טיפ שבועי לפרשת עקב
הפעם נעסוק בפסוק, המצוי בפרשת השבוע, פרשת עקב, שניתנה לו פרשנות הנראית תמוהה מאוד. אנו נבקש להתייחס לתמיהה זו (שאינה נובעת מפיסוק הטעמים) מתוך עיון בפיסוק הטעמים של הפסוק.
בפרשתנו נזכרת מצוות אהבת ה', פעם נוספת(יא, א. היא כמובן נזכרת גם בפרשת השבוע שעבר, פרשת ואתחנן(ו, ה)). לאחר אזכור מצווה זו, מזכיר משה שוב לבני ישראל, דור הנכנסים לארץ כנען(אשר לא חוו את יציאת מצרים) את הניסים שארעו לאבותיהם בארץ מצרים ועל ים סוף.
וכך נאמר בתורה: "ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם. ויאבדם ה' עד היום הזה"(יא, ד).
משה בוחר להזכיר כאן את הצפת חיל מצרים, הסוסים והרכב(ראו שמות טו, א ובמקומות נוספים) ומתאר את קריעת ים סוף כהצפת מי ים סוף על פניהם של המצרים כאשר הם(המצרים)רדפו אחרי בני ישראל. פירוש הפסוק בדרך זו עולה בקנה אחד עם מה שמתארת התורה בספר שמות (יד, כו-כח).
מבחינת פיסוק הטעמים, הפסוק נחלק באתנחתא במילה אחריכם. בטעם החלוקה נראה לבאר כי צלע א היא תיאור העבר. צלע ב היא ההתייחסות להווה, וכדברי ר' יוסף בכור שור(פרשן מקרא ותלמוד, מבעלי התוספות. חי במאה ה- 12 בצרפת) בפירושו לפסוקנו: "כלומר: עדיין היום הזה לא שבו לאיתנם ולחלם שהיו מתחלה, כי עדיין הם כנועים ואבודים ומתי מעט מאותה מכה".
והנה מצאנו פירוש חריג ויוצא דופן לפסוק זה בדברי ר' חזקיה בן מנוח( חי בצרפת בין השנים 1310-1250) בפירוש חזקוני, ואלה דבריו: "ואשר עשה לחיל מצרים אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריהם, ברדוף המים אחרי המצרים, והיינו דכתיב 'נערמו מים'(שמות טו, ח) שתרגם אונקלוס 'חכימו מיא' שחכמו והערימו לעשות רצון בוראם לרדוף אחרי המצרים".
פירוש זה הוא פירוש חריג- לדעת חזקוני, לא המצרים הם הרודפים את בני ישראל, אלא מי ים סוף רודפים את המצרים!!! לא זו בלבד, אלא שמן הפירוש עולה כי הפרשן קורא את הפסוק כאילו נאמר בו "ברדפם אחריהם", ולא 'ברדפם אחריכם" כפי שמצוי בנוסח המסורה!!.
הייתכן שלפני ר' חזקיה בן מנוח היתה גירסה שונה של הפסוק? קשה להניח כך. מכל מקום, על פירוש זה הקשה בפירוט רב ר' ידידיה שלמה נורצי (רב, פרשן ומדקדק. חי במאה ה – 16 במנטובה שבאיטליה) בספרו "מנחת ש"י", ואלה דבריו:"מה מאוד יש להפלא מהחזקוני שכתב 'אחריהם', ופ' ברדוף המים אחר המצריים, והיינו דכתיב 'נערמו מים' ותרגם אנקלוס 'חכימו מיא' שחכמו והערימו לעשות רצון בוראם לרדוף אחרי המצרים עכ"ל(עד כאן לשונו נ.ו).וכן בתיקון ספר תורה ישן מצאתי גמגום זה... ועד הנה לא ראיתי שום מדרש מפורש מזה. אולי סמכו על הא דאיתא במדרש המכילתא פרשת בשלח על פסוק 'ומצרים נסים לקראתו(שמות יד, כז) מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס, היה ים נס כנגדו... וכן כתב רד"ק ביהושע סימן כד על פסוק 'וישם מאפל ביניכם ובין המצרים...(יהושע כד, ז) זה לשונו 'ובדרש על כל יחיד ויחיד שבהם אמר שאם היה במצרים אחד שלא היה רוצה להכנס לים, היה הגל טורדו לים".
