טיפ שבועי לפרשת תרומה

השבת  אנו קוראים בתורה בפרשת תרומה. במרכז הפרשה, הציווי על מעשה המשכן וכליו. התורה חוזרת על מעשה המשכן בשלב הביצוע, בשינויים קלים(ראה פירוט השינויים בתיקון קוראים " סימנים", ירושלים תשע"ג, עמ' 61-60).

 בין הייתר, מצטווה  משה בפרשה על  עשיית המנורה( כה, לא-מ).והנה בפסוק לד אנו קוראים :  "ובמנרה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה". מבחינת פיסוק הטעמים, האתנח נמצא תחת המילה גביעים, ועל כן יש לפרש את הפסוק כאומר:" עשה במנורה ארבעה גביעים, וכפתוריה (קישוט בצורת  תפוח) ופרחיה יהיו משוקדים(בעלי צורת עץ השקד או פרי השקד)".

והנה,  במסכת יומא בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא: "והתניא איסי בן יהודה אומר חמש מקראות בתורה אין להם הכרע: שאת, משוקדים, מחר, ארור, וקם...". התנא קובע לגבי חמישה פסוקים בתורה, שיש ספק לגבי פירושם ולא ניתן להכריע בין שתי האפשרויות לפירוש הפסוק( רשימת הפסוקים המלאה (לפי הסדר המוזכר בברייתא)היא: בראשית ד, ז: פסוקנו, שמות יז, ט: בראשית מט ו-ז: דברים לא טז)(לעיון כולל בעניין זה ראו: ל. חרל"פ, "מקראות שאין להם הכרע", דף שבועי מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות מס' 379 פרשת בשלח תשס"א ובמקורות המובאים במאמר: מ' ברויאר, "מקראות שאין להם הכרע", לשוננו נח( תשנד- תשנה) עמ' 200-189: ש' קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנד עמ' 38-33).

מהו הספק בפרשנות פסוקנו? על פי דרך אחת יש לקרוא את הפסוק כפי שפסקוהו בעלי הטעמים. על פי הדרך השניה יש לקרוא את הפסוק כך: "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים- כפתוריה ופרחיה".

החלק הראשון של הפסוק- מובן היטב על פי שתי האפשרויות , אולם  אם נחלק את הפסוק שלא כפי שחלקוהו בעלי הטעמים, כלומר: "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים - כפתוריה ופרחיה", מה פירוש הצלע השניה?

והנה, פרופ' ש. קוגוט מציע פירוש מעניין, על פי ההצעה יש לפרש את המילה "כפתוריה", במובן  "כפתורים לה", ואת המילה "ופרחיה"  - ופרחים לה. דוגמא לפירוש כזה אנו מוצאים בפסוק המוכר מתוך ההלל: "פה להם ולא ידברו אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון. ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו ..."(תהילים קטו, ה-ו) גם כאן -  דברי המשורר בעניין, הפה, האוזניים והאף - מובנים, אך מה פשר הביטוי "ידיהם ולא ימישון"? יש לפרש לכאורה:  "ידיים להם- ולא ימישון- רגליים להם - ולא יהלכו".

כך גם, יש לפרש בהתאם להצעה זו את הכתוב בפסוקנו "כפתוריה ופרחיה" - כפתורים לה, ופרחים לה".

בדרך זו, גם  חלוקת הפסוק  בניגוד לדעת בעלי הטעמים מקבל מובן ופשר.

נמצאנו למדים מעיון זה כי , כפי שראינו כבר בעבר, הצעת בעלי הטעמים לפירוש הפסוק, איננה האפשרות היחידה האפשרית, וכפי שכבר ראינו(למשל, בעיוננו בפרשת משפטים), בעלי הטעמים מפרשים אף בניגוד להלכה, אולם ברי כי הטעמים מבטאים עמדה בעניין פירושו של הפסוק ואין הם בבחינת סימנים מוזיקליים גרידא.

שבת שלום 

Edit Post Text