טיפ שבועי ליום הכיפורים

הפעם נעסוק בפסוק מתוך קריאת התורה של יום הכיפורים שאנו גם מזכירים אותו בתפילת ערבית של יום הכיפורים.

בקריאת התורה של יום הכיפורים, הלקוחה מפרשת אחרי מות שבספר ויקרא אנו קוראים את הפסוק: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"(ויקרא טז, ל). הפסוק  נחלק באתנחתא במילה אתכם. נראה כי פשר החלוקה הוא: צלע א עוסקת בפעולת הקדוש ברוך הוא המכפר על בני ישראל ביום הקדוש. צלע ב עוסקת בתהליך ההיטהרות של היחיד מישראל שעליו להיטהר ביום הכיפורים מכל חטאותיו.

אחת המשניות הידועות ביותר במסכת יומא(בארמית: היום)  העוסקת ביום הכיפורים, היא המשנה  האחרונה של המסכת(פרק ח משנה ט) שבה נאמר(רק החלק הנוגע לטיפ יצוטט להלן): "עברות שבין אדם למקום - יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. את זו דרש ר' אלעזר בין עזריה: 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'. עברות שבין אדם למקום–  יום הכיפורים מכפר. עברות שבן אדם לחברו – אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את  חברו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר:'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם(יחזקאל לו, כה)... ואומר: מקוה ישראל ה'(ירמיה יז, יב) מה מקוה מטהר  את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".

צלע ב של פסוקנו היא זו המעוררת עניין, בשאלת ההלכה הנלמדת מן הפסוק. האם יש לקרוא: 'מכל חטאתיכם- לפני ה' תטהרו'? או: 'מכל חטאתיכם לפני ה'- תטהרו". לפי האפשרות הראשונה- ההיטהרות היא מכל החטאות, ואילו לפני  האפשרות השניה- ההיטהרות היא רק מן החטאות שהן 'לפני ה'.

לכאורה נראה כי דווקא דברי ר' עקיבא במשנה הם אלו שעולים בקנה אחד עם פיסוק הטעמים, שכן לדעתו- ההיטהרות היא לפני ה', בעוד שלפי דרשתו של ר' אלעזר בן עזריה במשנה, יש להצמיד את המילים 'לפני ה' אל המילים 'מכל חטאתיכם' ויש לקרוא את הפסוק, לשיטתו, כך: "מכל חטאתיכם לפני ה' (כלומר- רק אלה שהם בן אדם למקום)- תטהרו(אבל יום הכיפורים לא יכפר על עברות שבן אדם לחברו). לפי דרך פרשנית זו, היה מתבקש לכאורה להטעים את המילה חטאתיכם בתביר, וכך היינו קוראים את צלע ב: 'מכל חטאתיכם לפני ה'- תטהרו'(בפיסוק טעמים חילופי זה הטיפחא הוא המפסיק הגדול של צלע ב, בעוד שלפי פיסוק הטעמים הקיים, הצלע נחלקת כאמור  בזקף שעל המילה  חטאתיכם. ראו: ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד(להלן: קוגוט), עמ' 125).

ואולם, פרופסור שמחה קוגוט סבור כי גם דרשת רבי עקיבא המובאת במשנה "... אין היא מפסקת בדיוק כמתבקש ממנו"( מהפשט- נ.ו). לדעתו של פרופ' קוגוט, לפי פשט הפסוק, היה מתבקש להניח את האתנחתא במילה 'עליהם', אזי צלע ב תיקרא: 'לטהר אתכם מכל חטאתיכם  – לפני ה' תטהרו(קוגוט, עמ' 63–64). מכאן ברור  שלימודו של ר' אלעזר בן עזריה מן הפסוק אינו עולה בקנה אחד עם טעמי המקרא(אך ראו  הפסוק ביחזקל לו, כה המחולק בדרך דומה לפסוקנו. על היחס בין מחלוקת תנאים זו לבין טעמי המקרא ראו גם: מ. פרלמן, ספר ויקרא מפוסק על פי טעמי המקרא, תל אביב תש"מ, עמ' יד-טו. המחבר מביא שם גם מדברי הרב ברויאר זצ"ל בנושא זה).

