טיפ שבועי לפרשת בא

השבת נקרא בתורה את פרשת בא, הפרשה השלישית בספר שמות. בפרשה מסופר על שלושת המכות האחרונות (ארבה, חושך, מכת בכורות) ועל יציאת בני ישראל ממצרים. כמו כן בפרשתנו יש גם מצוות שחלקן נועדו להתקיים באופן חד פעמי ביציאת מצרים וחלקן נמסר לדורות(ברקע הדברים יש לזכור כי ספר בראשית דל במצוות -  3 מצוות בלבד, על פי מניינו של בעל ספר החינוך. בפרשתנו מצוות רבות וביניהן: מצוות קידוש החודש, שהיא "מצווה ראשונה שנצטוו ישראל". ראו דברי רש"י בפירושו לבראשית א, א, וכן דברי רש"י לשמות יב, ב. מצוות תפילין: יג, ט וראו דברי רש"י  בפירושו לפסוק וכנגדו את דברי רשב"ם, וכן מצוות הנוגעות לחג הפסח).

אחת המצוות שבפרשתנו, הנוגעת לחג הפסח, היא מצוות ההגדה, אותה אנו מקיימים  כיום בליל של פסח, וכך נאמר בפרשתנו: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר. בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים"(יג, ח) .

 הפסוק מתחלק באתנחתא במילה לאמר. נראה כי יש כאן לשון אמירה, המתחלקת(כבמיעוט המקרים) בין הפתיחה שבצלע א, לבין תוכן ההיגד המפורט בצלע ב(ייתכן לתלות חלוקה זו בכך שההיגד כאן הוא קצר).

 בליל פסח, במסגרת  ההגדה אנו אומרים: יכול מראש חודש? תלמוד לומר ביום ההוא. אי ביום ההוא, יכול מבעוד יום? תלמוד לומר 'בעבור זה'- בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך"(הציטוט מתוך ההגדה. מקורו של קטע זה הינו במכילתא לפרשת בא פרשה יז). לא נעמוד על פירוש הקטע כולו אך  נתרכז בעניין אחד, במשמעות המילים "בעבור זה"  שבפסוקנו.

מדברי בעל ההגדה (והמדרש) נראה בעליל כי הוא פירש את המילה זה ככינוי רומז לחפץ שנמצא לנגד עיני הדובר "בעבור זה לא אמרתי אלא ....מצה ומרור מונחים לפניך".

פרשנות כזו עולה גם מפירושים למילה זה, בכמה מהיקרויותיה האחרות בתורה. כך למשל, על הפסוק שבפרשתנו: "החדש הזה לכם ראש חדשים. ראשון הוא לכם..." (שמות יב, ב) דרשו: "הראהו לבנה בחדושה ואמר לו, כשירח מתחדש יהיה לך ראש חדש"(לשון רש"י בפירושו לפסוק ומקורו במדרש לקח טוב). דוגמה  נוספת היא הפסוק בבמדבר ח, ד:"וזה מעשה המנרה מקשה זהב" ומבאר שם רש"י(ומקורו במדרש ספרי וכן תנחומא בהעלותך ג): "שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה, לכך נאמר - וזה".

מה פירוש הביטוי "בעבור זה", בפסוקנו?

  נפתח בדברי רש"י(ר' שלמה יצחקי. נחשב לגדול פרשני המקרא היהודיים. חי בצרפת בין השנים 1105-1040) בפירושו לפסוקנו, המפרש: "בעבור זה- בעבור שאקיים מצותיו כגון  פסח מצה ומרור  הללו (ראו מכילתא פרק יז)".- פירושו של רש"י ממיר את המילה זה במילית(או: מילת הזיקה) - ש. בדרך דומה הילך ראב"ע(ר' אברהם אבן עזרא. חי בספרד ובאיטליה במאה ה - 11) בפירוש הקצר הכותב: "בעבור זה- אמר ר' יונה המדקדק נוחו עדן  (רקמה ע שנג) שהוא הפוך, וכן היה ראוי להיות: 'זה בעבור עשה ה' לי', וכפי דעתי שאין לנו צורך להפך וכן פירושו:'ועבדת את העבודה הזאת'(לעיל ה') היא עבודת הפסח ותאמר לבנך כי בעבור זאת העבודה שעשיתי-  עשה לי האות שעשה, עד שיצאתי ממצרים".

