טיפ שבועי לפרשת ויקהל פקודי
השבת אנו קוראים בתורה בפרשות ויקהל פקודי. בנוסף, נקרא השבת את פרשת החודש (שמות יב, א-כ) , שהיא הרביעית מבין ארבע הפרשיות.
בפרשתנו מתואר קיום ביצוע הצו בדבר הקמת המשכן והתורה מתארת: "ויעש את החצר לפאת נגב תימנה....עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף( לח, ט-י).
הביטוי: "ווי העמודים וחשוקיהם כסף" נמצא מספר פעמים גם בהמשך הפרשה.
ראשית יש ליתן את הדעת לכך שבקריאת ביטוי זה, המפסיק הגדול נמצא במילה "וחשוקיהם"- משמעות הביטוי היא אפוא שהן ווי העמודים והן החישוקים - עשויים מכסף.
אך לביטוי "ווי העמודים" נודעה גם משמעות אחרת ובה נבקש לעסוק הפעם- זהו כינוי למנהג בכתיבת ספר התורה שעל פיו מתחילים כל עמודי ספר התורה באות וא"ו(למעט שישה עמודים שסימנם : בי"ה שמ"ו(ראו תהלים סח, ה) כדלקמן: 1. בראשית א, א (מתחיל כמובן באות ב).
2. בראשית מט, ח (מתחיל באות י) 3. שמות יד, כח (מתחיל באות ה) 4. שמות לד, יא(מתחיל באות ש) , ויש אומרים ויקרא טז ח (מתחיל באות ש) או דברים טז יח (מתחיל באות ש)
6. במדבר כד, ה (מתחיל באות מ).
עמוד אחד חייב להתחיל באות וא"ו והוא העמוד המתחיל בפסוק: "ואעידה בם"(דברים לא, כח). המסורת לגבי עמוד זה מוסכמת, כך נראה, על כולם, כפי שנראה להלן.
ואולם כנגד מנהג זה יצא בחריפות בעל החיבור "הגהות מימוניות"(ר' מאיר הכהן מרוטנבורג שחי במאה ה - 13 בגרמניה והיה מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג) ובהגהותיו להלכות תפילין ומזוזה לרמב"ם (פרק ז הלכה ט אות ז ) כתב בזו הלשון: "מה שנהגו סופרים בורים להתחיל כל עמוד בוא"ו וקוראים לו... נראה שאיסור גמור יש בדבר שהרי עושים העמודים יש מהם רחב ויש מהם קצר ופעמים יש אותיות גדולות אשר לא כדת שמסדרה בספר העתקה המתוקן לכך עמודים רחבים ביש מקומות וכותבין עליו רחב וביש מקומות קצרים וכותב עליו קצר ופעמים אותיות משונות וארוכות הרבה כדי שיגיע וא"ו לראש כל עמוד אשר סדרו לו...והנה כתבתי דברי אלה למורי רבינו והסכים על ידי... ואילו היה לי לכתוב ספר תורה הייתי נזהר שלא היה שום עמוד מתחיל בוא"ו חוץ מ'ואעידה בם'...".
החכם תוקף את המנהג בטענה שהוא גורם לכתיבה לא נאה של ספר התורה, בכך שלעיתים כותבים אותיות גדולת מידי ולעיתים קטנות מידי כדי להגיע לאות וא"ו בראש כל עמוד, והדבר סותר לכאורה הלכות מפורשות בעניין אופן כתיבת ספר התורה.
מכל מקום, הרמ"א (ר' משה איסרליש שחי במאה ה - 16 בקראקוב ,פולין) מביא מנהג זה בשם "קצת המדקדקים"(ראה הפירוש לשלחן ערוך חלק יורה דעה סימן רע"ג סעיף קטן ו) ונראה שהוא תומך בו.
גם החיד"א(הרב חיים יוסף דוד אזולאי שחי בארץ ישראל במאה ה - 18) מביא מנהג זה ותומך בו ואף כותב שהוא "סוד גדול לכתוב ווי העמודים ושאין לבטל המנהג".
לא זו בלבד, אלא שהחיד"א כותב בחיבורו "שם הגדולים" שכדי לפתור את הבעיה שהעלה בעל "הגהות מימוניות" נדפס באמסטרדם ספר חמשה חומשי תורה תחת השם "עזרת סופר ווי העמודים" עם צורת עמודים מתוקנים ויפים, כדי שהסופרים יוכלו להעתיק מספר זה כשיבואו לכתוב ספר תורה ולא יאלצו להגדיל ולהקטין אותיות באופן מלאכותי (וזו כנראה היא מהדורת היסוד ל"תיקון סופרים" הנפוץ בזמננו כספר עזר להכנת הקריאה בפרשת השבוע על פי טעמי המקרא).
נראה גם שבעידן המחשב של היום בוודאי שלא קיים קושי ממשי לסדר את העמודים באופן יפה, כך שלא תהיה כל בעיה להתחיל כל עמוד באות וא"ו על פי המנהג וללא סטיה מהלכות כתיבת ספר תורה.
לסיכום, למנהג להתחיל כל טור בספר התורה באות וא"ו יש בסיס בדברי הפוסקים, אם כי קמו לו מתנגדים. עם זאת ברי, כי אין מנהג זה עיקר הדין ובוודאי שאין לפסול ספר תורה שאינו כתוב בדרך זו.
שבת שלום
Edit Post Text
