טיפ שבועי לפרשת מטות-מסעי

השבת, ראש חודש מנחם אב, נקרא בתורה את פרשת מטות ופרשת מסעי המחוברות ואת הקריאה לשבת ראש חודש (על ענייני חיבור והפרדת פרשיות, ראו: מ. צפור,  "מנהגי חיבור והפרדה של פרשיות השבוע והשלכותיהם על ימינו", (בתוך) טללי ורדים- עיונים במקרא, בתפילה ובמנהג, גבעת ושינגטון תשע"ז,

עמ'268-259).

בפרשת מסעי מפרטת התורה את רשימת המסעות של בני ישראל במדבר. חלק מן המקומות בהם עברו בני ישראל בדרכם, מוכרים לנו  כמובן  ממקומות אחרים שבהם תוארו המסעות עצמם ואירועים שהתרחשו בהם(ים סוף, מרה,  ועוד) ואולם רוב המקומות המוזכרים ברשימה(לג, ג-מט) מובאים לידיעתנו בפעם הראשונה בפרשתנו. ברקע הדברים יש להזכיר כי התורה מספרת לנו למעשה רק על אירועים חשובים בתולדות בני ישראל במסעם מארץ מצרים לארץ כנען שהתרחשו בשתי השנים הראשונות ובשנה האחרונה לנדודיהם במדבר, ואילו  לגבי יתר השנים- התורה איננה מפרטת כל ארוע שהרחש בהן(על רשימת המסעות ראו: עולם התנ"ך במדבר, תל אביב תשנ"ג, עמ'194-191. בטעם פירוט המסעות כשלעצמו ראו דברי רש"י בפירושו לפרק לג פסוק א: "למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום...").

פרשת מסעי פותחת בפסוקי  כותרת: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו..." (לג, א) ולאחר מכן מסופר: "ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. ואלה מסעיהם למוצאיהם"(לג, ב).

 הפסוק  נחלק בטעם אתנחתא במילה ה'. נראה כי הטעם לחלוקה זו הוא: צלע א- כתיבת משה. צלע ב - מבוא לפירוט המסעות שיבואו בפסוקים הבאים.

 נמקד את עיוננו הפעם בצלע א של הפסוק. למה מתייחסות המילים "על פי ה'? האם לפעולת הכתיבה של משה? או שמא למילה למסעיהם, כלומר לנסיעה?

 ר' יוסף בכור שור(פרשן מקרא ותלמוד, מבעלי התוספות. חי במאה ה- 12 בצרפת) ) בפירושו לפסוק מפרש:"למסעיהם על פי ה' - שהיו על פי ה' כדכתיב  'על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו'(במדבר ט, כג). בפרשת בהעלותך מתארת התורה באופן נרחב למדי את אופן נסיעת בני ישראל במדבר בהתאם למצבו של  ענן ה' השוכן על המחנה ואשר הולך לפניהם בעת הנסיעה(ראו שמות יג, כא-כב). העיקרון המנחה את מועדי הנסיעה והחניה הוא: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו"(במדבר ט, כג). נמצא כי לדעת  ר' יוסף בכור שור, פסוקנו מביע רעיון דומה. מסעות בני ישראל נעשו על פי ה'.

 בדרך דומה מפרש גם ראב"ע( (ר' אברהם בן עזרא, נולד  בספרד במאה ה – 11 ונדד לאיטליה, צרפת ואפריקה ונפטר במחצית השניה של המאה ה- 12)  בפירושו לפסוקנו ואלו דבריו: "על פי ה'- דבק עם למסעיהם".

 על פירוש זה ניתן להקשות: מדוע חוזרת התורה כאן על הרעיון שכבר מופיע בפרשת בהעלותך? כבר למדנו שם שהעיקרון המוביל את נסיעת בני ישראל במדבר הוא: "על פי ה' יחנו ועל פי  ה' יסעו...". מדוע התורה חוזרת על עיקרון זה כאן?

 ואכן, הרמב"ן דוחה פרשנותו של ראב"ע (ובמשתמע גם את של ר' יוסף בכור שור, אך הרמב"ן איננו מזכירו)) וכותב: "כי 'על פי ה' דבק עם 'ויכתב משה'. לא כדברי רבי אברהם שאמר שהוא דבק עם למסעיהם, שכבר הודיענו זה: 'על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו'(במדבר ט, כג)".

