טיפ שבועי לפרשת חקת

נעסוק הפעם בפסוק האחרון שבפרשת השבוע, פרשת חקת , והערת מסורה שעליו (אקדים ואומר, כי מצאתי הערת מסורה זו במהדורת מקראות גדולות בהגהתו של ר 'שלמה זלמן נטר (יליד הונגריה שעלה לירושלים) לא מצאתי הערה זו על המראות הגדולות הכתר ).

פרשת חקת מסתיימת בפסוק: " ויסעו בני ישראל. ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו " (כב, א). הפסוק מתחלק באתנחתא במילה ישראל , בין שני הפעלים שבפסוק.

 המילה ירחו מנוקדת בצירי תחת האות ר 'והיא כתובה בכתיב חסר. בין כתיבה זו, אנו מכירים את העיר יריחו המוכרת לנו כבר יכולה להיות כתובה ומנוקדת בתנ"ך במקומות רבים (יש יהושע ב, א ועוד).

העיר יריחו המקראית מזוהה עם תל א-סלטאן, שבסמוך הוא נמצא מעין הקרוי מעין אלישע (כך בערך ראו על יריחו באנציקלופדיה ויקיפדיה ; ערך יריחו בתוך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל . הוצאת כרטא, עמ "757-731 ראו גם" ירחו , ירחו, יריחו (פעם יריחה)", (בתוך) אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו . כרך ג) . בספר יהושע מסופר שיהושע קילל את מי שיבנה את העיר יריחו , לאחר שנכבשה על ידי בני ישראל והוחרמה על ידם זה של של פשוט יש לי כל זאת היה ישוב ישראלי סמוך ליריחו (שמואל ב, י, ה). בספר מלכים מסופר, שבימי אחאב מלך ישראל, בנה חיאל בית האלי את יריחו ונתקיימה בו קיללתו של יהושע בן נון (מלכים א טס, לד). ספרופה מאוחרת יותר, היה ביריחו גם מושב בני נביאים (מלכים ב ב, יח-יט). נראה כי ישוב ישראלי הוסיף להתקיים שם, כאילו הספרופת שיבת ציון באו עם זרובבלבני ירחו (נחמיה ז, לו).

והנה על פסוקנו באה הערת מסורה כדלקמן: "ירחו, כל או'(אורייתא נ.ו) ח"י(חסר י.  נ.ו) והריש צירי, ודנביאים כולם מלא ובחיריק"(אגב, בספר נחמיה כתוב שם העיר כמו שהוא כתוב בתורה, ואולי המסרן החריג פסוק זה, מכיוון שספר נחמיה הוא מחלק הכתובים שבתנ"ך ולא מחלק הנביאים).

הערה זו מצביעה על תופעה מעניינת, לפיה משתנה צורת הכתיבה של שם המקום ההוא, בין התורה לספרי הנביאים. בעוד שבתורה, שם העיר כתוב: ירחו, הרי שבנביאים מופיע השם יריחו(בכתיב מלא ובחיריק).

כדי לעמוד  על  הטעם להופעת שתי צורות הכתיבה, ננסה לעמוד תחילה על מקור השם יריחו(באנציקלופדיה המקראית נאמר כי  האטימולוגיה של השם אינה ברורה כל צורכה).

האם שמה של יריחו נגזר מן השורש רי"ח והוא קשור בריח מיוחד שהיה בה? כך עולה לכאורה מן האמור בספר יוסיפון (חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל, בעיקר בתקופת בית שני ועד המרד הגדול. הספר חובר או נערך במאה ה- 10 לספירה באיטליה, והוא עיבוד של התרגומם הלטיניים של כתבי יוסף בין מתתיהו.  מהדורה מדעית של הספר יצאה על ידי  ד. פלוסר בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 1978. להרחבה ראו בערך: יוסיפון (ספר) בויקיפדיה. הציטוטים שלהלן לקוחים מתוך מהדורה מתוקנת שיצאה על פי דפוס ונציה בהוצאת הומינר. מהדורה זו יצאה לאור בשנת תשל"ח), וכך נאמר שם: " ונקרא שם העיר עיר הריח, כי במקום ההוא היה צומח אילן אפרסמון-  הנקרא בלסאם- אשר ממנו יצא השמן הטוב הנקרא שמן אפרסמון, והוא שמן פנג, ויאמר יוסף בן גוריון: העץ הזה לא נראה מעולם במקום אחר- כי אם ביריחו. ורבים מלכים  ממלכי הארץ וגם כל מלכי מצרים, לקחו מנטעי העץ וינסו לטעת מהם בארצם... ולא קבל העץ את טבע הארץ כי יבש. והיה העץ ההוא ביריחו עד חרבן בית שני...".

