טיפ שבועי לפרשת תולדות

הפעם  נעסוק בהערת מסורה (המסורה היא  רשימת הערות על נוסח המקרא  ערוכה לפי סדר הפסוקים. מטרתן של ההערות היתה להביא לקביעת נוסח אחיד ומחייב של המקרא. ראו על המסורה בערך המתאים בויקפדיה ובהפניות המובאות שם) על אחד הפסוקים שבפרשת השבוע, פרשת תולדות.

 אחד המאפיינים הבולטים של הערות המסורה הוא  שהן : "למעלה מן המשמעות ולמעלה מן הדקדוק: היא עושה את עצמה כאילו אין היא מבינה את המילים שהיא מביאה, ואף לא מסוגלת למצוא את שורשן הדקדוקי"(ראו מאמרו של הרב מרדכי ברויאר זצ"ל, "לשון המסורה"(בתוך) ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין, ירושלים תשע"א, עמ' 51-45. הציטוט לקוח מתוך עמ' 45 למאמר). נדגים להלן אפיון זה.

 חלק גדול וניכר בפרשתנו עוסק בפרשת  ברכות יצחק ליעקב ולעשיו. התורה מספרת שיעקב, בעצת רבקה אימו, מתחזה למעשה לעשיו אחיו ומזדהה בפני אביו, יצחק הזקן,  כ "עשו בכרך"(כז, יט. ראו  רש"י   בפירושו לפסוק. ראו גם לגבי אופן קריאת פסוק זה בתורה בציבור בהערתו של הרב ריאחי בתיקון סופרים סימנים. בהערת אגב אציין כי אני נוטה שלא לקבל את דעתו של הרב ריאחי שיש להפריד באופן מלאכותי בין המילה אנוכי לבין המלים עשו בכורך, הפרדה שיכולה להביא לדי פרשנות בלתי מתקבלת על הדעת של כתובים אחרים כגון שמות כ, ב: רות ג, ט. ראו דיון  על נושא זה בגליון תורת הקורא מס' 121 פרשת תולדות תשע"ו).

לאחר שיעקב מקבל את הברכות, מגיע עשיו אל יצחק אביו ומבקש לקבל את הברכה המגיעה לו כאח בכור. או אז מגלה יצחק כי יעקב הוא זה אשר קיבל את הברכה. עשיו מתחנן בפני אביו שיברך גם אותו ולטענתו לא ייתכן שיש בפיו של יצחק רק ברכה אחת.

 על כך משיב יצחק: "ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו. ולכה אפוא מה אעשה בני"(כז, לו).

הפסוק מתחלק באתנחתא במילה סמכתיו. נראה כי צלע א מפרטת את הברכות שנתן יצחק ליעקב. צלע ב היא המסקנה הנובעת מכך- היות וליעקב ניתנו כל הברכות האלה- אילו ברכות אני כבר יכול לתת לך עכשיו?

פרשנות זו של הפסוק מניחה כי הביטוי "ולכה אפוא" פירושו כאילו היה כתוב ולך אפוא(לך במשמעות to you. ראו פירושיהם  של שד"ל  ושל רש"ר הירש לפסוק), ואולם נראה כי לא כך פירש את פסוקנו בעל תרגום ירושלמי המתרגם, "איזיל ותיטרד" והשוו תרגום אונקלוס 'ולך כען מא אעביד ברי'. נראה כי בעל התרגום הירושלמי מפרש את המילה לכה- מלשון הליכה go   ולא ככינוי היחס- לך, אך אונקלוס תרגם אחרת (וראו פירושו של רד"ק לפסוק המפרש: "ולכה אפוא- לך עתה").

והנה על פסוקנו ישנה הערת מסורה מעניינת וכך נאמר בה: "ולכה- ד מלא (בלישנא): בראשית כז, לז: שמואל ב יח, כב: ישעיה ג, ו: תהילים פ, ג"(נוסח ההערה על פי: מ. כהן(מהדיר ועורך מדעי),  מקראות גדולות הכתר. יצויין כי קיימת הערת מסורה אחרת המתייחסת למקומות בהם כתובה המילה לך במשמעותgo  ונראה כי במקומות אלה, אין לפקפק במובנה של המילה. ראו: במדבר כג, יג. הערת המסורה שם מציינת את המקומות  הנוספים הבאים: שופטים יט, יג, דברי הימים ב כה, כז. הערת מסורה כזו נמצאת גם בשני הפסוקים האחרים).

כעת נבדוק את פירוש המילה לכה בכל אחד מן הפסוקים המובאים על ידי  המסרן בהערה לפסוקנו.

 בפסוקנו, כפי שראינו לעיל, יש לכאורה חילוקי דעות פרשניים. בעל התרגום הירושלמי מצד אחד, מול אונקלוס ורד"ק מצד שני.

