טיפ שבועי לפרשת כי תשא

אחד הנושאים שעליהם אנו קוראים בשבת השבוע, פרשת כי תשא  הוא בקשתו יוצאת הדופן של משה, לאחר חטא העגל, מאת הראה את הכבוד ה'. משה פונה אל ה' ומבקש: "ויאמר. הראני נא את כבדך" (לג, יח).

בתגובה לדברי משה, אומר הקב"ה:" ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך. וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם" (לג, יט).

הפסוק נחלק ב אתנחתא   במילה לפניך . בפסוק זה יש לשון אמירה וכרב לשונות האמירה, הפסוק נחלק בתוך תוכן האמירה עצמה ולא בין הפתיחה לאמירה-(ראו כך: מ. פרלמן, חוג לטעמי המקרא מס' 4).

 מה פירוש הביטוי" וקראתי בשם ה" ? לפנינו ביטוי שלוש מילים. ניתן לקוראו: וקראתי בשם - ה. אפשר לעשות זאת גם לקוראו אחרת: 'וקראתי- בשם ה'.

 על פי פיסוק הטעמים, יש טעם מפסיק תחת המילה בשם : תביר, ואילו המילה ה' מוטעמת בטיפחא, שאף הוא טעם מפסיק הגדול בכח פיסוקו מן התביר. לפי פיסוק הטעמים נראה כי אין כאן קריאה – בשם ה, אלא קריאה בשם . המילה ה', לפי פיסוק הטעמים, הינה מושא לנשוא, 'וקראתי בשם"(ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות , ירושלים תשנ"ב(להלן: קוגוט), עמ' 157).

אונקלוס ((היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומי שהתגייר. חי במאות ה 1–2 לספירה) מתרגם את הפסוק כך, ' ואקרי בשמא דה' קדמך '. נראה מדבריו שהוא מפרש את הפסוק כאומר 'וקראתי בשם ה- לפניך'. כלומר המילה ה. ' בפסוק הצורה נס(קוגוט, שם). פירוש כזה איננו עולה קבלנות בקנה אחד עם הטעמים, מפני שלפיו מתחברת המילה "בשם' אל הבר ה' שאחריה וכ ראינו כי  המילה בשם מוטעמת בטעם מפסיק, המפרידה אותה מן המילה ה' שאחריה. .

 גם שד"ל ( שמואל דוד לוצאטו . חי באיטליה בין השנים 1800–1865) במקרה זה בעקבות תרגום אונקלוס ונגד מה שנראה קודם מפיסוק הטעמים, ואלה דבריו: " בשם – נראה לי סמוך, וכן למטה לד, ה ע"פ שאין כן. דעת בעלי הטעמים . קריאה בשם ה' המורה כאן אין ענינה נבדל מכל שאר קריאה בשם... כל קריאה בשם, אין ענינה אלא הרמת קול וטעם 'קרא בשם', הרים קולו בהזכרת שם פלוני וזה לתת לו כבוד ולהגיד שבחו ומעלותיו ... ". לנוכח האמור סבור שד"ל, כי גם בפסוק זה וגם בפרק לד פסוק ה שנעסוק בו להלן ראויה המילה 'בשם' להיות בטעם משרת. כלומר, לדעתו, יש לקרוא את הפסוק(לד, ה) : 'ויקרא- בשם ה'.

 על רקע שתי פרשנויות אלה, מעניין לראות את דברי רש"י(ר' שלמה יצחקי. נחשב לגדול פרשני המקרא היהודיים. חי בצרפת בין השנים 1105-1040) הכותב בפירושו לפסוקנו כך: "וקראתי בשם ה לפניך: ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות: וכסדר שאתה רואה אותי מעוטף וקורא שלש עשה מידות הוי מלמד את ישראל לעשות...".

לא ברור מדברי רש"י אלה כיצד יש לקרוא את הביטוי "וקראתי בשם ה". כדי לעמוד על דעתו בעניין זה ניתן לעיין בפסוקים אחרים בהם יש ביטוי דומה.

כזה הוא למשל הפסוק הנמצא בהמשך פרשתנו: "וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם. ויקרא בשם ה"(לד, ה).  כיצד יש לפרש את צלע ב"ויקרא בשם ה"?

על פי פיסוק הטעמים יש להפריד בין המילה בשם (המוטעמת בטיפחא) לבין המילה ה' (זאת בניגוד לפסוק בבראשית  יב, ח למשל. עובדה זו משפיעה גם על קיומו או העדרו של דגש קל בראש המילה 'בשם'). כלומר, על פי פיסוק הטעמים ה' הוא הקורא בשם ה'.

עיון בתרגום אונקלוס לפסוק זה מראה כי הוא נוקט באותה שיטה שבה נקט בתרגמו את הפסוק הקודם והוא מתרגם אף כאן: "וקרא בשמא דה'- שם ה הוא אף כאן, אליבא דאונקלוס – צורה של סמיכות(קוגוט, עמ' 158. יש המפרשים כי דעת אונקלוס מתאימה לטעמים. לדעתם, לו היה אונקלוס מפרש שמשה הוא הקורא, היה על אונקלוס לתרגם  'וצלי בשמה דה'(לשון תפילה) ולא וקרא. לעומת דעה זו, רוב התרגומים הארמיים האחרים מפרשים כי משה הוא הקורא. ראו: הרב בנימין רפאל פוזן, פרשגן, שמות, עמ' 704).

