טיפ שבועי לפרשת נצבים וילך
השבת נקרא בתורה בשתי פרשיות קצרות פרשת "נצבים" ופרשת "וילך". באחד הפסוקים שבפרשת ניצבים אנו מבחינים בתופעה יוצאת דופן, שבה נדון הפעם.
כידוע, ספרי התורה שבקלף - אין בהם ניקוד וסימני טעמים, והנה בפרשת נצבים אנו קוראים: "הנסתרת לה' אלהינו. והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת ( כט, כח).
בספר התורה (גם זה שבקלף) רשומות בפסוק זה אחת עשרה נקודות מעל למילים "לנו ולבנינו". ומעל לאות 'עין' במילה 'עד' הסמוכה להן (תופעה זו מצויה בעשרה מקומות בתורה. ראו ספרי לפרשת בהעלותך פיסקא סט).
במדרש אבות דרבי נתן (תוספת למסכת אבות מתקופת הגאונים, כלומר בין המאה השמינית לעשירית לספירה, נוסחא א פרשה לד) קיימת התייחסות לתופעה חריגה זו: "אמר עזרא: אם יבא אליהו ויאמר לי: 'מפני מה כתבת כך?' אומר אני לו: 'כבר נקדתי עליהם' ואם יאמר לי: 'יפה כתבת', אעבור נקודה מעליהן".
משתמע לכאורה מדברי מדרש זה כי הנקודות המסומנות הללו מהוות סוג של מחיקה (י. עופר מצויין כי תופעה דומה מצאנו במגילת ישעיהו השלמה ממגילות מדבר יהודה וכן בכתבי יד מימי הביניים. ראו לעניין זה ובכלל לעניין הנושא הנידון בטיפ שבועי זה אצל י. עופר, "הנסתרות לה' אלהינו והמילים בתורה שנקוד עליהן" דף שבועי מאת היחידה ללימודי יסוד ביההות , מס' 670 פרשת נצבים וילך תשס"ו. נמצא באתר אוניברסיטת בר אילן במרשתת).
פשר המדרש הוא אפוא כדלקמן: היות והנקודות סומנו בספר התורה, אם ייטען ביום מן הימים לעתיד לבוא שאין לכתוב את המילים הללו, טענת הנגד תהיה שאכן המילים סומנו כמחוקות. ואם ייטען ביום מן הימים שכך ראוי לכתוב - יימחקו הנקודות.
יוצא אפוא כי הכתוב עצמו, על פי המדרש, רומז לשתי קריאות אפשריות של הפסוק. לפי הקריאה האחת, כוללים בקריאת הפסוק את המילים המנוקדות, ואילו לפי הקריאה השניה אין קוראים אותן.
י' עופר במאמרו הנ"ל טוען שגם מפירוש רש"י לפסוק נראה כי הכתוב רומז לשתי קריאות אפשריות בפסוקנו, ואלו דברי רש"י: "ואם תאמרו מה בידנו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר 'פן יש בכם איש'... והלא אין אדם יודע טמונותיו של חבירו? אין אני מעניש אתכם על הנסתרות... אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו...".
ולאחר מכן מתייחס רש"י לניקוד שעל המילים הללו ומציין: "נקוד על 'לנו ולבנינו' לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן...". פירוש זה, אגב, נוגד את פיסוק הטעמים לפסוקנו, שכן המילה "אלוהינו" מוטעמת באתנחתא שהוא טעם מפסיק, ולפיכך יש לקרא את הפסוק: "הנסתרת- לה' אלוהינו. והנגלת לנו ולבנינו...".
על כל פנים, נראה מפירוש רש"י, כי הניקוד שעל המילים הללו, בא לאפשר שתי פרשנויות לכתוב בעת ובעונה אחת. בפסוק שלפנינו ייתכנו אפוא שתי קריאות- הקריאה הרגילה, המתאימה למצבם של בני ישראל לפני שנכנסו לארץ (ובמצבם זה- ה' מעניש רק על הנגלות, כלומר על החטאים הגלויים), והקריאה השניה- המביאה בחשבון את הנקודות, מתאימה למצבם של בני ישראל לאחר הכניסה לארץ(שאז החל ה' להעניש את הרבים גם על הנסתרות, מכח עקרון הערבות ההדדית)( ראו לעניין זה הסוגיה התלמודית בבלי סנהדרין מג, ב).
כנגד התפיסה הרואה בסימני הניקוד הללו סוג של מחיקה יוצא בחריפות המהר"ל מפראג (ר' יהודה ליווא בן בצלאל. חי במאה ה – 16) בספרו תפארת ישראל (פרק סו). בתחילת הפרק הוא משמיע את הצהרתו העקרונית: "כבר אמרנו בפרק שלפני זה שאין לומר בתורת ה' שום תיקון כלל ואין בו שינוי, כי דברי אלוהים חיים אין בו תוספת וגירעון כלל ולא שינוי, לא בתיבה ולא באותיות ולא בנקודות, רק הכל נמסר הלכה למשה מסיני".
לאור הצהרה עקרנית זה הולך המהר"ל ומבאר תופעות שונות הסותרות לכאורה עיקרון זה, כגון, הקרי והכתיב וכן גם עניין הניקוד שעל המילים, כבפסוקנו.
לעניין זה כותב המהר"ל : "אבל התורה נקוד שלה הכל נתן מסיני ואין חידוש כלל, שכן אמרו אהא דאמרו 'מנצפ"ך צופים אמרום'(כל האותיות שיש בהן אותיות סופיות נ.ו), תירצו 'שכחום וחזרו ויסדום'... וממילא כל שאר הנקוד הכל הוא בכלל מקרא סופרים, והוא הלכה למשה מסיני, עד שלא נשאר דבר כלל שלא יהיה הלכה למשה מסיני".
המהר"ל קובע אפוא, כי כל הנקודות למיניהן (כמו גם האותיות הסופיות, וכן קריאות שונות של מילים כאשר הן באות בטעם מפסיק לעומת הקריאה הרגילה שלהן) – כולם הלכה למשה מסיני.
יצויין כי קשה להבין מדברי המהר"ל מה תועלת יש בנקודות הללו ומה באו ללמדנו.
לסיכום: ראינו שתי דעות חולקות ביחס אל הנקודות שמעל למילים מסויימות בתורה. הדעה האחת, רואה בסימנים אלה כמעין מחיקה באופן המאפשר שתי קריאות שונות של אותו הפסוק, ואילו הדעה החולקת, דעת המהר"ל, טוענת בתוקף כי נקודות אלה הינן הלכה למשה מסני אולם אינה מסבירה את תכלית סימון הנקודות מעל הכתוב באותם המקומות. עמדנו גם על כך שפירושו של רש"י לפסוק אינו עולה בקנה אחד עם פיסוק הטעמים.
שבת שלום
Edit Post Text