בעל מנחת ש"י פותח בתמיהה גדולה על דברי ר' חזקיה בן מנוח, המפרש את הפסוק כאילו היה כתוב בו 'ברדפם אחריהם'(ולא אחריכם). אחרי הביעו את התמיהה, מנסה בעל מנחת ש"י למצוא 'הצדקות" לפירוש החריג, וזאת על בסיס מדרש מכילתא שהים היה 'נע לכיוון המצרים', וכן על בסיס תרגום אונקלוס לשמות טו, ח. יצויין כי על תרגום אונקלוס לפסוק זה כבר העיר רש"י על אתר שאין זה פשוטו של מקרא, אם כי פרשנות דרשנית זו נמצאת במקומות שונים (ראו פירוט אצל: ר. פוזן, פרשגן ביאורים פירושים ומקורות לתרגום אונקלוס - שמות, ירושלים תשע"ב, עמ' 267). פירוש ברוח זו משתמע גם מדברי רד"ק על הפסוק ביהושע כד , ז שאף אותו מביא בעל מנחת ש"י בדבריו.
ואולם, נראה כי דעתו של בעל מנחת ש"י לא נחה מן 'הראיות' הללו ומסכם וכותב:"ובודאי דאי מהא לא איריא" כלומר- לא ניתן ללמוד ממקורות אלה את מה שנראה שר' חזקיה בן מנוח מבקש ללמוד מהם ועוד לשנות לכאורה את נוסח הפסוק, על ידי שינוי המילה אחריכם למילה אחריהם.
ברי שכאשר נוסח הפסוק ברור וחד משמעי, אין צורך בראיות נוספות כדי לתמוה על פירושו של ר' חזקיה בן מנוח לפסוקנו. עם זאת, נראה שניתן להסתייג מפירושו של ר' חזקיה בן מנוח גם מתוך ניתוח פיסוק הטעמים של פסוקנו.
ונפרט: צלע א נחלקת חלוקה עיקרית במילה המוקפת על-פניהם המוטעמת בזקף. פירוש הדבר הוא שיש לקרוא את הצלע כך: 'ואשר עשה לחיל מצרים.... – ברדפם אחריכם". כלומר, המילים 'ברדפם אחריכם' מתייחסות לכל מה שמפורט בראשית הפסוק ועד למילה 'על פניהם'.
אם נוסיף ונחלק את צלע א, נראה כי החלק הראשון של הצלע, המסתיים במילים 'על פניהם', נחלק במילה 'ולרכבו' המוטעמת ברביע.
לאור ניתוח זה נראה כי המילים "אשר הציף את מי ים סוף... על פניהם" הם מאמר מוסגר המסביר ומבאר את מה ש"עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו". המאמר המוסגר נחתם במילה המוקפת 'על-פניהם' ולפי 'כלל המאמר המוסגר' (שאותו הזכרנו כבר כמה פעמים במסגרת הטיפ השבועי) הטעם המפסיק שבמילה על פניהם אמור להיות גבוה ברמת הפסקו מן הטעם הבא לפני תחילת המאמר המוסגר.
במקרה שלנו, המילה 'ולרכבו' מוטעמת ברביע. הטעם במילה על-פניהם הוא זקף, הגדול בכוח פיסוקו מן הרביע.
לפי ניתוח זה, המילים 'ברדפם אחריהם' צריכות להתייחס למלים שלפני המאמר המוסגר, כלומר - 'ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו- ברדפם אחריהם' (והתעלמנו כאן מן המאמר המוסגר עצמו).
אלא שלפי גישתו של ר' חזקיה בן מנוח, הטוענת כי המילים 'ברדפם אחריכם' (כך!!) מתייחסות למי ים סוף, יוצא כי הנושא בפסוק מתחלף בתוך המאמר המוסגר, המתחיל במילים 'אשר הציף' – והנושא הוא כמובן - ה', ומסתיים במילים 'ברדפם אחריכם'(כך!!!)- המתייחסות למים.
