טיפ שבועי לפרשת קרח

במרכז פרשת השבוע, פרשת קרח,  עומד הסיפור על  מרידתם של קרח ועדתו במנהיגותו של משה ובעונשם של המורדים.

 בשלב הראשון של הסכסוך מבקש משה להכריע אותו באמצעות בחירה אלוהית במנחתו של הנבחר. ה"תחרות" מתבצעת על ידי כך שכל אחד מן המורדים יכין מנחה לה', וה' יבחר במנה אחת מתוכן  ומי שבמנחתו יבחר ה'- הוא הקדוש(טז, ז).

התורה מספרת  לאחר מכן, שמשה פונה אל ה' ומבקש ממנו שלא לשעות אל מנחתם של המורדים: "ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם. לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם"(טז, טו).

הפסוק נחלק באתנחתא במילה מנחתם. בצלע א מתוארת התפילה, בקשתו של משה מאת ה'. צלע ב נראית כנימוק לבקשה.

מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל מציין כי אין פסוקנו נחלק  בין שני הפעלים (ויחר, ויאמר) כפי שניתן היה לצפות. כמו כן אין פסוקנו נחלק בין הפתיחה לבין הנאום(תוכן האמירה) אלא בגמר חלקו הראשון של הנאום(מ. פרלמן, חוג לטעמי המקרא ג ( תשל"ב), מס' 81).

 נתמקד בפיסוק הטעמים של צלע ב: המילה חמור מוטעמת בקדמא (הבאה במקום טעם מפסיק) והמילים 'אחד מהם' מוטעמות במהפך ובפשטא בהתאמה(על צירוף טעמים זה ראו: מ. פרלמן, דפים ללימוד טעמי המקרא, ז, עמ' 592) .

מה פשר הנימוק "לא חמור אחד מהם נשאתי..."? האם המילה אחד מתייחסת לחמור( one donkey), או שמא היא מתייחסת למילה "מהם"(one of their donkeys)?

 קבוצה של מפרשים מסבירים ביטוי זה כבא להצביע על רמת הנהגתו הגבוהה של משה את העם. בנוהג שבעולם, מנהיג לוקח לעצמו מרכושו של העם (דוגמא בולטת להתנהגות זו מצויה בנאום שמואל הנביא בדבר "משפט המלך. ראו שמואל  א, ח, יא-יז. כבר נחלקו חכמינו בשאלה האם מה שמתואר שם הינו אכן חוקת המלך או שכל מטרתו של שמואל  בנאום זה היתה לגרום לבני ישראל לחזור בהם מן הבקשה להמלכת מלך. ראו על כך הדיון בסוגיה התלמודית בבלי סנהדרין כ ע"ב. על ההשוואה בין דברי שמואל לבין דברי משה בפרשתנו ראו דברי מדרש תנחומא לפרשת קרח שנביא להלן, וכן: הרב י. מדן, הפטרת קרח שיעור 43. השיעור זמין לצפייה במרשתת  באתר etzion.org).

 בדרך זו מפרש את פסקונו רשב"ם (ר' שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י) ואלו דבריו:  "אפילו חמור אחד לא  נשאתי מהם כשאר משתוררים על העם...".

 וכך פירש גם רמב"ן(ר' משה בן נחמן. חי בספרד ובאחרית ימיו עלה לארץ ישראל . נולד בשנת 1194 ונפטר בשנת 1270)  בפירושו לפסוקנו(תוך שהוא מזכיר את נאומו של שמואל הנביא), ואלה דבריו: " אמר: מה שררה אני משתרר עליהם, כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד לעשות צרכי כדרך המלכים או השרים, כי זה משפט המלוכה  דכתיב 'ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו...(שמואל א ח, טז).  

ובדרך דומה פירוש גם  רבנו בחיי(בן אשר אבן חילואה. חי בספרד בין השנים 1255–1340) : "מנהג המושלים בעם הנוהגים עליהם שררות, שישתמשו באנשים שבהם גם בבהמות שלהם... ועל כן משה ידבר בתפילה ויתנצל, כי מעולם לא התנהג בשררה כזו על ישראל, שישתמש בחמור אחד משלהם לשום עליו משא...".

