טיפ שבועי לפרשת אמר

 השבת נקרא בתורה את פרשת אמר. בפרשה זו מוקדש חלק נרחב לתיאור מצוות הנוהגות בשבת ובמועדים (פרק כג). הפרק פותח באזכור השבת ולאחר אזכור זה, בא פירוט של המועדים על פי מעגל השנה, המתחיל כמובן בחודש הקרוי בפינו כיום חודש ניסן, הוא החודש הראשון למניין החודשים שבתורה (שמות יב, א).

נעסוק בביטוי אחד המצוי באחד הפסוקים הנוגע למצוות הנוהגות בחג הסוכות ובפיסוק הטעמים. אציין כי הרעיון לטיפ שבועי זה בא מתוך עיון ב"חוג לטעמי המקרא" שפרסם מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל(מס'  114-113. זמין לקריאה באתר אוצר החכמה במרשתת).

התורה מצווה: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל. ושמחתם לפני ה אלהיכם שבעת ימים"(כג, מ).

אחת המצוות המרכזיות בחג הסוכות היא מצוות נטילת "ארבעת המינים" המפורטים בפסוק זה: פרי עץ הדר, כפת תמרים, ענף עץ עבות , ערבי נחל.

הפסוק מתחלק באתנח במילה המוקפת 'וערבי-נחל'. הטעם לחלוקה זו נראה פשוט. צלע א עוסקת במצוות נטילת ארבעת המינים. צלע ב  עוסקת במצוות השמחה(שהיא מצווה המודגשת בחג הסכות הקרוי "זמן שמחתנו", אם כי מצוות השמחה קיימת גם במועדים האחרים. ראו על כך: רמב"ם הלכות סוכה ולולב ח, יב).

 נעסוק בביטוי פרי עץ הדר- זהו ביטוי בן שלוש מילים. על פי כללי פיסוק הטעמים, יש לחלק את הפסוק לחלקי משנה עד לביטויים שבהם שתי מילים לכל היותר(ראו מ. פרלמן, טעמי המקרא ותפקידיהם, תל אביב תשמ"ג, עמ' כא). כיצד יש לפרק אפוא ביטוי זה? האם יש לקרוא: פרי - עץ הדר, או פרי עץ -  הדר?  האם המילה הדר מתייחסת לפרי או לעץ?(נציין כי כבר עסקנו בשאלה דומה בעבר, בעיוננו בביטוי שמן זית זך. ראו טיפ שבועי לפרשת תצווה. ראו גם: מ. פרלמן, חוג לטעמי המקרא מס' 90-89).

השאלה מתחדדת לנוכח העובדה לפיה פיסוק הטעמים מציב בביטוי פרי עץ הדר שני משרתים רצופים- במילה פרי בא המשרת קדמא, ואילו במילה עץ בא המשרת מהפך. אילו מן המשרתים בא במקום הטעם המפסיק? הקדמא או המהפך?

המסורת הקדומה מזהה את הביטוי פרי עץ הדר עם הפרי הקרוי בפינו כיום- אתרוג. כך אנו מוצאים בתרגום המכונה יונתן(והוא למעשה תרגום ירושלמי שהוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו בארץ ישראל. ראו  בערך: תרגום התורה המיוחס ליונתן בויקיפדיה וכן: א. שנאן, תרגום ואגדה בו, ירושלים תשנ"ג) המתרגם את הביטוי פרי עף הדר - "פירי אילן משבח תרוגין". מדברי התרגום ברור שהוא מצרף את המילה הדר למילה עץ, שהרי המילה פירי היא לשון רבים ואילו המין אילן משובח הוא לשון יחיד. נראה אפוא כי על פי תרגום זה יש לפסק את הביטוי: פרי- עץ הדר(וראו דברי פרלמן המביא דברי מתגרמים לגרמנית המפרשים כך את הביטוי).

