טיפ שבועי לפרשת שמות

טיפ שבועי לשבת שמות

השבת  אנו קוראים בתורה בפרשת שמות . הפרשה הפותחת  את ספר שמות. 

הפעם נעסוק בטעם המופיע לעיתים  נדירות בלבד - מרכא כפולה. בפרק ה פסוק טז נאמר: "ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך".

 המילה "תעשה" שבצלע ב מוטעמת במרכא כפולה. המילה שלפניה  "למה" מוטעמת בדרגא.

בדרך כלל, אחרי הדרגא תבוא מילה מוטעמת בתביר, שהוא מפסיק קטן לפני טיפחא. כלומר- , המרכא הכפולה, באה כאן במקום תביר.

דוגמא נוספת להיקרות המרכא כפולה מצויה בספר במדבר יד, ג"... הלא טוב לנו שוב מצרימה" המילה "הלא" מוטעמת בדרגא, ואילו המילה "טוב", שהיינו מצפים שתהיה מוטעמת בתביר- מוטעמת במרכא כפולה.

על הטעמה חריגה זו מעיר בעל החיבור "מענה לשון"(בתוך תיקון קוראים סימנים) כדלקמן:  "בטעם מרכא כפולה ולא בתביר. וזו המרכא כפולה אע"פ שיש לה נעימה כמו התביר אינה כדין טעם מפסיק לפי שהיא נקשרת ומתגלגלת עם התיבה שאחריה..." כלומר- אין לראות במרכא הכפולה הזו משום טעם מפסיק(כמו שהיינו מצפים שיהיה).

חכמי המסורה מנו 14 מקומות בהם נמצא הטעם מרכא כפולה, כלומר: "הטיפחא כך דינה לעולם לא ישרתוה כי אם מרכא רק ביד מקומות ישרתוה דרגא עם שתי מרכות הנקראות תרי חוטרין"(מענה לשון, שם).

מבחינה מעשית לקורא בתורה, פשרה של ההנחיה הוא שאין לראות את המרכא הכפולה כטעם מפסיק אלא כטעם שנקשר ומתגלגל עם התיבה שלאחריו(המוטעמת, בטיפחא).

מעניין לציין כי מסורת זו לגבי ארבע עשרה מקומות בהם מצוי הטעם מרכא כפולה מצוי בשיר שחובר על ידי רבנו תם(נכדו של רש"י) בו הוא מפרט באופן  מדוייק את הטעמים, תפקידם ושימושם. בשיר זה מצויין בין הייתר שבתנ"ך מצוי הטעם מרכא כפולה ארבע עשרה פעמים  (ראו על כך:  י.  עמנואל "טעמי המקרא במסורת אשכנז" המעיין  תשס"ב (ד): ראו גם מאמרו באתר דעת במרשתת).

שבת שלום .

Edit Post Text