מעניין לציין בהקשרו של פסוק זה את "התעלמותם" של פרשנים ימי ביניימיים מרכזיים ממחלוקת תנאים זו בבואם לפרש את הפסוק. רש"י למשל אינו מפרש את הפסוק כלל בפירושו לתורה(וראו הערתו של קוגוט בעניין זה בעמ' 78 הערה 29).

 ראב"ע בפירוש לפסוקנו אינו מתייחס למחלוקת זו אלא רק מפנה לפירושו לשמות לד, ו (יג מידות) למילה 'וחטאה'.

לעומתם, רלב"ג(ר' לוי בן גרשום. פרשן מקרא, מדען ופילוסוף.חי בפרובנס בין השנים 1288–1344) בפירושו לפסוקנו מרחיב  מעט בדבריו וכתב: למדנו שהיום הזה מכפר אע"פ שאין שם בית המקדש לעשות העבודה הנזכרת... מפני שנתנה התורה סבת המצות הנוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית – היות השם יתעלה מכפר ביום הזה מכל חטאות ישראל, והיה זה כן, לפי שעיקר הכפרה היא תשובה...מכל חטאתיכם לפני ה  תטהרו – רוצה לומר שכבר יטהרו מכל חטאתם לפני ה בזאת העבודה הנעשית בבית המקדש לפני ה', או ירצה בזה שהם יטהרו לפני ה' בשובם אליו בזה האופן, ויהיו במדרגת מי שלא חטא".

רלב"ג מפרש  את הפסוק כמתייחס  למעמדו של יום הכיפורים בהעדרו של בית מקדש, שכן, אם מעשה הכהן הגדול הוא המכפר על עם ישראל ביום הכיפורים, הכיצד נמחלים עוונותיהם של ישראל בהעדרו של בית מקדש? על כך משיב רלב"ג ואומר שיום הכיפורים מכפר גם כשבית המקדש אינו קיים, שכן עיקר הכפרה ביום זה איננה עבודת הכהן אלא התשובה. העובדה שעם ישראל שובת ממלאכה ומענה את עצמו בעינויים שקבעה ההלכה – מעידים על החזרה בתשובה(בהעדרה של עבודת הכהן הגדול).

 צלע ב לפסוקנו מתפרשת אפוא בדברי רלב"ג כמתייחסת לשתי אפשרויות של טהרה מכל העוונות. האחת – בעבודה הנעשית בבית המקדש. השניה –  בתשובה הבאה לידי ביטוי בשביתה ממלאכה ובשביתה מ"צרכי הגוף".

 אף רלב"ג אינו מתייחס באופן ישיר למחלוקת התנאים במשנה במסכת יומא, אך  העובדה שהוא איננו מבחין בין עבירות שבן אדם לחברו לבין עבירות שבין אדם למקום מצביעה על כך שהוא איננו מפרש את פסוקנו כשיטתו של ר' אלעזר בן עזריה ועל כן שיטתו יכולה לעלות בקנה אחד עם פיסוק הטעמים.

לסיכום: עסקנו הפעם בפסוק המצוי בקריאת התורה וגם בתפילת יום הכיפורים. ראינו כי הפירוש המקובל  הניתן לפסוק זה איננו עולה בקנה אחד עם הטעמים. ראינו גם  שמהפרשים  המסורתיים לתורה שפירושיהם נמצאים במהדורות הנפוצות של החומשים, אינם מתייחסים (בפירושם לפסוק) למשנה זו ויש מהם שאפילו אינם מפרשים אותו כלל.

גמר חתימה טובה 

Edit Post Text