טיפ שבועי לפרשת אמור

הפעם נמשיך לעסוק (כבשבוע שעבר) בענייני יום הכיפורים, אגב אחד הפסוקים בפרשתנו העוסק בו. נבדוק את חלוקת הפסוק על פי טעמי המקרא, ואת החידוש שמבקש הכתוב לומר לנו על פי חלוקה זו.

אקדים ואציין כי הרעיון לטיפ השבועי שלהלן  עלה במוחי בזכות עיון ב"גליונות נחמה"- פרשת אמור  שנת תשכ"ג(נמצא במרשתת באתר  www.nechma.org.il).

עוד יצויין כי החלק העוסק בטעמי המקרא ב"גליונות נחמה" נעשה  בשיתוף פעולה של נחמה ליבוביץ  ז"ל עם  מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל.

וכעת נעבר לגופו של עניין.

פרשת אחרי מות מרחיבה בפירוט עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. בפרשתנו, ישנו פירוט של כל המועדים, ובין הייתר של דיני יום הכיפורים (פרק כג, פסוקים כו-לב).

והנה בפסוק המסיים פיסקה זו (לב) נאמר : "שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם. בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם".

כבר תהו חז"ל על ניסוחו של פסוק זה:  "דתני חייא בר רב מדפתי...וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.." (בבלי ראש השנה  ט, א).

מעבר לתמיהה זו, עולה השאלה מה מוסיפים לנו הפסוקים בפרשה זו על הלכות יום הכיפורים המפורטות בויקרא  יז (בפרט פסוקים כט- לא).

אברבנאל( 15087-1437) בפירושו לפסוק מבאר : "ואם היות שנזכרה בסדר אחרי מות מצוות יום הכיפורים חזר להזהיר עליה כאן...כשרצה הכתוב לקבץ זכרון המועדים כולם עם היות שכבר כולם נזכרו...בא בכללם מצוות יום הכיפורים להיות מכלל מועדי ה'. ועם זה, כבר פירש כאן ביום הכיפורים דברים שלא נתפרשו שם, אם עונש מי שלא יתענה ומי שיעשה בו מלאכה, ואם מתי יתחיל שמירת היום המקודש שהוא תשעה לחודש בערב...".

אברבנאל מבאר אפוא, כי אכן התורה חוזרת בפרשתנו על  מקצת דיני יום הכיפורים שכבר נזכרו, אולם בד בבד נוספו כאן כמה דינים שאינם כלולים בדיני יום הכיפורים  שפורטו בפרשת אחרי מות: עונשו של מי שלא יתענה ושל מי שעושה מלאכה ביום הקדוש, וכן מועד תחילת  יום הכיפורים (ולמעשה כל החגים).

והנה, פסוקנו מתחלק במילה "נפשותיכם", בטעם אתנח. הגם שהפרשן אינו אומר זאת במפורש, ניתן להסביר את חלוקת הפסוק על פי הטעמים- לשיטתו. צלע א מפרשת דינים שכבר נכתבו בפרשת אחרי מות, וצלע ב מפרטת דינים שנתחדשו כאן.

לעומתו, שד"ל(שמואל דוד לוצאטו, איטליה 1865-1800) מבאר את הפסוק כך: "שיעורו בתשעה לחודש בערב יהיה לכם שבתון. והוסיף פירוש ואמר: 'מערב עד ערב...' כך הוא לפי הטעמים".

לדעת שד"ל, אפוא, את המילים " שבת שבתון הוא..." המופיעים בצלע א של הפסוק, יש לראות כאילו מופיעים גם בצלע ב, לומר לנו שהשבתון של יום הכיפורים מתחיל בתשעה לחודש בערב.

לאור פרשנות זו, השונה מפרשנותו של אברבנאל, מתקשה שד"ל בפיסוק הטעמים של צלע ב: " ואם הייתה מילת 'בערב' ברביע היה יותר נכון כי אז לא היה המקרא קצר... ואולי רצה בעל הטעמים שיהיה מאמר 'מערב עד....' כולל כל החגים כפירוש דון יצחק. ואין ספק כי גם כל החגים הם מערב עד ערב, אך הוסיף לפרש זה ביום הכיפורים מפני העינוי...".

כדי להבהיר את הקושי שמעלה שד"ל ראוי להבהיר תחילה  שניים מכללי  פיסוק הטעמים:

האחד- כאשר באים שני מפסיקים זהים בכח הפסקם זה לאחר זה(זקף גדול אחרי זקף קטן, למשל) - לעולם כח הפסקו של המפסיק הראשון גדול מן השני.

השני- כאשר נמצא בתוך פסוק "מאמר מוסגר" המבאר את הביטוי שקדם לו, אותו מאמר מוסגר יסתיים תמיד במפסיק גדול מן המפסיק שסיים את הביטוי שקדם לאותו מאמר מוסגר.

והנה, על פי שד"ל, בפסוק שלנו,  המילים: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם" מבארים את המילים שקדמו להם: "בתשעה לחודש בערב" ועל כן יש לקרוא את צלע ב' כך: "בתשעה לחדש בערב(יהיה לכם שבתון)  -  מערב עד ערב תשבתו שבתכם".

לאור פירוש זה מתקשה שד"ל מדוע בעלי הטעמים הטעימו את המילה "בערב" בזקף ולא ברביע שהוא מפסיק קטן מן הזקף(שאחריו), ואזי קריאת הפסוק תהיה:  "בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב- תשבתו שבתכם".

על פי פירוש של אברבנאל,  חלוקת הפסוק מובנת, שהרי לשיטתו כאמור, צלע ב כולה באה לבאר הלכות חדשות שלא נתפרשו בפרשת אחרי מות, ואולם, לשיטתו של  שד"ל, לפיה  צלע ב מתייחסת ליום הכיפורים בלבד, הרי שהמילים  "מערב עד ערב", אמורים להסביר רק את הביטוי שקדם להם:  "בתשעה לחדש בערב".

כאמור, על פי כללי המאמר המוסגר, הטעם המפסיק במילה המוקפת  "עד ערב" אמור להיות גדול מן המפסיק במילה "בערב", ואילו בעלי הטעמים הטעימו את שתי המילים בזקף. משמעות הדבר היא כי המפסיק במילה "בערב" גדול בכוחו מן המפסיק במילה  המוקפת "עד ערב", שאחריו, כאמור. לכן, מזכיר שד"ל כי לפי פירוש  אברבנאל, אין קושי בפיסוק הטעמים.

(להרחבה בעניין שד"ל והטעמים ראו בספרו של אמו"ר: ש. ורגון, שמואל דוד לוצאטו-  ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא, רמת גן תשע"ג, עמ' 205-176). 

לסיכום: הגם שאין הבדל גדול בין שתי הפרשנויות של הפסוק, והגם ששד"ל מסכים לדעת אברבנאל, הרי שעל בעל הקורא להטעים  בקריאתו את ההיררכיה בין ההפסקות שבצלע ב של הפסוק (גם אם השומע לא בהכרח יבחין בכך). 

שבת שלום .

 Edit Post Text