טיפ שבועי לפרשת דברים

 השבת אנו מתחילים לקרוא בספר דברים. הספר החמישי מחמשה חומשי תורה.

פרשתנו, פרשת דברים, פותחת בנאומו של משה שבו הוא מציין נקודות חשובות מתקופת שהיית בני ישראל במדבר, החל מנסיעת בני ישראל מחורב, ועד לבואם אל המקום בו הם נמצאים עתה.

משה רבנו מזכיר את התפתחות המערכת המשפטית שנהגה במדבר, ונראה שהוא מכוון למערכת אותה הציע חותנו, יתרו (שמות יח, יג-כז. על ההבדלים בתיאור המערכת המשפטית בין פרשת יתרו לפרשתנו ראו: א. בזק, נקודת פתיחה עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע, אלון שבות תשע"ח, עמ' 381–382: י. בן נון, "עצת יתרון או דברי משה"(בין שמות לדברים)( בתוך) מקראות- עיון רב תחומי בתורה, תל אביב תשע"ז, עמ' 80–82) .

מהם התכונות הנדרשות מן השופטים שימונו? אלו התכונות שמשה מבקש: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם. ואשימם בראשיכם""(פסוק יג).

מבחינת פיסוק הטעמים: הפסוק נחלק באתנחתא במילה לשבטיכם.  צלע א היא הציווי לעם. צלע ב(הקצרה) היא פעולת משה בעקבות בחירת העם.

מה פירוש התכונות המפורשות בפסוק? מיהו חכם? ומיהו נבון? רש"י(ר' שלמה בן יצחק. נחשב לגדול פרשני המקרא. חי בצרפת בין השנים 1105-1040)  בפירוש לפסוקנו מפרש: "...אנשים צדיקים חכמים כסופים. נבונים מבינים דבר מתוך דבר...".

 השאלה שעולה למקרא פסוקנו היא:  אל מה מתייחסת  המילה לשבטיכם? האם היא מתייחסת לכל התכונות הנדרשות מן השופטים, או אולי היא מייחסת רק למילה וידעים, שאליו היא סמוכה?

 הבה נעיין בהמשך דברי רש"י לפסוקנו: " וידועים  לשבטיכם שהם נכרים לכם, שאם  בא לפני מעוטף בטליתו איני יודע מי הוא, מאיזה שבט הוא ואם הגון הוא, אבל אתם מכירין בו שאתם גדלתם אותו. לכך נאמר וידועים".

 רש"י בעקבות מדרש ספרי(שנעסוק בו בהרחבה בהמשך דברינו) מפרש כי המילה לשבטיכם מתייחסת לתכונת הידועים. לפי פירוש זה, משה אומר כאן שהוא איננו יכול להכיר אישית את כל השופטים, אבל אם כל שבט בוחר את מועמדיו- המועמדים מוכרים לבני השבט ויכולים להעיד על התאמתו לשיפוט.

 ר' יוסף בכור שור (חי בצרפת במאה ה -12. ראו עליו ועל דרכו בפרשנות אצל א. ראק, פרשני המקרא, ירושלים תשפ"א(להלן: ראק), עמ'131–149)מקשר את תכונת 'וידועים' לתכונת החוכמה הנדרשת מן השופטים, ואלה דבריו: וידועים לשבטיכם: שידוע  וניכר לבני שבטים שהם חכמים.

 הרמב"ן (ר' משה בן נחמן . מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. חי בין השנים 1194–1270)  ) בפירושו לפסוק פותח  בהבאת דברי רש"י ומאפיין אותם: ".. ואם כן, יהיה לשבטיכם קשור עם וידועים, אבל על דרך הפשט טעמו 'הבו לכם  לשבטיכם אנשים חכמים...". לדעת הרמב"ן פירוש רש"י אינו פשט הפסוק. בעוד שלפי המדרש  המילה לשבטיכם נקשרת עם המילה וידועים בלבד, הרי שלפי הפשט (כפי שהרמב"ן מבין אותו)  יש לפרש כי המילה לשבטיכם משתרעת על כל התכונות הנדרשות מהשופטים. לדעת הרמב"ן, פשוטו של הכתוב דורש קריאה על דרך  'סרסהו ופרשהו': 'הבו לכם לשבטיכם אנשים חכמים...".

הרמב"ן אינו מסתפק בדברים אלה  אלא מפרט את דעתו לגבי פירוש המילה וידועים, ואלה דבריו: "ועל דעתי טעם וידועים שהם ידועים לשופטים, כלומר שמעלתם ידועה ונכרת למנותם בה שופטים...".  לדעת הרמב"ן המילה וידועים הינו סגולה כוללת של המועמדים המורה על התאמתם לתפקיד השפיטה, "וכלל מעלות השופטים במילה 'וידועים'- כי השופטים צריכים להיות אנשי חיל ויראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע כאשר אמר יתרו...ואלה היו ידועים לשופטים מתחלה כי היו הכל אומרים" ראוי זה להיות שופט".

