טיפ שבועי לפרשת החודש

השבת נקרא בתורה בשני ספרים. בספר הראשון נקרא את פרשות ויקהל ופקודי המחוברות, ובספר השני נקרא את "פרשת החודש "(שמות יב, א-כ) שהיא הפרשה הרביעית  מ"ארבע פרשיות" (על חיבורי פרשיות ראו: מ. צפור, "מנהגי חיבור והפרדת פרשות השבוע והשלכותיהם על ימינו" (בתוך) טללי ורדים -  עיונים במקרא, בתפילה ובמנהג, גבעת ושינגטון תשע"ז, עמ' 268-259. על ארבע פרשיות ראו דברי המשנה מגילה ג, ד: שלחן ערוך אורח חיים תרפה, סעיף ד: ד. שפרבר, "פרשת 'שקלים' פרשת 'זכור' ופרשת 'החודש' לפי מנהג א"י" (בתוך): מנהגי ישראל מקורות ותולדות א, ירושלים תשנ"ב, עמ' פח-צא).

נעסוק הפעם בהפטרה שנוהגים לקרוא בשבת פרשת החודש. ההפטרה לקוחה מתוך ספר יחזקאל מה-מו(יש חילוקי מנהגים בין האשכנזים לספרדים. ראו בערך ארבע פרשיות בויקיפדיה. על  הקשר בין הפרשה להפטרה, ראו: י. רוזנברג,  "פרשת החודש הזה לכם ראש חודשים". המאמר ניתן לעיון באתר daat  במרשתת: י. שביב, "פרשת החודש". המאמר ניתן לעיון באתר בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון).

בהפטרה זו מנויים קורבנות שונים המוקרבים במועדים שונים, ובין הייתר בשבתות ובראשי חודשים. ציווי ספציפי נזכר בהפטרה לגבי קורבן המוקרב בראשון באחד לחודש(מה, יח) ונראה כי פסוק זה הינו הקישור המיידי והישיר למפטיר שאנו קוראים השבת-פרשת החודש, שנאמרה למשה, על פי המסורת, בראשון באחד לחודש(ראו שמות יב, ב ודברי רש"י בפירושו לפסוק בדיבור המתחיל החדש הזה. על ההבדלים בין הקורבנות המנויים בספר ויקרא ובמדבר מחד, לבין הקורבנות המנויים בפרקים אלה שבספר יחזקאל, ראו מאמרה של דר' טובה גנזל על הפטרת שבת החודש (בתוך): א. אלדר(עורך), מפטירין בנביא עיונים בהפטרות ובדברי נביאים, ירושלים תש"ע, עמ' 349-347).

נעסוק בפסוק הפותח את פרק מו:"כה אמר ה' אלהים שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה. וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח".

 הפסוק מתאר ציווי של ה' המתייחס לשער של החצר הפנימית של המקדש, הפונה לצד מזרח. על פי הצו, השער יהיה סגור במשך כל ימות השנה, למעט שבתות וראשי חודשים(רד"ק בפירושו לפסוק מנמק את הציווי, ואלה דבריו:"יהיה סגור ששת ימי המעשה- שאין באים העם לבית המקדש ולא הנשיא, אלא בשבתות ובחדשים, ואז יהיה פתוח...").

מבחינת פיסוק הטעמים, נציין כי מדובר בלשון אמירה(כה אמר ה' אלהים). הפסוק נחלק באתנחתא במילה המעשה. בצלע א נמצאת הפתיחה וחלק מן הנאום, ובצלע ב נמצא החלק השני של הנאום. כבר הזכרנו כמה פעמים שזו היא החלוקה השכיחה יותר של לשונות אמירה(ראו: מ. פרלמן, חוג לטעמי המקרא מס' 4).

