טיפ שבועי לפרשת לך לך

בפרשת השבוע, פרשת לך לך, מסופר על מערכת היחסים המשולשת בין אברם, שרי והגר. הגר היתה שפחתה המצרית של שרי (טז, א). התורה מספרת שלאחר עשר שנים לשבתו של אברם בארץ כנען, ומששרי אשתו היתה עצורה מללדת (טז, ב) נתנה שרי את שפחתה, הגר –  לאברם.

התורה ממשיכה ומספרת על כך שהגר נכנסה להיריון. לנוכח כך החלה הגר לזלזל בשרי. שרי הביעה את זעמה על כך, בפני אברם. אברם התיר לשרי לעשות להגר כרצונה. שרי מענה את הגר והגר בורחת למדבר(פסוקים ד-ו).

וממשיכה התורה ומספרת על מפגש בין הגר לבין מלאך ה'. המלאך מבשר לה על הולדתו הצפויה של ישמעאל. לאחר המפגש קוראת הגר את שם ה' הדובר אליה 'אתה אל ראי'(יג) ולאחר מכן נאמר: 'על כן קרא לבאר באר לחי ראי. הנה בין קדש ובין ברד"(יד).

הפסוק מתחלק באתנחתא במילה ראי. נראה כי צלע א מנמקת את שמה של הבאר, ואילו צלע ב מפרטת את מיקומה של הבאר - בין קדש ובין ברד (לשאלת מיקום הבאר והמקומות  קדש וברד, ראו:  ח. בר טל,  הגר וישמעאל (בר' טז, כא- 21-9) ניתוח ספרותי ביקורתי, עבודת דוקטור, תל אביב תשע"ו, עמ' 36-34. ראו  גם: אנציקלופדיה עולם התנ"ך, בראשית,  עמ' 117).

על פי האמור בפסוק, שם הבאר הוא: באר לחי רואי. המילה לחי מוטעמת בטיפחא שהוא טעם מפסיק. לפיכך יש לקרוא את שם הבאר: באר לחי - רואי.

מה פשר השם באר לחי רואי? ומי העניק לבאר את השם הזה?

רש"י (ר' שלמה בן יצחק. חי בצרפת בין השנים 1105-1040) בעקבות התרגום הארמי מפרש "דמלאך קיימא אתחזי עלה"- המקום שבו המלאך נתגלה אליה(וראו דברי מפרש רש"י ר' שבתי בס בפירוש שפתי חכמים המפרש: "שמלת לחי מורה על המלאך שהוא חי וקיים ומלת רואי – שנראה לי, כאילו אמר: באר למלאך שנראה לי"). נראה כי פירוש זה מתאים לפיסוק הטעמים שכן  לפי פירוש זה,  יש להפריד בין המילה לחי(קיימא) לבין המילה רואי(אתחזי עלה).

גם רד"ק (ר דוד קמחי מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים בימי הביניים חי בצרפת בין השנים 1235-1160 ) קושר בין שמה של הבאר לבין ההתגלות עצמה(ולאוו דווקא לתוכן הבשורה שנתבשרה הגר) ואלו דבריו: "על כן קרא לבאר- קרא הקורא לאותו הבאר, שנגלה עליו המלאך להגר, באר לחי רואי, לטעם שאמרה הגר 'אתה אל ראי' (לעיל יג). המלאך הוא חי לעולם. לפיכך אמר לחי...".

רד"ק מציין (ובכך נראה כחולק על רש"י) כי  לא הגר היא זו שנתנה את השם למקום הזה, אלא  קורא אלמוני(אולי מאוחר לזמנה של הגר), על שם התגלות המלאך, ומשמעות השם- כשם שהמלאך חי לעולם, לפיכך נקרא שם הבאר- באר לחי.גם פירוש זה איננו מפרש את המילה רואי עצמה: 'המלאך הוא חי לעולם לפיכך אמר לחי". עולה כי אף הוא מפרש את הפסוק בהתאם לפיסוק הטעמים.

לעומתם, ראב"ע (ר' אברהם אבן עזרא. משורר, פרשן מקרא ופילוסוף. חי בעיקר בספרד במאות ה 12-11) סבור כי בשמה של הבאר יש רמז לבשורה שנתבשרה הגר, וכי המילה 'לחי' רומזת לבן שיוולד, ולא למלאך, ואלו דבריו בפירוש הקצר: "ובאר לחי - לאשר יהיה חי לשנה האחרת, כטעם 'כה לחי' (שמואל א כה, ו) כי בכל שנה היו חוגגים הישמעאלים אל הבאר הזאת...".

 עם זאת, קיים מכנה משותף בין רש"י ורד"ק לבין ראב"ע. שלושתם מפרשים את המילה ראי כשם עצם במשמעות ראיה(ראו:בראשית, עולם התנ"ך, תל אביב תשנ"ג, עמ' 117 וראו שם פירושו של פרופ' יהושע בלאו ז"ל).

האם פירושו של ראב"ע מתאים לפיסוק הטעמים? ראב"ע אינו מפרש את המלה ראי, והדיבור המתחיל בפירושו הוא באר לחי. עם זאת, נראה לכאורה כי גם פירושו מתאים לפיסוק הטעמים, מה גם שראב"ע מצהיר כידוע כי כי אין לקבל פירוש שהוא נגד הטעמים(ראו הצהרתו בספרו מאזני לשון הקודש בעניין זה. ראו על כך: ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד עמ' 42-40).