 נעיין עתה בפסוק הבא ברשימת המסורה: "ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב... ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין-בשורה מצאת". נראה בעליל כי פירוש המילה ולכה בפסוק זה היא כמו המילה לך(ולא- לשון הליכה. כך גם עולה מתרגום יונתן לפסוק זה וכן מדברי רד"ק, המסכים במקרה זה עם בעל התרגום וכותב: "תרגם יונתן....כלומר: למה אתה רוצה ללכת, ולא יהיה לך שכר מזאת הבשורה...". ראו גם פירושיהם של רלב"ג ושל ר' ישעיה מיטראני לפסוק זה). נראה אפוא כי אין חילוקי דעות באשר לפירוש המילה לכה בפסוק זה, המפורשת כאילו נכתב : לך.

נעבור לפסוק הבא המובא על ידי המסרן: "כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו..."(ישעיה ג, ו). נראה לכאורה כי פירוש המילה לכה בפסוק זה הינו לך, ולא  לשון הליכה. כך עולה מתרגום יונתן("כסו אית לך...") ואף ראב"ע (ר' אברהם אבן עזרא. משורר, פרשן מקרא ופילוסוף. חי בעיקר בספרד במאות ה 12-11)מעיר בפירושו לפסוק: "שמלה לכה- אע"פ שהוא בה"א, הוא כמו חביריו, והטעם: לא נבקש ממך שתתן לנו שמלה.." כלומר אין משמעות המילה לכה  בפסוק זה- הליכה (וראו גם פירושיהם  של רד"ק  ושל ר' יוסף אבן כספי לפסוק זה). גם בפסוק זה אין איפוא מחלוקת פרשנית של ממש באשר לפירוש המילה לכה.

נעבור לפסוק בתהלים המוזכר בהערת המסורה: "לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו"(פ, ג).

רש"י (ר' שלמה בן יצחק. חי בצרפת בין השנים 1105-1040)בפירושו לפסוק זה כותב:"ולכה לישועתה לנו- לך ועליך להושיע". המילה לכה - איננה לשון הליכה, לדבריו. לעומת זאת  כותב ראב"ע בפירושו לפסוק: "לכה- כמו לך(בראשית כו, טז)", אך בצד פירוש זה מוסיף ראב"ע וכותב: "אמרו בעלי המסורת כי הוא מלא, והטעם - ולכה ועליך הדבר להושיענו, וזה הפירוש איננו ישר בעיני" ראב"ע דוחה אפוא את הפירוש של מי שהוא מכנה "בעלי המסורה"(שגם רש"י אמצו), המפרשים את המילה לכה פסוק זה כלשון הליכה.

התייחסות נרחבת לסוגיית פירוש המילה לכה בפסוק שבתהלים מצינו בפירושו של  ר' מנחם המאירי (מגדולי מפרשי התלמוד. חי בפרובאנס בין השנים 1316-1249) לפסוק, ואלה דבריו: "ולכה לישועתה לנו- רוצה לומר שתלך בזריזות לפנינו להושיענו, ויש מפרשים(ראה רש"י) ולכה- כמו לך, כדרך "ולכה איפה(בנוסחנו 'אפוא') מה אעשה בני'(בראשית כז, לז), 'שמלה לכה קצין תהיה לנו'(ישעיה ג, ו) 'ולכה אין בשורה מוצאת'(שמואל ב יח, כב) ואף בעל המסרה ראיתי שכלל את כלם במלת 'ולכה איפה' ואמר: 'ד מלאים', ומנה את אלו שהזכרנו. ואם כן פירושו: עורר גבורתך כי גם לך חלק בישועתינו...".

ר' מנחם המאירי מפרש תחילה את המילה ולכה בפסוק בתהלים מלשון הליכה. לאחר מכן הוא מביא את  הפירוש האחר לפיו המילה לכה פירושה כמו לך, ותומך דעה זו בדעת בעלי המסורה ופרש את הפסוק לפי אפשרות זו, אך הוא נמנע מלכריע בין שתי האפשרויות.

נמצאנו למדים אפוא: הערת המסורה מפרטת ארבעה פסוקים שבהם כתובה המילה לכה. בשנים מהם, אין מחלוקת בין המפרשים לגבי פירושה של המילה לכה (הפסוקים בשמואל ובישעיה). לעומת זאת, בפסוק שבפרשתנו וכן בפסוק שבתהלים יש מחלוקת בין המפרשים לגבי פירושה של המילה.

 ואולם, כפי שפתחנו ואמרנו, מבחינת בעלי המסורה, המחלוקות הפרשניות הללו אינן משנות, שכן בכל ארבעת המקומות הללו , כתובה הצורה לכה ועובדה זו מעמידה את כל ארבעת הפסוקים הללו ברשימה אחת, מנקודת המוצא של בעלי המסורה.

לסיכום: ראינו הפעם דוגמה לכך שבעלי המסורה היו "עוורים" כביכול לפירוש המילה שאליה התייחסו ונתנו דעתם אך ורק על צורת הכתיבה שלה. לשיטה זו יש חשיבות רבה כמובן מבחינת שמירת הנוסח, אך  יש להבדיל בינה לבין שאלת פירוש המילה, שהוא תלוי הקשר  ולא רק בצורת הכתיבה.

שבת שלום

Edit Post Text