מעניין לציין כי הסבר זה לטעם שמה של העיר יריחו מוזכר על ידי רש"י, בשמו של בעל ספר יוסיפון, וכך אנו קוראים בספר מלכים על התנהלותו של המלך חזקיה החולה, כלפי משלחת שבאה אליו מאת בראדך בלאדן בן-בלאדן  מלך בבל: "וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף את הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו. לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו"(מלכים ב כ, יג) וכך כותב רש"י בפירושו לפסוק: "ואת שמן הטוב - יש פותרים : שמן המשחה, ויש אומרים שמן בלסמון שהיה מצוי בארץ ישראל, שנאמר ביחזקאל 'יהודה וארץ ישראל המה רכליך. בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך"(יחזקאל כז, יז) וראיתי בספר יוסיפון: פנג הוא אפרסמון וגדל ביריחו, ועל שם הריח נקראת יריחו"(ראו גם דברי רש"י בפירושו  לישעיה לט, ב, וכן בפירושו ליחזקאל כז, יז, וכן בפירושו למסכת ברכות שבתלמוד הבבלי  מג, א דיבור המתחיל שמן ארצנו: ראו גם דברי ראב"ע  לבראשית לז, כה: "ואחרים אמרו, כי הוא פרי או שמן האילן שהובא מיריחו אל מצרים, על דעת יוסף בן גוריון". ראו גם  דברי רד"ק ליחזקאל כז, יז).

ואכן, ממקורות שונים בדברי חז"ל אנו למדים כי הם ייחסו לעיר  יריחו ריח מיוחד. אנו מוצאים מדרשים שונים המזכירים זאת, כך למשל: "שמן אפרסמון היה גדל ביריחו"(בבלי ברכות מג, א. ראו פירוש רש"י על אתר). וכן: "עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, ונשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת בירושלים(בבלי יומא לט, ב).

 בצד אפשרות זו ,לפיה שמה של העיר יריחו נגזר מן השורש רי"ח, ישנם הסוברים כי שמה של העיר ירחו נגזר מהמילה ירח(אולי בעקבות עבודה זרה שהיתה קשורה בעבודה לירח). גם אפשרות זו מוזכרת בספר יוסיפון: "ונקרא עיר יריחו - עיר הירח, להיות ממשלת הירח -  אשר מועדי ה' קרואים בו -  עליה,  גם כי במולדו - יהיה כאשר יהיה- לא יראה בשום מקום ממקומות היישוב טרם הראותו ביריחו. ולכן העדים הנאמנים, אשר היו באים להעיד אל זקני ישראל על  ראיית הירח  היו באים מיריחו. כי כל עד אשר היה בא להעיד על ראיית הירח משם,  לא היתה נמצאת בעדותו סבת  מבוכה ושגגה, ולא כן עדי שאר המקומות, כי היו פעמים רבות שוגגים בעדותם ונבוכים".

נראה כי מאחר שהאטימולוגיה של השם יריחו אינה  מובהקת מצד אחד, ובשים לב לשוני בכתיבתה של המילה בין התורה לבין הנביאים, היו כמה מן המפרשים שניסו לתלות את השוני בכתיב בין התורה לנביאים, במשמעות הכפולה של השם יריחו.

כך למשל רבנו בחיי(רבנו בחיי בן אשר חלואה. חי בי השנים 1340-1255. בסרגוסה שבספרד) בפירושו לפסוק:"עלה אל הר העברים הזה הר נבו....אשר על פני ירחו..."(דברים לב, מט) כותב: "מצינו בתורה ירחו בציר"י בלא יו"ד וביהושע כתיב  יריחו ביו'ד, ויתכן לומר בטעם הדבר, כי מלת ירחו בצר"י הוא מלשון ירח והוא מלה כוללת התפארת והכבוד... אבל ביהושע שנבואתו... כשאר הנביאים כולן, הזכיר יריחו ביו"ד, לבאר כי הגיע  לו ריח ומשך מן היו"ד המושכת מן הוי"ו....".

ובאופן אחר התייחס לשינוי בין שתי צורות הכתיבה,  הרמ"ע מפאנו(מנחם עזריה מפאנו. היה רב, פוסק ומקובל. חי באיטליה בין השנים 1620-1548), וכך  כתב בספרו מאה קשיטה על הפסוק: "...ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו" (במדבר לג, מח) :"בערבות מואב על ירדן ירחו, דכאן כתיב ירחו חסר יו"ד, אבל בספר יהושע כתיב מלא, משום דעד שבאו ישראל לשם, נקרא ירחו מלשון ירח, ומכאן והלאה כשבאו לארץ ישראל, התחיל דושנה של יריחו לתת ריח טוב כריח שדה אשר בירכו ה', ונקראה ע"ש הריח".

 שני הפרשנים הנ"ל מנסים, כל אחד בדרכו,  לקשור בין השוני בכתיבת המילה ירחו לבין שתי האפשרויות להבנת משמעות שם העיר. ואולם נראה כי לדעת רבנו בחיי, השם המפיע בתורה הוא השם הנעלה והחשוב יותר(מתאים לדרגתו של משה, שמעלתו עולה על מעלת שאר הנביאים), אך לדעת הרמ"ע מפאנו, יתרונה של יריחו החל לבלוט דווקא מאת שבאו לשם בני ישראל, ועל כן דווקא השם יריחו, המוכר לנו יותר, הוא השם הטוב והמובחר יותר.

לסיכום - עסקנו הפעם בהערת מסורה הבאה על הפסוק האחרון שבפרשתנו, שעניינה שתי צורות הכתיבה של שם העיר יריחו בתנ"ך. אגב כך ראינו את שתי האפשרויות להבנת מקור שמה של העיר יריחו, ואת הקשר שקשרו כמה פרשנים את פשר השם, עם צורת הכתיבה שלו. אגב הדיון שלנו, ראינו מקרה מעניין שבו משתמש רש"י בספר יוסיפון כמקור להסבר מקור שמה של העיר יריחו.

שבת שלום

Edit Post Text