רלב"ג (ר' לוי בן גרשום. פרשן מקרא, אסטרונום ורופא. חי בצרפת בין  השנים 1344-1288) בפירושו לפסוק (ביאור הפרשה) נוקט לכאורה  בדרך שלישית בכל הנוגע לשאלה מי הוא זה אשר נתן לבאר את שמה. לטעמו, המלאך עצמו, הוא זה אשר נתן לבאר את השם, ואלו דבריו:" ולפי ששמעה שהנביא ההוא אמר לה שישמע השם ענייה... קראה השם יתעלה הדובר אליה באמצעות הנביא 'אל רואי'- רוצה לומר, שהוא רואה הכל, עד שכבר שלח נביאו אליה שם... על כן קרא הקורא לבאר ההוא אשר בא אליה בו דבר הנביא: 'באר לחי רואי'.

בפירוש ביאור המילות כותב רלב"ג: "באר לחי רואי- רוצה לומר שכבר יחסה לשם יתעלה הבאר ההוא שמצאה שם הנביא שהודיעה זאת הנבואה ולזה אמרה שזה הבאר הוא למי שהוא חי וקים תמיד , שהוא רואי". גם ביאור זה של רלב"ג עולה בקנה אחד עם פיסוק הטעמים מאחר שגם על פיו יש לקרוא את שם הבאר: באר לחי(שהוא רואי), קריאה המתאימה לפיסוק הטעמים.

התייחסות מפורשת לפיסוק הטעמים בשמה של הבאר מצאנו בפירושו של  בעל הפירוש הרכסים לבקעה (ר' יהודה ליב שפירא פרנקפורטר. חי בין השנים 1826-1743) , ואלה דבריו בפירושו לפסוקנו: "באר לחי במרכא טיפחא, ורואה נצב לבדו, וזה יוכיח שפירושו הנכון : באר לחי של רואי, ותימה שלא הקפידו המפרשים ז"ל כאן על פסקי הטעמים".

ומה פשר שמה של הבאר לפי שיטתו?"ופירוש באר לחי- באר ההצלחה, וזה למד מענינו של דוד שאמר לנעריו ששלח לנבל לברכו בשלום ולבקש ממנו מאכל לאנשיו: ' ואמרת כה, כה תאמרו לנבל, לחי'.... מענינו למד שהוא ענין ברכת הצלחה, כה תאמרו לו: הצלח... ונמצא דוגמתו בלשון חכמים.... וגם שם בדוד, מלת 'כה' בטפחא להפרידו מתיבת 'לחי', כמו כאן, ויהיה זה פירושו: באר הצלחה של רואי".

בעל רכסים לבקעה משווה בין פסוקנו לבין הפסוק בספר שמואל (שגם    ראב"ע הזכירו) בברכתו של דוד לנבל הכרמלי, והברכה היא : לחי, כלומר: הצלחה  (יוער כי הביטוי בן זמננו: כה לחי נלקח מפסוק זה, תוך שיבוש הביטוי המקורי שהכיל מילת ברכה אחת בלבד, לחי. וכן הדברים אמורים גם לגבי לחנו של יגאל צליק לפסוק זה, שאף בו מפוסק ביטוי זה שלא על פי הטעמים, כאילו נאמר שם: ואמרתם- כה לחי).

למי  מתייחס בעל רכסים לבקעה בדברו על מפרשים שלא הקפידו על פסקי הטעמים? לאור דברינו לעיל, המפרשים אשר מדבריהם הבאנו, מפרשים את הביטוי בהתאם לטעמים, שכן הם מפרידים בין הביטוי באר לחי לבין רואי(יצויין כי לעיתים כאשר בעל רכסים לבקעה מזכיר את הביטוי מפרשים- כוונתו לרשב"ם. ראו על כך: א. קולודני, "יחסו הביקורתי של ר יהודה ליב שפירא, בפירוש לתורה 'הרכסים לבקעה' כלפי פרשנות רשב"ם הנוגדת את פשוטו של מקרא", חמדת יב. נמצא במרשתת, אלא שמאחר שלא מצאנו פירוש רשב"ם לפסוק זה נראה כי לא ניתן במקרה זה לייחס את הביטוי מפרשים – לרשב"ם).

נראה לנו לומר אפוא כי בעל הפירוש רכסים לבקעה התכוון בדבריו כנראה למפרש אחר שלא הבאנו מדבריו או ייתכן שרק כיוון לבקר את העובדה כי המפרשים לא ציינו את טעמי המקרא כתמיכה בפירושיהם, אך כפי שראינו פעמים רבות בעבר, רק במקרים מעטים קיימת התייחסות מפורשת לפיסוק הטעמים בדברי המפרשים הנפוצים, ואנו למדים על יחסם לפיסוק הטעמים מתוך הפירוש עצמו(על התייחסות גלויה והתייחסות סמויה של המפרשים לפיסוק הטעמים ראו בספרו הנ"ל של פרופסור קוגוט, עמ' 60-40 , וכן עמ' 110-61).

לסיכום: עסקנו בפעם בשמה של הבאר שניתן לה אחרי התגלות מלאך ה' להגר. ראינו כי המפרשים פירשו את שם הבאר בהתאם לפיסוק הטעמים. ראינו גם את דברי בעל הפירוש רכסים לבקעה המדגיש את חשיבות הפירוש על פי הטעמים בפסוק זה בפרט.

שבת שלום

Edit Post Text