טיפ שבועי ליום הכיפורים

הפעם נחרוג ממנהגנו, ולא נעסוק בפסוק מתוך קריאת התורה של השבת הקרובה, אלא בפסוקים שאנו אומרים בתפילות יום הכיפורים שיחול בשבת הקרובה. אקדים ואציין כי הרעיון לטיפ שלהלן  עלה במוחי בזכות שיעור ששמעתי מפי הרב שלמה אישון, רב מזרח רעננה, בנושא הסליחות, שיעור שעסק בין הייתר בפסוקי "שלש עשרה מידות", שבהם נדון להלן.

 אחד ממוקדי תפילת התחנון היומית, תפילת הסליחות וכמובן תפילות יום הכיפורים הוא אמירת פסוקים המכונים "שלש עשרה מידות" המצויים בפרשת "כי תשא" שבספר שמות.

  וכך נאמר שם: "ויעבר ה' על פניו ויקרא: ה', ה', אל רחום וחנון. ארך אפים ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה. ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשם ועל רבעים" (שמות לד, ו-ז).

 אחת השאלות המעניינות בפסוקים אלה נוגעת לאופן מניית שלוש עשרה המידות. כיצד סופרים אותן? למשל: שם השם מופיע פעמיים ברציפות. האם זו מידה אחת או שתיים?

מבחינת  פיסוק הטעמים, המילה "וחנון"  שבפסוק ו' מוטעמת באתנח. צלע א של הפסוק נחלקת במילה 'ויקרא', המוטעמת בטעם 'סגול' שכח הפסקו שווה לכח הפסקו של הזקף (הסגול, בניגוד לזקף, יופיע רק בצלע א של הפסוק ולעולם לא בצלע ב). בין שתי הפעמים שבהם מוזכר שם השם, יש פסק (ועל פסק זה נאמר:  "יפסיק יפה בניגון הפסיק כי סודו גדול, ומי שלא מפסיק שם עונשו גדול". ראו פירוש מענה לשון לפסוק ו' בתוך תיקון  קוראים סימנים, הוצאת מכון סימנים, ירושלים תשע"ג).

חז"ל מתארים באופן ציורי את התרחשות הדברים בין ה' למשה באותו מעמד:" ... אמר ר' יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם. ה' ה'- אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה"(בבלי ראש השנה יז, ב).

מדברי ר' יוחנן עולה לכאורה, כי אזכרת שם השם פעמיים, רומזת שמדובר כאן בשתי מידות. הראשונה- קודם שיחטא האדם והשניה- לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה.

 ואכן, כך קובע רבנו תם (ר' יעקב בן מאיר. נכדו של רש"י. חי בין השנים 1171-1100), והנה דבריו בתוספות על אתר בדיבור המתחיל : שלש עשרה מידות- אומר רבינו תם דשני שמות הראשונים הם שני מידות (כך בדפוסים הנפוצים. נ.ו)  כדאמרינן הכא אני ה' קודם שיחטא לרחם עליו, ואני מרחם לאחר שיחטא אם ישוב, ה' מדת רחמים הוא, ולא כאלהים שהוא מידת הדין...".

לפי פירוש זה, שני השמות הם מידת הרחמים (כי רק השם 'אלהים' הוא מידת הדין) שם השם הראשון הוא מידת הרחמים- לפני שהחוטא שב בתשובה, לרחם על החוטא, ושם  השם השני הוא מידת הרחמים של הבורא המופעלת לאחר ששב האדם בתשובה.

 כנגד עמדה זו יוצא בחריפות הרמב"ם (חי בספרד ובמצרים בין השנים 1204-1135) באחת מתשובותיו (סימן רס"ז) (ונראה לכאורה שלא הכיר את פירושו של רבנו תם)  ואלה דבריו: "ושהשם הראשון אינו מן השלש עשרה מדות, הרי זה דבר נכון, לא שמעתי  מעולם מי שחלק על זה. ופשוטו של מקרא מורה על זה,  לפי שהוא יתעלה אמר 'וקראתי בשם ה' לפניך', אחר כך סיפר קיום זאת ההבטחה, והזכיר שה', יתעלה שמו, קרא: ה' אל רחום וחנון... והגאונים כלם מסכימים על זה... ולא שמענו מעולם מי שמנה ה' הראשון ולא ייתכן גם למנותו מצד העניין לפי שכל אלו מדות שונות זו מזו, לכל מידה מהן עניין (אחר) וה' ה' הוא עניין אחד אפילו תחזור עליו מאה פעמים, ולא בא כאן לכופלו אלא כמו שבארנו לומר שה' קרא ואמר: 'ה אל רחום... וכתב משה".

מדברי הרמב"ם עולות שתי מסקנות חשובות לענייננו: האחת -  הוא חולק על רבנו תם (שקדם לו בכ – 35 שנים, אך כנראה שהרמב"ם לא ראה את דבריו) והוא סובר ששם ה' הראשון אינו משלש עשרה מידות. השניה – לעניין פיסוק הטעמים - הרמב"ם מפרש נגד הטעמים, כאילו כתוב בפסוק: "ויעבר ה' על פניו ויקרא ה':  ה', אל רחום וחנון..." זה כמובן נוגד את פיסוק בעלי הטעמים שהטעימו  את המילה 'ויקרא' בסגול, שהוא מפסיק גדול כפי שאמרנו.

 והנה, ר' אברהם אבן עזרא בפירושו לפסוק כותב: "אמר הגאון כי השם הראשון דבק עם 'ויקרא', ואלו היה כן למה לא דבקו בעל הטעמים..."- מדברי ראב"ע אנו למדים כי שיטת הרמב"ם נסמכת על דברי ר' סעדיה גאון (שהוא המכונה "הגאון" בדברי ראב"ע לפסוקנו ובמקומות נוספים). ואולם, ראב"ע מוצא לנכון לחלוק על פירוש זה, בגלל פיסוק הטעמים לפיו יש להפריד בין המילה 'ויקרא' לבין שם ה' הראשון. בעשותו זאת, נאמן ראב"ע להצהרתו העקרונית שבתחילת ספרו מאזני לשון הקודש (מילון דקדוקי ובו פרק על תורת הלשון) לפיה:  "אזהירך שתלך אחרי בעל הטעמים, וכל פירוש שאינו על פי הטעמים לא תאבה לו ולא תשמע אליו".

לסיכום: פרשת "שלש עשרה מידות" היא פרשה מיוחדת במינה, קצרה בכמות אך מיוחדת מאוד מבחינת משמעותה. נחלקו חכמים ופרשנים לגבי אופן מניית אותן שלש עשרה מידות. ראינו כי אחד מנושאי המחלוקת הינו אופן מניית שמות ה' הפותחים את הפסוק הראשון של שלש עשרה מידות. הטעמנו עם זאת כי לדעת בעלי הטעמים, שהטעימו את המילה 'ויקרא' במפסיק גדול, והניחו פסק בין שני שמות ה', נראה כי שני שמות ה' מכוונים לכאורה לשתי מידת שונות.

גמר חתימה טובה ושבת שלום

Edit Post Text