טיפ שבועי לפרשת כי תשא
השבת אנו קוראים בתורה בפרשת כי תשא. בנוסף, נקרא השבת את פרשת פרה (במדבר יט, א-כב) , שהיא השלישית מבין ארבע הפרשיות.
הפעם נעסוק בציווי על עשיית הלוחות השניים ובקיומו על ידי משה.
הציווי על עשיית הלוחות השניים מפורט בפרק לד, א-ג: "ויאמר ה אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים... והיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר סיני וניצבת לי שם על ראש ההר. ואיש לא יעלה עימך..."
שתי פעולות מצטווה משה לבצע: האחת - לפסול שני לוחות אבנים. השניה- להתכונן לבוקר ולעלות בבוקר אל הר סיני.
קיום הציווי על ידי משה, מפורט בפסוק ד: ויפסל שני לחות אבנים כראשנים וישכם משה בבוקר ויעל אל הר סיני כאשר צווה ה אותו. ויקח בידו שני לוחות אבנים".
והנה, טעמי המקרא, בפסוק זה מורים לנו כי משה מילא את שני הציוויים שנצטווה. כיצד? לצורך כך ננתח את הפסוק על פי הטעמים.
האתנח בפסוק ד מצוי במילה "אותו". צלע א מתחלקת במילה "סיני" המוטעמת בזקף (וזאת יש לזכור - הזקף הוא מפסיק גדול מן הרביע המופיע במילה "כראשונים").
על כן, כשקוראים את צלע א של הפסוק יש לקרא: "ויפסל... סיני - כאשר ציווה ה' אותו.."(ולא: "ויפסול שני לוחות אבנים כראשנים- וישכם משה בבוקר ויעל אל הר סיני...") משמע הכתוב על פי פיסוק הטעמים הוא כי שתי הפעולות- הן פסילת הלוחות והן העליה להר- שתיהן נעשו " כאשר ציווה ה'".
לסיכום, פיסוק הטעמים של הפסוק, וההיררכיה שבין המפסיקים שלפיה, הזקף גדול מן הרביע, מראים לנו כי המילים "כאשר ציווה ה' אתו" מתייחסות לשתי הפעולות, הן לפסילת הלוחות והן לעליה להר.
על כן, ולמעשה, כשקוראים את הפסוק בטעמיו בקריאת התורה בבית הכנסת יש להקפיד להראות(על ידי נשימה לאחר המילה "סיני" ולא אחרי המילה "כראשונים") כי הזקף גדול מן הרביע, ובקריאה כזו גם מתפרש הכתוב כהלכתו - ההתאמה לציווי ה' מתייחסת לשתי הפעולות, הן לעשיית הלוחות והן לעליה להר.
שבת שלום
Post Tet