בתלמוד הבבלי מובאים כמה טעמים לזיהוי פרי עץ הדר עם האתרוג: "תנו רבנן: פרי עץ הדר- עץ שטעם עצו ופריו שוה. הוי אומר זה אתרוג...רבי אומר: אל תקרי הדר אלא הדיר, מה דיר זה יש בו גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין הכי נמי יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין... עד שבאים קטנים, עדיין גדולים קיימים. ר אבהו אמר: אל תקרי הדר אלא הדר- דבר שדר באילנו משנה לשנה. בן עזאי אומר : אל תקרי הדר אלא אידור שכן בלשון יווני קורים למים אידור ואיזו היא שגר על כל מים? הוי אומר זה אתרוג" (ראו הסוגייה התלמודית בבלי סוכה לה, א. לסקירת טעמים נוספים לזיהוי זה ראו ערך אתרוג בוויקיפדיה ובמקורות המובאים שם ובפרט במחקריו של פרופ' זהר עמר על נושא זה).

נראה  כי הגם שהתנאים מסכימים שפרי עץ הדר- זהו האתרוג, הרי שהם הם נחלקים בפירוש המילה הדר. לדעת תנא קמא מתפרשת המילה הדר מן השורש הד"ר. לעומת זאת, לדעת רבי נראה כי האות ה במילה הדר היא ה הידיעה ולא ה שהיא אות שורשית. כך גם לשיטת רבי אבהו המפרש "שדר באילנו משנה לשנה". שורש המילה הוא אפוא דו"ר, והאות ה היא ה הידיעה.

 גם  במדרש האגדה מצינו כי פרי עץ הדר מזוהה עם האתרוג, ואלה דברי המדרש: "פרי עץ הדר אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים"(ויקרא רבה ל, סימן יב).

זיהוי האתרוג המוכר לנו עם פרי עץ הדר המקראי מסוכם בספרו של פרופסור יהודה פליקס, כדלקמן: "המסורת העברית הקדומה זיהתה עץ הדר עם האתרוג- השם 'אתרוג' מקורו בפרסית 'תורונג' - יוסיפוס קורא לאתרוג 'תפוח פרסי', וברור שהתכוון לאתרוג ולא לאפרסק(קדמוניות ג, י, 44)- בתקופת המשנה והתלמוד לא היה ספק בדבר זיהויו של עץ הדר עם האתרוג...".

לזיהוי זה נמצא גם תימוכין על דרך הגימטריה(שיטת מספור על פי אותיות)     בפירושו לתורה של ר' יעקב בן הרא"ש (המכונה בעל הטורים על שם החיבור ההלכתי שכתב -  ארבעה טורים. חי בין השנים 1343-1269) "פרי עץ הדר בגימטריה אתרוגים"(אומנם פרי עץ הדר= 659 ו ' אתרוגים'= 660, אולם במקרים רבים  אין מתחשבים בהפרש של מספר אחד בענייני גימטריה. ייתכן במקרה מיוחד זה שההשוואה היא למילת תרוג ולא למילה אתרוג- זו צורת כתיבתה של המילה בתרגום המכונה יונתן).

מן המקורות שהבאנו נראה  כי את הביטוי פרי עץ הדר יש לקרוא- פרי(של) עץ הדר- ההדר הוא תכונתו של העץ.

 ואולם כנגד דעה זו, קיימת בדברי כמה מן הפרשנים דעה שונה, לפיה המילה הדר שבפסוקנו מתייחסת  לפרי, ולא לעץ.

 כך למשל כותב ראב"ע(ר אברהם אבן  עזרא. נולד בספרד. חי במאות ה  

12-11) בפירושו לפסוקנו: "ובאמת  כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו...".

 גם מלבי"ם(מאיר ליבוש בין יחיאל מיכל וייזר. חי ברומניה בין השנים 1879-1809)   סבור כי "לפי זה מה שכתבו הדר, מוסב על הפרי...".