ומה דעת בעלי הטעמים? צלע א נחלקת בטעם טיפחא במילה למסעיהם. יש לקרוא אפוא את הצלע כך: 'ויכתב משה את מסעיהם למוצאיהם -  על פי ה', כלומר- הכתיבה היתה 'על פי ה'. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם גישת הרמב"ן.

 ואכן, ר' יעקב צבי מקלנבורג(חי בין השנים 1865-1785 בגרמניה)בפירושו הכתב והקבלה לפסוקנו מבאר את פסוקנו בהתאם לטעמי המקרא ואף מפרט כיצד יש לפרשו על פי הטעמים, ואלה דבריו:  "על פי ה' דבוק עם 'ויכתב משה', להורות כי גם מכתב המסעות האלה היה  ממצות ה' עליו, דלא כראב"ע  שמחברו עם 'למסעיהם', כלומר למסעיהם שהיה על פי השם, וכבר השיבו עליו מן הטפחא דלמסעיהם, שהוא מפסיק יותר מן האזלא שבמשה, שזה יורה היותו כמאמר מוסגר".

 בעל הכתב וקבלה מאמץ אפוא את דברי רמב"ן (בלי להזכירו בשמו) ודוחה את שיטת ראב"ע. ברם בניגוד לרמב"ן שמקשה על דברי ראב"ע מהפסוק בבמדבר ט, מוצא הרב מקלנבורג לנכון להקשות על גישתו דווקא לנוכח פיסוק הטעמים(על גישתו הכללית של בעל הכתב והקבלה לפיסוק הטעמים ראו מ. דל, פרשנות אורתודוקסית לתורה בעידן של תמורות - הפולמוס בפירושיהם של רי"צ מקלנבורג ומלבי"ם(עבודת דוקטור), רמת גן תשס"ח, עמ' 219-217).

נשאלת אפוא השאלה: מה ראה ראב"ע לסטות בפירושו לפסוק זה מפיסוק הטעמים? שאלה זו רלבנטית בעיקר לראב"ע, שכן הוא מצהיר מפורשות על מחויבותו לפרש על פי הטעמים ואף כתב כי "וכל פירוש שאינו על פי הטעמים לא תאבה לו ולא תשמע אליו"(מאזני לשון הקודש. וראו דיון על הצהרה זו  אצל: ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד(להלן: קוגוט), עמ' 40 ואילך).

והנה פרופסור שמחה קוגוט  מספק הסבר אפשרי לסטייה זו של ראב"ע מן הפירוש על פי הטעמים. לדעתו, ייתכן שראב"ע  הושפע מפסוקים אחרים בהם מציין הכתוב את העובדה שבני ישראל נסעו או חנו על פי ה(שמות יז, א: במדבר ט פסוקים יח, כ, כג). בפסוקים אלה, פירוש הביטוי 'על פי ה' מתאר פועל המתאר את הנסיעה או את החניה. לעומת זאת בפסוקנו מתואר המסע לא כפועל אלא כשם. ייתכן שראב"ע  סבר  שאין  טעם לציין באופן מיוחד את העבודה שכתיבת המסעות נעשתה על פי ה', שהרי כתיבת התורה כולה היתה על פי ה'(ראו למשל: שמות כד, ד: לד, כז) ועל כן אין רבותא בכך שכתיבת המסעות היתה על פי ה'. לכן  אימץ ראב"ע במקרה זה פירוש שאינו עולה בקנה אחד עם הפירוש המשתמע מן הטעמים והעדיפו על הפירוש האחר היוצר לדעתו קושי תוכני בפסוק(קוגוט, עמ' 228).

לסיכום:  עסקנו הפעם בפסוק מתוך פרשת מסעי שיש כמה אפשרויות לפרשו. ראינו את שתי האפשרויות, וראינו כי הפרשנות על פי הטעמים מובילה לכיוון אחד, בעוד שראב"ע המצהיר על מחויבות לפירוש על פי הטעמים, נוטה לכיוון אחר. הבאנו בשם פרופסור קוגוט הסבר המנסה לבאר את פשר סטייתו של ראב"ע מדרכם של בעלי הטעמים בפרשו את הפסוק.

שבת שלום וחודש טוב

Edit Post Text