טיפ שבועי לפרשת ויצא

הפעם נעסוק בפסוק אחד מתוך ההפטרה שנקרא השבת.

הפטרת פרשת ויצא היא מתוך ספר הושע (הראשון בנביאי תרי עשר. על הנביא הושע ועל הדעות השונות לגבי זמן ומקום פעולתו ראו בערך  הושע בן בארי בויקיפדיה ובמקורות המובאים שם).

 על פי מנהג האשכנזים, הפטרת פרשת ויצא פותחת בפסוק: "ויברח יעקב שדה ארם"(הושע יב, יג). הפסוק נראה כמצוי באמצע  עניין, אולם תחילת ההפטרה מזכירה את בריחת יעקב מפני עשיו אל ארם, והיא דומה לפתיחת פרשת ויצא שפותחת בתיאור יציאת  יעקב מבאר שבע לחרן(בראשית כח, י) ועל כן על פי עיקרון הדמיון בין הפרשה להפטרה המנחה את קביעת הפטרה לפרשה(על פי דברי חז"ל בבלי  מגילה כט, ב. ראו: ח. מאק, מבוא (בתוך) מפטירין בנביא עיונים בהפטרות ובדברי הנביאים, ירושלים  תש"ע(להלן: מפטירין), עמ' 11–22 ובפרט בעמ'19–20)   נמצאה  הפטרה זו כמתאימה לפרשת ויצא(על הקשר בין  ההפטרה לפרשה ועל ההפטרה עצמה ראו: י. גרוסמן, "הפטרת ויצא" (בתוך) מפטירין, עמ'364-362).

            והנה אחד  מפסוקי ההפטרה: "ואהי להם כמו שחל. כנמר על דרך אשור"(יג, ז). הפסוק  קצר והוא נחלק באתחנתא במילה המוקפת כמו–שחל. נראה שיש בפסוק תקבולת  משלימה, כאילו נאמר: ואהי להם כמו שחל(כנמר) – על דרך אשור.

מה פירוש הביטוי "על דרך אשור"? לכאורה אשור היא הממלכה הידועה והקדומה(ראו ערך: אשור בויקיפדיה ובמקורות המוזכרים שם), שבאותם ימים היתה ממלכה חזקה  שעם ישראל  לעיתים שם בה את מבטחו. הנביאים לא פעם הביעו התנגדות לכריתת ברית אסטרטגית זו עם אשור(וכן עם ממלכות אחרות) והטיפו להישענות על ה' לבדו(למשל: ישעיה הנביא מול חזקיה  מלך יהודה ומרדאך בלאדן. ראו על כך אצל: י. אליצור, "ישעיהו מול חזקיהו ומרדך בלאדן", בית מקרא י(א) תשכ"ה. המאמר  זמין לצפיה באתר daat  במרשתת) .    

יתר על כן: הביטוי דרך אשור מופיע גם בספר ירמיה(שחי לאחר זמנו של הנביא הושע), וכך נאמר שם: "ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור. ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר"(ב, יח). פסוק זה הינו אחד המקומות בהם יוצא הנביא(במקרה זה- ירמיהו הנביא) כנגד כריתת ברית עם מצרים או עם אשור(ראו למשל פירושו של ר' יוסף קרא לפסוק בירמיהו: "לדרך אשור- שאתם שולחים אליו שיבוא ויושיעכם? כשם שמצינו באחז מלך יהודה ששלח למלך  אשור: 'לאמר עבדך ובנך אני עלה והושיעיני מכף מלך ארם  ומכף מלך ישראל הקמים(בנוסחנו הקומים) עלי(מלכים ב טז, ז) וסופו להגלותכם מעבר לנהר פרת..."(וראו גם פירושיהם של ר' יסף אבן כספי ושל ר' מנחם בן שמעון לפסוק בירמיה).

 ואולם, קיים נתון חשוב השולל את הפירוש שהיצענו עד כה, והוא: הניקוד שתחת המילה אשור. בעוד שבהמשך ההפטרה(הושע יד, ד) נאמר: "אשור לא יושיענו..." והמילה אשור מנוקדת בפתח תחת האות א, הרי שבפסוקנו המילה אשור מנוקדת בקמץ תחת האות א.

שוני זה בא לידי ביטוי בהערת המסורה לפסוקנו המציינת : ל'(כלומר: ליתא- אין עוד פסוק שבו נמצאת המילה אשור בכתיב וניקוד זה).

ואכן  בחיבור מנחת ש"י(שנכתב על ידי ר' ידידיה שלמה נורצי ממנטובה שבאיטליה) נאמר על הפסוק: "אישתבשו כולהו נסחי דכתיבין 'אשור' בפתח האל"ף ובדגש בשי"ן, כי הוא בקמץ האל"ף והשי"ן רפה...".

 אף מפרשי הפסוק שמו לב לייחודה של המילה אשור בפסוקנו, ואלה דברי רש"י בפירושו לפסוק: "על דרך אשור–כל 'אשור' במקרא דגש, וזה רפי: שאינו שם מקום, אלא 'אארוב ואשקוד' , כמו 'אשורנו ולא קרוב(במדבר כד, יז).

וכן כתב גם ר' יוסף קרא בפירושו לפסוקנו: "ואהי להם כמו שחל–כאותו שחל וכאותו  נמר שיושב על דרך ומצפה לטרוף טרף... כמו כן אשור ואצפה להשחיתם. אשור–השי"ן רפי פתר בו דונש....שהוא מגזרת 'אשורנו ולא קרוב(במדבר כד, יז)  אבל 'אשור' שהש"ין דגושה הוא שם אומה".

על פי הדברים האלה יש לפרש את הביטוי 'דרך אשור' שבפסוקנו, לא כ: הדרך הנמצאת באשור, אלא: "כנמר הצופה ומצפה להשחית את טרפו, אני אעמוד על הדרך ואארוב להם להשחיתם".

לסיכום: עסקנו הפעם בפסוק מתוך ההפטרה ובאמצעותו עמדנו על חשיבות ניקודה של מילה להבנת משמעה. המילה 'אשור', שאנו רגילים לראותה בתנ"ך כשם של עם או ארץ מתפרשת בפסוקנו מלשון ראיה וצפיה, ואת השוני בפירוש אנו למדים מתוך הניקוד השונה של המילה, שוני שעמדו עליו הן בעלי המסורה והן הפרשנים.  

שבת שלום

Edit Post Text