 האם טעמי המקרא יכולים לסייע לנו בהכרעה בין הפרשנויות  השונות במקרה זה?

 לשאלה זו התייחס ר'  יהודה לייב שפירא(חי באלטונא בין השנים

 1836-1743) בפירושו  רכסים לבקעה, ואלו דבריו: "אין להכריע על פי הטעמים אם על פרי או על עץ נאמר, כי גם שניהם בטעם מחבר, והמפרש 'הדר' תואר לעץ... עליו להביא ראיה, ויותר נראה שאם כדבריו היה פרי בפעם פשטא ועץ מחובר להדר".

בתחילת  דבריו קובע הפרשן כי לא ניתן להכריע, באמצעות טעמי המקרא האם המילה הדר שבפסוק מתייחסת לפרי או לעץ, שכן כל אחת משתי המילים האלה מוטעמת בטעם מחבר(ואומנם , מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל מביא  דוגמאות לשני הכיוונים והוא מראה שאומנם בדרך כלל מחובר המהפך לקדמא שלפניו והמהפך(המשרת) מתפקד כמפסיק(למשל: בראשית כב, יז: ישעיה נד, ח), ואולם לעיתים דווקא הקדמא באה במקום טעם מפסיק(למשל: דברים ג, יז: מלכים ב י, ב)

ואולם נראה כי  בהמשך דבריו, נוטה בעל רכסים לבקעה לכיוון שונה ומכריע כי המילה הדר מתייחסת לפרי. אנו למדים זאת מכך שהפרשן מעביר את מה שבעולם המשפט ייקרא נטל הראיה, אל מי שטוען שהמילה הדר מתייחסת לעץ- סימן הוא לדעתו שנקודת המוצא היא שמילה הדר מתייחסת לפרי דווקא.

מדוע נוטה הפרשן להנחה  שהמילה הדר הינה תואר לפרי ולא לעץ? נימוקו של בעל הרכסים לבקעה הוא שאילו המילה הדר היתה מתייחסת לעץ,  היה צריך להטעים את המילה פרי בטעם פשטא, כך שפיסוק הטעמים יהיה פרי(פשטא) - עץ הדר(הדר- בפשטא גם כן). מאחר שעל פי כלל המפסיקים המתרדפים- כוח הפסקו של המפסיק הראשון גדול מכח הפסקו של השני, הרי שכך לכאורה היה צריך להטעים את הפסוק אילו המילה הדר היתה מתייחסת לעץ.

 לדעת פרלמן, אין זה מתקבל על הדעת לומר שבעל רכסים לבקעה חשב שניתן להטעים כך את הפסוק, אלא כנראה שכוונתו לומר שאילו היתה המילה הדר תואר לעץ, המילה פרי היתה אמורה להיות מוטעמת במפסיק שהוא קטן מהפשטא שאחריו, כגון גרש או תרי גרשין(דוגמאות להטעמה כזו ראו: בראשית לה, ג: ויקרא ב, א: במדבר יז, כה). בסיכומו של דבר,  נראה כי אין בכוחם של טעמי המקרא להכריע בשאלה הפרשנית שעוררנו( וכן היא גם דעת רד"צ הופמן המובאת על ידי פרלמן שם).

לסיכום: עסקנו הפעם בביטוי בן שלוש מילים: "פרי עץ הדר. בהסתמך על הכלל של פיסוק הטעמים לפיו יש לחלק גם ביטוי קצר כזה לשני חלקים, עוררנו את השאלה כיצד יש לפסק ביטוי זה. הבאנו דעות לכאן ולכאן, והבאנו את דעתו של מיכאל פרלמן ז"ל לפיה במקרה זה אין בכוחם של טעמי המקרא להכריע את הספק. אגב דיון זה היצגנו את הפירושים השונים שניתנו לביטוי זה וראינו את הקשר ביניהם לבין פירוש המילה הדר שבפסוק.

שבת שלום

Edit Post Text