסתייג מאופי הבעת השאלה בפירוש זה, שכן כאמור אין לדעתנו סתירה בין שני ההיגדים שבפסוק, אלא קיימת אי בהירות באשר לייחוס הביטוי חתן משה, האם מתייחס הוא למלה חובב, או למילים 'בן רעואל המדיני'. ראו גם: הרב הלל מרצבך, "פרשת בהעלותך: מי אתה חובב החביב?" פורסם באתר kipa  במרשתת).

 ומה דעת בעלי הטעמים?

בעלי הטעמים הניחו תלישא גדולה מעל המילה "לחבב", ומעל המילה המדיני ישנה זרקא, שהוא מפסיק קטן לפני סגול(הבא במילה משה). מהו היחס בין שני טעמים אלה?

תלישא גדולה(פירוש השם תלישא - הפסק. ראו מ. פרלמן, דפים ללימוד טעמי המקרא כרך ז תל אביב תשל"ב, עמ' 508) הוא אחד מן הטעמים  המפסיקים שמקומו הוא קבוע, הוא תמיד נמצא בראש המילה וכך הוא מובדל מן הטעם תלישא קטנה שהוא טעם משרת).

תלישא גדולה קטנה בכח פיסוקה מן הזרקא שאחריה(ראו פרלמן שם, בעמ' 574). נמצא כי ההפסק במילה לחבב, קטן מן הההפסק שבמילה המדיני (זרקא). על פי כללי פיסוק הטעמים יש לקרוא את הפסוק כך: "לחבב, בן רעואל המדיני- חותן משה".

מבנה טעמים כזה נראה  כמבנה שיש בו מאמר מוסגר, כלומר, המילים: 'בן רעואל המדיני' בפסוקנו הן מאמר מוסגר וכבר הזכרנו כי על פי כלל המאמר המוסגר, הוא מסתיים תמיד במפסיק הגדול מן המפסיק הבא לפני תחילתו - כלל זה בדיוק מתאים למקרה שלנו.

 מכאן עולה המסקנה  כי על פי פיסוק הטעמים- חובב הוא חותן משה, ולא רעואל. פירוש הטעמים מתאים אפוא לכאורה לדרכם של רש"י ורמב"ן ולא לדרכו של ראב"ע המפרש כאמור כי חובב איננו חותן משה, אלא בנו של חותן משה ואחיה של ציפורה, אשת משה.

מסקנה זו לכאורה קשה מאוד, לנוכח הצהרתו המפורשת של ראב"ע לפיה: "אזהירך שתלך אחרי בעלי הטעמים, וכל פירוש שאינו על פי הטעמים, לא תאבה לו ולא תשמע אליו"(ספר המאזניים דף ד עמ' ב. ראו: ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד, עמ' 40. ראו דיון נרחב במקומות בהם פירושו של ראב"ע מתנגד לפיסוק הטעמים בספרו הנ"ל של פרופסור קוגוט בעמ' 230-196).

ואולם, נראה כי ניתן ליישב את פירושו של ראב"ע עם פיסוק הטעמים, וזאת על פי המשך דברי ראב"ע:  'דרך המקרא לקרוא לאבי הנערה ואחיה-  חתן". ניתן לפרש אפוא את דעת ראב"ע ולומר כי חובב (אחי ציפורה), הוא אומנם בן רעואל המדיני, אך הוא עצמו (חובב) גם כן נקרא חותן משה, כי בהיותו אחיו של אשת משה - גם הוא נקרא 'חותן משה'. על פי הצעה זו מתיישבים הפסוקים בספר שופטים המציינים את חובב כחותנו של משה(והוא קרוי כך, מכיוון שהוא אחי אשתו של משה), והיא גם  מאפשרת ליישב את פירושו של ראב"ע  לפסוקנו עם פיסוק הטעמים לפסוקנו, שמהם עולה כאמור כי חובב הוא המוכנה חותן משה.

לסיכום: עסקנו הפעם בביטוי מתוך פרשת השבוע שיש בו אי בהירות פרשנית. הצגנו שתי גישות לפרש את הביטוי. ראינו  שכללי פיסוק הטעמים מטים  לדרכם של רש"י ורמב"ן בהבנת הביטוי, אך ראינו כי ניתן ליישב גם את פירושו של ראב"ע לפסוקנו עם פיסוק הטעמים. אגב, עיסוק בפסוק זה למדנו  גם על ההררכיה הפנימית שבין שני המפסיקים, הזרקא ותלישא גדולה, ויישמנו את "כלל המאמר המוסגר" על הפסוק שבו עסקנו.

שבת שלום

​