נמצאנו למדים אפוא כי על פי פירושיהם של רש"י(בשם המדרש)  ור' יוסף בכור שור, המילה לשבטיכם מתייחסת אל תכונת ה"ידועים" בלבד, ואילו על פי דרך הפשט, כפי שרמב"ן רואה אותה, המילה לשבטיכם מתייחסת לכלל התכונות הנדרשות מן השופט.

 ומה דעת בעלי הטעמים? המילה וידעים שבצלע א מוטעמת בטיפחא שהוא הטעם המפסיק הגדול של הצלע. נמצא כי יש לקרוא את צלע א כך: הבו לכם אנשים חכמים נבונים וידועים- לשבטיכם. נראה על פי פיסוק הטעמים כי המילה לשבטיכם משתרעת על כל התכונות הנדרשות מן השופט. פרשנות זו תואמת את "דרך הפשט" שמביא רמב"ן בפירושו לפסוקנו.

התייחסות מפורשת לפיסוק הטעמים בפסוקנו מצינו בדברי ר' יעקב צבי מקלנבורג (חי בין השנים 1785–1865) בפירוש "הכתב והקבלה" לפסוקנו, ואלה דבריו: לשבטיכם לא קאי אידעים בלבד כי אם על כל הנזכרים במעלותם... כי לפי נגינת הטעם, מילת וידעים מתחברת עם חכמים ונבונים...".

 בעל הכתב והקבלה פותח את דבריו בקביעה לפיה יש לפרש את המילה לשבטיכם כמתייחסת לכלל מאפייני השופטים ולא רק למאפיין ה" וידועים". ההשלכה המעשית של הפירוש הזה היא  שיש לקחת מכל שבט ושבט את בעלי החכמה והבינה שבו.

 ובהמשך דבריו מתייחס בעל הכתב והקבלה למדרש שהביא רש"י בפירושו לפסוק: וידועים לשבטיכם שהם ידועים לכם ואתם מכירים אותם"- ממדרש זה נשמע פירוש אחר לפיו המילה 'לשבטיכם' קשורה רק לתכונת וידועים ולא לתכונות האחרות הנדרשות מן השופט. נמצא אפוא כי פירוש המדרש (ורש"י) איננו עולה בקנה אחד עם פיסוק הטעמים.

 ועל כך כותב בעל הכתב והקבלה: "ומה שאמרו כאן בספרי וידעים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם ואתם מכירים אותם, אין כוונתם בזה לפרש כן פשוטו של מקרא הפך הנגינה, אבל ירדו לעומק משקל  מלת 'וידעים' כאן שאינו בא במשקלו הראוי כי לבעלי מדע ראוי לקרותם בשם 'יודעים' כמו 'לא ליודעים חן'(קהלת ט, יא) ומדשינה לקרותם כאן 'ידועים'...פירשו בו כוונה שניה גם כן. ושפיר כתב הרמב"ן וידעים כלומר שמעלתם ידועה ונכרת למנותם שופטים, וכלל מעלות השופטים במלת וידעים כי השופטים צריכים להיות אנשי חיל... ואלה היו ידועים לשופטים מתחילה... ויראה שהוא דעת רשב"ג שאמר בספרי אחרי דברי תנא קמא( שרק הם הובאו על ידי  רש"י נ.ו)...אין כל ישיבה וישיבה יושבת עד שיהיו הבריות מרננות אחריו ואומרים: מה ראה איש פלוני לישב ומה ראה איש פלוני שלא ישב? לכך נאמר 'וידעים לשבטיכם שהיו ידועים לכם".

לדעת בעל הכתב והקבלה, המדרש בספרי אינו מתכוון לחלוק  על פיסוק הטעמים, אלא להעניק מימד נוסף למילה 'וידועים' או פרשנות נוספת. הצורך בפרשנות נוספת על המילה וידועים (מעבר למשמע הרגיל של המילה) הוא שינוי הלשון, שהיה לכאורה על התורה לכתוב" ויודעים לשבטיכם"  אבל בפסוק נכתב 'וידועים' ומשינוי זה למד בעל המדרש את פירושו, הבא כתוספת  לפשט הכתוב ולא במקומו.

לסיכום: עסקנו הפעם  בפסוק מפרשת השבוע שמעורר שאלה פרשנית. היצגנו את האפשרויות השונות לפרש את המילה 'לשבטיכם' שבפסוקנו. ראינו כי  חלוקת הפסוק על פי הטעמים מורה לנו כי המילה הזו מתייחסת לכל מעלות השופטים המנויות בפסוק. פירוש זה אינו מתאים לדרכו של המדרש בספרי. הבאנו  את הסברו של בעל 'הכתב והקבלה' לפיו אין לראות במדרש משום סתירה להסבר הפסוק על פי הטעמים, אלא  כוונה נוספת בפסוק, שעולה מתוך  שימוש חריג במילה 'וידועים' במקום המילה 'יודעים'. 

שבת שלום ובבניין ירושלים ננוחם

Edit Post Text