 וכך כתב גם המלבי"ם(מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל ווייזר. חי ברומניה בין השנים 1809–1879) בפירוש לפסוקנו: "ואני לא די שאיני לוקח מהם צרכי, כי חמור אחד שהייתי צריך פעם אחד, בעת שלקח את אשתו למצרים דכתיב 'וירכיבם על החמור', החמור הזה לא מהם נשאתי, כי היה שלו והוא הלך רגלי, הגם שהיה ראוי שהחמור הזה יהיה משל צבור...".

 כל המפרשים הנ"ל מסבירים כי  המילה אחד מתייחסת לחמור, ולא למילה "מהם".

על רקע פירושים אלה, נעיין עתה בפירוש רש"י((ר' שלמה בן יצחק. נחשב לגדול פרשני המקרא היהודים. חי בצרפת בין השנים 1105-1040) לפסוקנו, ואלה דבריו: "לא חמורו של אחד מהם נטלתי".

רש"י מייצג דרך שונה בפירוש הפסוק. לשיטתו  יש לקרוא את הפסוק: לא חמור(של אחד מהם) נטלתי).

  מקורם של דברי רש"י במדרש תנחומא(פרשת קרח, ז) ואלה דברי המדרש: "מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי מהם. בנהג שבעולם אדם שהוא בהקדש, נוטל שכרו מן ההקדש, ואני בשעה שהייתי יורד ממדין למצרים היה דרכי לטול מהם חמור, שבשביל צרכיהם ירדתי. ואף על פי כן לא נטלתי....".

 הסבר מפורט לפירוש רש"י נמצא בפירושו של ר' בנימין זאב וולף היידנהיים (חוקר מסורה ובלשן שחי בגרמניה בין השנים 1757–1832) "הבנת המקרא", ואלה דבריו: "כוונתו מבוארת שאין 'אחד', תואר לחמור עד שיתפרש 'לא נשאתי מהם חמור אחד'.. אבל הוא תואר השם בעצמו ו'חמור' סמוך אליו דוגמת 'מפני גערת אחד'(ישעיה ל, יז) ודומיהם מן התארים העומדים בעצמם....".

  הרוו"ה מוצא  תמיכה לפירוש רש"י בפיסוק הטעמים, ואלה דבריו: "גם הוא מקוים מבעל הטעמים, שהפריד תיבת 'מהם' מן 'נשאתי' וחיבר אותה אל אחד, ואילו לפי רשב"ם היה לו להטעים 'לא חמור אחד - מהם נשאתי(טעם מפסיק מעל למילה אחד)..." .

 הרוו"ה מסיים את דבריו וכותב: "הרי לך מבואר, שאין פירושו "לא חמור של שום איש מהם נשאתי" אלא : "לא חמור של המיוחד מהם נשאתי...".

 בהתאם להבנה זו את דברי רש"י, כתב מיכאל פרלמן כי רש"י במקרה זה פירש את הפסוק בהתאם לטעמי המקרא ובעקבותיו הלכו פרשנים נוספים.

 כך למשל כותב הנצי"ב( נפתלי צבי יהודה ברלין. חי בין השנים 1816–1893)  בפירושו לפסוקנו: "...ואני לא לבד שלא לקחתי סוסו של אחד מהם- אפילו חמור לא לקחתי לרכוב"(וראה גם פירושו של הנצי"ב 'הרחב דבר' על פסוקנו).

עם זאת ראינו כי כמה מפרשים שהבאנו מדבריהם לעיל פירשו בניגוד למה שעולה מפיסוק הטעמים, שכן לשיטתם יש לקרוא את הפסוק: לא חמור אחד - מהם נשאתי(המילה 'אחד' מתייחסת לחמור).

 לסיכום:  עסקנו הפעם בפסוק מפרשת השבוע שיש מחלוקת בשאלה כיצד יש לפרשו.  נראה כי ההבדל המעשי בין שני הפירושים אינו גדול או משמעותי, אך נראה כי טעמי המקרא מכריעים כאן בבירור שיש להפריד בין המילה 'חמור', לבין המילים 'אחד מהם'(כדרך כל מילה המוטעמת בקדמא, הבאה לאחר הטעם המפסיק תלישא גדולה) והמשמעות היא: לא לקחתי את חמורו של המיוחד מהם.

שבת שלום

Edit Post Text