 ראב"ע מוצא לנכון לחלוק על פירוש של ר' יונה אבן ג'נאח(מגדולי המדקדקים שחי בספרד במאות ה 11-10 לספירה, הקרוי גם רבנו מרינוס) והוא מפרש את המילה זה כרומזת לעבודת הפסח באופן כללי, והוא מרחיב על כך בפירוש הארוך וכותב: "רק פירוש 'בעבור זה' בעבור זאת העבודה ,שהיא אכילת מצה... עשה לנו אותות ומופתים עד שהוציאנו, והטעם: כי לא הוציאנו ממצרים רק לעבדו....".

שני המפרשים, רש"י וראב"ע, מפרשים אפוא את המילה זה כרומזת למצוות הפסח, ופירוש הפסוק לדעתם הוא: בעבור שאקיים (בעתיד) את המצוות של הפסח,  עשה ה' לי את הניסים הללו.

 כנגד דעה  זו פירש רשב"ם, נכדו של רש"י: "בעבור זה שעשה ה' לי ניסים במצרים אני עובד עבודה הזאת...". כך גם כותב רמב"ן (ר' משה בן נחמן. מגדולי מפרשי התורה והתלמוד. חי בין השנים 1270-1194)   )בפירושו לפסוקנו:   "...יאמר כי בעבור זה שעשה לי ה' בצאתי ממצרים, אני עובד את העבודה הזאת, ...כענין שנאמר למטה 'על כן אני זובח לה' כל פטר רחם'...ואמר 'זה'- כלומר: תגיד לו שאתה רואה בעיניך שעשה  ה' לך בצאתך ממצרים" נראה כי פירוש זה דומה לפירושו של ר'' יונה אבן גנאח שאותו דוחה ראב"ע.

דומה כי נקודת המחלוקת בין שתי הגישות נסובה סביב השאלה, מהו הסיבה ומהו המסובב. האם הביטוי, 'בעבור זה' הינו תיאור סיבה או תיאור תכלית. רשב"ם ורמב"ן מפרשים את הביטוי כתיאור סיבה(בגלל שה' הוציא אותנו ממצרים -  עלי לקיים מצוות אלה), בעוד שלפי גישת  רש"י וראב"ע ביטוי זה הינו תיאור תכלית(כלומר ה' הוציא אותנו ממצרים כדי שנקיים מצוות. לדיון נרחב בגישות הללו ראו פירושו של ר' וולף היידנהיים, הבנת המקרא, לפסוקנו). עם זאת נראה כי  אין מחלוקת בין שתי הגישות לגבי פירוש המילה זה, שהוא: ש( מילת זיקה).

האם פיסוק הטעמים בפסוקנו יכול לסייע לאחד מן הצדדים במחלוקת? המילים בעבור זה מוטעמות במונח רביע(רביע: טעם מפסיק קטן לפני הזקף שבא בפסוקנו במילה לי).

לשאלה זו מתייחס שד"ל (שמואל דוד לוצאטו. חי באיטליה בין השנים 1865-1800) בפירושו  לפסוקנו, והוא פותח ואומר "בעבור זה עשה ה' לי- אני עושה החג הזה ואני אוכל מצות בעבור מה שעשה ה' לי".נראה כי הוא מקבל דעתם של רשב"ם ורמב"ן, שיש כאן תיאור סיבה: הניטוק לקיום החג ולאכילת המצות הוא מה שעשה ה לי.