נתמקד עתה במילה שער שבפסוק. המילה מוטעמת בגרש, שהוא מפסיק קטן לפני פשטא(בפסוקנו- מעל המילה הפנימית). לטעם גרש שתי צורות- גרש (כבפסוקנו, וראו להלן) ותרי גרשין (שני "מקלות" במקום מקל אחד, מעל להברה המוטעמת).  הגם שהכינוי הרווח לטעם זה הוא גרשיים מן הראוי לציין  כי  שם זה אינו מוצלח, שכן: "אין לומר 'גרשיים' בהטעמת מלעיל, שהרי טעם זה בא אך ורק במילים המוטעמות מלרע. ואין לומר 'גרשיים' בהטעמת מלרע, כי המלה 'גרשיים' היא שם במספר זוגי וטעמה מלעיל כמו: עינים ידים וכו'"(ראו: מ. פרלמן, דפים ללימוד טעמי המקרא  ד, עמ' 253, הערה 2).

 לאור דברינו עד עתה נוכל  להבין את דברי שד"ל(שמואל דוד לוצאטו. חי באיטליה בין השנים 1865-1800) באיגרת ששלח לשניאור זק"ש (האיגרת נכתבה, כעולה מהפתיחה לאיגרת, בשנת 1853, ביום הולדתו ה - 53 של שד"ל. כפי שהזכרנו בעבר, באיגרת זו מעיר שד"ל על מה שהוא מכנה, "טעויות בטעמי המקרא אשר נתפשטו בספר הדפוס". שניאור זק"ש, שאליו מוענה האיגרת, היה סופר וחוקר, איש תנועת ההשכלה, יליד רוסיה. חי בין השנים  1892-1816).

ביחס למילה שער בפסוקנו, מעיר שד"ל: "שער- רוו"ה(ר' וולף היידנהיים.חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. חי בין השנים 1832-1757) (בפרשת החדש)  הדפיס שני גרישין, והוא שבוש גדול כי לא יבאו שני גרישין בתבה מלעיל. ובכל הספרים יש כאן גרש. ולפי הכלל שמצאתי כי לא יבא גרש על מלה זערה(אם לא שיהיה אחריו רביע), אבל ישתנה לתלישה גדולה, היה ראוי להיות שער בת"ג(תלישא גדולה נ.ו)".

 האמור בחלק הראשון  של דברי שד"ל  משקף את דברנו  לעיל בעניין הטעם גרש. כאמור לעיל, הטעם תרי גרשין, יבוא אך ורק במילים המוטעמות מלרע, ועל כן לא ניתן להטעים את המילה שער בפסוקנו בתרי גרשין שכן המילה שער מוטעמת בהברתה הראשונה. לנוכח כלל זה, דוחה שד"ל את עמדת היידנהיים בעניין הטעם על מילה זו.

בחלק השני של דבריו, מעיר שד"ל כי "מצא כלל" לפיו לא יבוא גרש על מילה זעירה, והמילה שער היא בת שתי הברות ויכולה להיחשב ככזו- לדעתו. לפי כלל זה, היה ראוי להטעים את המילה שער בפסוקנו בתלישא גדולה(שאף הוא טעם מפסיק שיכול לבוא לפני פשטא. ראו: מ. פרלמן, דפים ללימוד טעמי המקרא ז,עמ'544-534). עם זאת נראה כי גם שד"ל עצמו לא מצא מהדורה המטעימה את המילה שער בתלישא גדולה באופן ההולם את הכלל שמצא.

לסיכום: הפעם עסקנו בטעם גרש לצורותיו השונות. ראינו פסוק בהפטרה שבו הוטעמה המילה 'שער' בטעם גרש, את ההטעמה השונה שמצא שד"ל  באחד מספריו של ר' וולף היידנהיים ואת הסתייגותו ממנה. כן ראינו את עמדתו של שד"ל עצמו לפיה המילה 'שער' שבפסוק שבספר יחזקאל אמורה להיות מוטעמת בתלישא גדולה, אך  שד"ל לא מצא שום ספר המטעים כך.

שבת שלום וחודש טוב

Edit Post Text