 כיצד מפרש רש"י את הפסוק? רש"י מסתפק בהפניה לתרגום אונקלוס. מכאן לכאורה ניתן להבין כי  רש"י מסכים לפיסוק של אונקלוס אף בפסוק הראשון שהבאנו ומכאן לכאורה עולה שגם רש"י  מפרש כנגד הטעמים(ראו קוגוט עמ' 158. לגישה אחרת, לרבות לגבי נוסח תרגום אונקלוס במקומנו ראו פוזן שם בעמ' 704).

לעומת רש"י, מפרש ראב"ע (ר' אברהם בן עזרא . נולד בטודלה שבספרד. חי  במאות 12-11))  את הפסוק 'וירד ה בענן..." שה' הוא הקורא, ואלה דבריו בפירוש הארוך: "הנה השם הוא הקורא, והנה ילמדנו איך יקרא משה", ואף רשב"ם, נכדו של רש"י,  סבור כך ואלה דבריו: "הקדוש ברוך הוא קרא כשהיה עובר: בשם, כמו שמפרש והולך, שכן כתיב למעלה'וקראתי בשם ה' לפניך". לדעתו פסוק זה הוא יישום של הפסוק בפרק לג, יט. ממילא יש לפרש את שניהם באותה דרך.

לדעת פרופסור קוגוט, אונקלוס ורש"י מצאו לנכון לסטות בשני הפסוקים הללו מפיסוק הטעמים משום שרצו להשוות את הצירוף  'בשם ה', לשאר המקומות בהם נזכרת קריאה בשם ה'(למשל: בראשית ד, כו: שם יב, ח: שם כו, כה: שם כא, לג וכן פסוקים ד, יג ו - יז בתהלים קטז). בכל המקרים הללו, הפיסוק של  הטעמים יוצר את הביטוי "בשם ה", אך בפסוקים שבפרשתנו פיסוק הטעמים הוא שונה.

התייחסות מפורשת למה שנראה כחריגה של אונקלוס ורש"י מפיסוק הטעמים בשני הפסוקים מצינו בדברי ר'  יהודה ליב שפירא(חי באלטונה בין השנים 1743–1836)בפירושו רכסים לבקעה לפרק לג  פסוק יט, ואלו דבריו: וקראתי בשם- מחוברים במרכא טפחא וכן למטה ויקרא בשם מחוברים. וכל האחרים מחובר מלת בשם לשם הקודש, לפי שהם לשון תפילה ותרגומם וצלי, ואלה תרגומם וקרא בשמא דה', ואין לעמוד על דעת אונקלוס בזה, וגם רש"י ז"ל כתב סתם כתרגומו, ולא נתברר מה זה שהוא יתברך קרא בשם ה, ועוד שהוא לא כטעמי המקרא, ולפי טעמיו פירושו כמו 'אשר נקרא שם שם ה' צבאות עליו'(שמואל ב ו, ב)  הכתוב מפרש מה הוא השם שנקרא עליו–שם ה' צבאות. כך  'ויקרא בשם'- מה הוא השם- ה. וכן'וקראתי בשם...".

 ראשית יוער כי בעל רכסים לבקעה פותח פירושו  במילים "וקראתי בשם מחוברים במרכא וטיפחא- יוער כי פסוק יט שלפנינו אינו תואם את הטעמים הללו(וקראתי- דרגא. בשם- תביר) .

לגופו של עניין, בעל רכסים לבקעה תמה על דעתם של אונקלוס ורש"י בפירוש הפסוקים  ודוחה את דבריהם ואת שיטתם, ממנה נראה כי ה' הוא הקורא בשם ה'. לדעת בעל רכסים לבקעה, לא ה' הוא הקורא, אבל השם הנקרא הוא – ה'. ראייתו של בעל רכסים לבקעה היא מן הפסוק: "אשר נקרא שם ה צבאות ..." (שמואל ב ו, ב) בפסוק זה  השם הוא , 'שם ה צבאות" כך גם, לדעתו בפסוקינו, השם הנקרא הוא : ה.

 נשאלת השאלה, מה הטעם לפיסוק הטעמים השונה בפרשתנו בשני הפסוקים שהבאנו? לדעת פרופסור קוגוט, יתכן שבעלי הטעמים עשו כן, שכן בפרשתנו(בניגוד למקומות האחרים) ה'קריאה' נעשית על ידי  ה עצמו, בעוד שבכל המקרים האחרים מדובר באדם הקורא בשם ה(אבחנה מעין זו עולה מפירושו של ראב"ע בפירוש הקצר לפרק לג פסוק יט: וקראתי בשם- נפסק, וכן ויקרא בשם ה... והטעם כי השם קרא השם בשם"). לכן- כאשר האדם הוא הקורא- מעדיפים בעלי הטעמים להצמיד את התיבות שם ה כסמיכות. לעומת זאת, בשני הפסוקים שבפרשתנו- ה' הוא הקורא- ולכן אין מקום להימנע מן האפשרות שאדם הוא הקורא בשם ה, שכן ברור כאן שה' הוא הקורא(קוגוט, עמ' 159)..

לסיכום:  הפעם עסקנו בכמה פסוקים  שמופיעה בהם 'קריאה בשם ה' ונסינו לברר פשר מונח זה. המחלוקת בין המפרשים שונים  עוסקת בשאלת זהותו של הקורא. ראינו שבשני פסוקים בפרשתנו פיסוק הטעמים שונה מפיסוק הטעמים  בפסוקים אחרים, אך חרף זאת המחלוקת לבי זהות הקורא משתרעת גם על שני הפסוקים שבפרשתנו. כן היצגנו  הצעה שי בה הסבר לפשר השינוי בפיסוק הטעמים בפסוקנו לעומת הפסוקים האחרים.

שבת שלום

Edit Post Text