אומנם אנו מכירים פסוקים לא מעטים המפורשים כפסוקים שבהם הנושא מתחלף באמצע פסוק(עסקנו לכך לאחרונה בטיפ השבועי לפרשת חקת ואף הבאנו דוגמאות לכך). יתר על כן, גם ר' חזקיה בן מנוח עצמו מפרש לעיתים פסוקים בשיטת הנושא המתחלף(ראו למשל פירושו לבראשית לז, כח. דיון נרחב על שיטות הפרשנים בהסבר פסוק זה בכלל ובשיטת חזקוני בפירוש הפסוק בפרט, ראו אצל: נ. ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים ירושלים תשמ"ג, עמ'288-279 ובפרט בעמ' 281-280).
ואולם, במקרה זה, לפי גישתו של ר' חזקיה בן מנוח, הנושא מתחלף, בין המאמר המוסגר לבין המלים שלאחריו, וזה בלתי סביר, שכן הרעיון בקיומו של 'מאמר מוסגר' הוא שניתן לקרוא את הפסוק כמבנה שלום גם בלעדיו, אבל אם הנושא מתחלף באמצע המאמר המוסגר - הרעיון הזה איננו מתקיים.
לדעתנו, אילו בעלי הטעמים סברו כי המילים 'ברפדם אחריכם'('אחריהם' לפי החזקוני) מתייחסות למי ים סוף, היה צריך פיסוק הטעמים של צלע א להיות אחר, והוא אמור היה להיות משהו מעין זה: המילים 'לסוסיו ולרכבו' יוטעמו במונח ובזקף(ואז צלע א היתה נחלקת חלוקה עיקרית במילה ולרכבו)- ואז ניתן היה לפרש כי המילים "אשר הציף' הן פירוש של מה ש'עשה לחיל מצרים...". לפי מבנה זה, המקטע "אשר הציף על פניהם" איננו מאמר מוסגר(כי הוא מסתיים בזקף, ובמקרה זה כח פיסוקו קטן מהזקף הקודם לו, על פי כלל הטעמים המתרדפים)- רק במקרה כזה ניתן להכיל לדעתנו בייתר קלות פרשנות לפיה המילים 'ברדפם אחריהם'(לפי 'גירסת' החזקוני) מתייחסות למי ים סוף, בהם עוסק המשפט הקודם (בלבד), מה שאין כן לפי פיסוק הטעמים הקיים לפנינו, שלפיו המילים 'ברדפם אחריכם'(או 'אחריהם' לפי 'גירסת' חזקוני) אמורות להתייחס לכל המקטע שלפניהם, ועובדה זו אינה יכולה להתיישב עם פירוש לפיו הנושא מתחלף באמצעו של אותו מקטע.
כל זאת היצענו כאמור רק על בסיס ניתוח צלע א מבחינת פיסוק הטעמים, אך כאמור התמיהה הגדולה על דברי ר' חזקיה בן מנוח עולה מתוך נוסח הפסוק עצמו, הסותר לכאורה את פרשנותו, שהרי בפסוק נאמר 'ברדפם אחריכם' (ולא: 'אחריהם')ומשתמע שהנושא הוא חיל מצרים המוזכר בתחילת הפסוק, ולא מי ים סוף המוזכרים כמושא רק באמצע החלק השני של צלע א, שהוא מאמר מוסגר גרידא.
לסיכום: עסקנו הפעם בפירוש חריג של ר' חזקיה בן מנוח לפסוק בפרשתנו. לטענתו, המילים 'ברדפם אחריהם' בפסוק מתייחסות למי ים סוף ולא למצרים. הפירוש החריג נסמך לכאורה על קריאה שונה של הפסוק (אחריהם) העומדת בניגוד לנוסח הפסוק שבידנו(אחריכם). לא מצאנו מקור ל'גירסה' זו של הפסוק העולה מדברי ר' חזקיה בן מנוח. ניתחנו את הפסוק לפי פיסוק הטעמים והראנו כי הפירוש החריג של ר' חזקיה בן מנוח מוקשה גם מבחינת פיסוק הטעמים.
שבת שלום
Edit Post Text
