טיפ שבועי לראש השנה
ביום השני של ראש השנה נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את פרשת עקדת יצחק מתוך פרשת וירא שבספר בראשית (פרק כב). יש הנוהגים לומר את פרשת העקדה גם מידי בוקר לפני או אחרי תפילת שחרית(ראו דברי ר' יוסף קארו בחיבורו בית יוסף על הספר ארבעה טורים, אורח חיים סימן א).
על פרשת העקדה כתב דון יצחק אברבנאל (ר' יצחק בן יהודה אברבנאל מדינאי יהודי, פילוסוף ופרשן מקרא שחי בפורטוגל, ולאחר מכן בספרד וגורש לאיטליה בזמן גירוש ספרד. חי בין השנים 1508-1434) בתחילת פירושו לפרשה, כי: "הפרשה הזאת היא כל קרן ישראל וזכותם לפני אביהם שבשמים, ומפני זה ראוי להפליג בה העיון והחקירה יותר מבשאר הפרשיות" (ואכן בברכת זכרונות שבתפילת מוסף של ראש השנה אנו מתפללים: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו...").
כידוע, טעמי המקרא הם מערכת של סימני פיסוק(ראו: מ. פרלמן, טעמי המקרא ותפקידיהם, תל אביב תשמ"ד, עמ' י') . הטעמים נחלקים לטעמים מפסיקים ומשרתים. המפסיקים עצמם נחלקים לכמה דרגות. בכך שונה מערכת הפיסוק של טעמי המקרא ממערכת הפיסוק המודרנית. בעוד שבמערכת הפיסוק של טעמי המקרא יש היררכיה בין המפסיקים, הרי שבסימני הפיסוק המוכרים כיום אין היררכיה כזו (פרלמן שם, עמ' יט).
על רקע זה, נבקש לבדוק את סימני הפיסוק בפרשת העקדה בסידורים שונים הנפוצים כיום וזאת לנוכח החובה ההלכתית לדייק בתפילה. כפי שכבר הזכרנו בעבר, ההלכה מדגישה במקומות שונים את החובה להתפלל באופן מדויק ועיקר העיסוק בנושא זה קשור לקריאת שמע ולתפילת העמידה, הקרויה "תפילה" (ראו ר' יוסף קארו שלחן ערוך אורח חיים, סימן ס"א). קריאת פרשת העקדה כראוי ועל פי פיסוק הטעמים (כמו גם כל פסוק אחר) מקרבת את המתפלל למילוי חובה זו, שכן: "... הטעמים הם הקריאה המקובלת פה אל פה עד חכמי בית שני..."(דברי שד"ל בהקדמתו לפירוש לספר ישעיה) וכן: "נותן התורה או חכמי התורה העידו על פירוש זה - שהוא מבטא את אחד משבעים הפנים שבתורה: ואילו שאר כל הפירושים- אמיתותם מוטלת בספק"(הרב מרדכי ברויאר, טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמת, ירושלים תשמ"ב, עמ' 368).
ניטול אפוא מספר פסוקים לדוגמה ונבחן באמצעותם את ההבדלים בין מערכת הפיסוק של טעמי המקרא לבין סימני הפיסוק המודרניים. הדגמה זו גם תסייע לנו להבין, האם הפיסוק שבסידור תואם את טעמי המקרא אם לאו.
נשתמש בשני סידורים שמהדורות חדשות שלהם יצאו לאחרונה: סידור רינת ישראל (מהדורה של הרב יואל קטן שיצאה בשנת תשע"ז) וסידור קורן מוגה על ידי הרב דוד פוקס(יצא במהדורה רביעית בשנת תשע"א).
כב, ד: "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק"- הפסוק נטול אתנח והמפסיק העיקרי בו הוא הטיפחא, הנתונה תחת המילה המוקפת 'אל-המקום'(על פסוקים חסרי אתנח ראו: ל. הימלפרב, "המאפיינים המבניים של פסוקים חסרי אתנח בטעמי כא ספרים"( בתוך) , ר. כשר ומ. ציפור (עורכים) עיוני מקרא ופרשנות ו, ספר זיכרון ליהודה קומלוש (תשס"ג), עמ' 47–69).
בסידור קורן- הפסוק נעדר כל סימני פיסוק(למעט בתחילתו ובסופו).
בסידור רינת ישראל: יש פסיק לאחר המילה השלישי ולאחר המילה עיניו. אין פסיק לאחר המילה המקום. התוצאה היא שדווקא לאחר המפסיק הגדול הקיים בפסוק זה - אין סימן פיסוק. נמצא כי הפיסוק איננו מתאים לטעמים.
כב, ו: "ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת. וילכו שניהם יחדו". הפסוק נחלק באתנחתא במילה המוקפת ואת- המאכלת.
בסידור קורן יש פסיק לאחר המילה בנו (מוטעמת בזקף - המפסיק העיקרי בצלע א)ויש פסיק גם לאחר המילה המוקפת ואת-המאכלת, המוטעמת באתנחתא.
בסידור רינת ישראל - יש פסיק לאחר המלה בנו, אבל אין כל סימן לאחר המילה ואת-המאכלת, המוטעמת באתנחתא והיא ההפסקה הגדולה שבפסוק הזה. נמצא כי גם במקרה זה אין הפיסוק שבסידור רינת ישראל מתאים לטעמים.
כב, ז: "ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני. ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה". הפסוק נחלק באתנחתא במילה בני. צלע ב נחלקת בזקף שעל המילה 'והעצים'.
בסידור קורן - אחרי המילה והעצים בא פסיק.
בסידור רינת ישראל - אין כל סימן מפסיק. העדר הפסיק כאן הוא בניגוד לפיסוק הטעמים.
כב, י: "וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת. לשחט את בנו" – הפסוק נחלק באתנחתא במילה המוקפת את-המאכלת.
בסידור קורן יש פסיק לאחר המילה את-המאכלת.
בסידור רינת ישראל – הפסוק כולו אינו מפוסק!!!
כב, יא: "ויקרא אליו מלאך ה מן השמים ויאמר אברהם אברהם. ויאמר הנני"- הפסוק נחלק באתנחתא במילה אברהם(השניה). צלע א נחלקת במילה המוקפת מן-השמים. לאחר מכן באה המילה ויאמר, המוטעמת בטיפחא - כח פיסוקו קטן מן הזקף שעל המילה מן-השמים.
בסידור קורן יש פסיק לאחר המילה המוקפת מן-השמים. כמו כן יש פסיק לאחר המילה אברהם (השניה).
בסידור רינת ישראל- אין פסיק לאחר המילה מן-השמים. לעומת זאת, יש פסיק לאחר המילה ויאמר- פיסוק כזה מחייב את הקריאה:"ויקרא אליו מלאך ה מן השמים ויאמר: אברהם אברהם", בעוד שעל פי פיסוק הטעמים, הקריאה היא:" ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים - ויאמר אברהם אברהם". נמצא כי הפיסוק של סידור רינת ישראל מנוגד לחלוטין לפיסוק הטעמים.
לסיכום - סקרנו הפעם מספר פסוקים מפרשת עקדת יצחק והשווינו את הפיסוק על פי הטעמים לסימני הפיסוק בשתי מהדורות נפוצות של סידור התפילה. הדוגמאות שהבאנו מראות כי על פני הדברים מהדורת קורן קרובה הרבה יותר לפיסוק על פי טעמי המקרא מאשר מהדורת רינת ישראל.
שנה טובה, שנת בריאות וכתיבה וחתימה טובה
Edit Post Text