            לאחר מכן מסביר שד"ל את פירושה של המילה זה לפי דעתו, ואלה דבריו:. זֶה וזוּ ענינם אשר כמו 'עם זו יצרתי לי' (ישעיה מ"ג כ"א), 'עם זו גאלת', 'עם זו קנית' (למטה ט"ו י"ג ט"ז), 'בארח זו אהלך' (תהלים קמ"ב ד'), 'הר ציון זה שכנת בו' (שם ע"ד ב'), 'אל מקום זה יסדת להם' (שם ק"ד ח'), 'וזה אהבתי נהפכו בי' (איוב י"ט י"ט). מלת זו נגזרת מן דִּי שענינו בארמית אשר, כמו שמלת זֶה נגזרת מן דָא ודֵן, על דרך זכר דכר.

 וכאן עובר שד"ל לדון בפיסוק הטעמים, ואלה דבריו: " ורמבמ"ן כתב כי הטעמים מסכימים יותר עם פירוש רש"י וראב"ע (בעבור שאקיים מצותיו עשה ה' לי), ואין הדבר כן, כי גם מילת זוּ ב'עם זו גאלת' (שמות ט"ו י"ג), 'עם זו קנית' (שם ט"ז), 'עם זו יצרתי לי' (ישעיהו מ"ג כא), 'בארח זו אהלך' (תהלים קמ"ב ד'), היא בטעם מפסיק. ודבוקה למלה שלפניה כמו מלת זֶה במליצת 'בעבור זה עשה ה' לי'.

 שד"ל מביא את דעתו של רמבמ"ן (הוא משה מנדלסון- מנהיגה הרוחני של תנועת ההשכלה בגרמניה במאה ה – 18. חי בין השנים 1786-1712) לפיה העובדה שהמילה זה מוטעמת בטעם מפסיק(בפסוקנו - רביע) מראה כי הטעמים מטים לפירושם של רש"י וראב"ע דווקא, לפיה יש בפסוקנו תיאור תכלית. שד"ל דוחה קביעה זו, שכן המילה זו מוטעמת בטעם מפסיק גם בפסוקים אחרים (כגון הפסוק בישעיה מג כא(עם-זו יצרתי לי תהלתי יספרו), שם מוטעמת המילה המוקפת עם-זו בפשטא. וכן בשירת הים (שמות טו) מוטעמת המילה המוקפת עם-זו בטיפחא, שגם הוא טעם מפסיק ולכן גם במקומות אלה, כך מסתבר, שד"ל סבור כי אין עדיפות לפירושם של רש"י וראב"ע דווקא ויש לפרש  את הביטוי 'עם זו' בשני הפסוקים  כתיאור סיבה כבפסוקנו(יצויין כי גם בפירושו לשמות טו, עומד שד"ל בשיטתו לפיה פירוש המילה זו הוא 'אשר', ואלה דבריו: "וענין 'עם זו קנית' מוסיף על ענין עמך פירושו שאתה עשית שיהיו שלך כי לא בלבד היו עמך מפני מנהג אבותיהם שבידיהם... אבל אתה עתה על ידי שהוצאתם מבית עבדים, קנית אותם לעבדים...". וכן בפירושו לישעיה מא, כא כותב שד"ל: " עם זו יצרתי לי- חוזר למעלה'להשקות עמי בחירי'. העם אשר יצרתי לי  למען יספרו תהילתי. זו כמו אשר...").

לסיכום: עסקנו הפעם בביטוי: 'בעבור זה עשה ה' לי'. לאחר שביארנו את המילה 'זה', עסקנו בפירוש הביטוי בפסוקנו בזיקה לטעם המפסיק שעל המילים 'בעבור זה'. ראינו את עמדתו של משה מנדלסון שמטעם זה מעדיף את פירושם של  רש"י וראב"ע ואת דעת שד"ל שדוחה את דעתו.

שבת שלום

Edit Post Text