טיפ שבועי לפרשת דברים
השבת נתחיל לקרוא בתורה בציבור את ספר דברים. השבת קרויה "שבת חזון" על שום הקריאה בהפטרה של השבת, המתחילה במילים, "חזון ישעיהו בן אמוץ" (ישעיה א, א).
הפעם נעסוק במילה המצויה בפרשתנו, בצורת ניקודה המיוחדת, בפירושה, ובשאלת התאמת פירושה לפיסוק הטעמים.
בפרשתנו מתאר משה, בנאומו לבני ישראל, את פרשת מלחמת בני ישראל בסיחון מלך חשבון. מלחמה זו כבר מתוארת בבמדבר כא, כג-לב, אך כאן משה חוזר לתאר מלחמה זו: "ויצא סיחן לקראתנו.... ויתנהו ה אלהינו לפנינו..."(ב, לב-לג).
ובהמשך נאמר: "ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף. לא השארנו שריד"(ב, לד).
הפסוק מתחלק באתנח במילה 'והטף'. בפסוק מתוארת שלוש פעולות. שתיים על דרך החיוב ואחת על דרך השלילה. נראה כי חלוקת הפסוק לצלעותיו נועדה להפריד בין פעולות החיוב לבין פעולת השלילה.
נתמקד עתה בביטוי שבצלע א של הפסוק: 'ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף'.
מה פירוש המילה 'מתם'? כאן יש לשים לב אל הניקוד תחילה: המילה 'מתים' כשהמ"ם (הראשונה) מנוקדת בצירה פירושה- אנשים שהלכו לעולמם, ואילו המילה 'מתם' כשהמ"ם (הראשונה) מנוקדת בשווא(כבפסוקנו), פירושה, בדרך כלל- אנשים (חיים)(ראו למשל רש"י בפירושו לפסוק וכן דעת ראב"ע בפירושו לפסוקנו).
וסימן יפה מסייע לזכור את פירוש המילה הזו בהתאמה לניקוד: "וסימן: החי עומד והמת שוכב"(ראו פירוש מענה לשון לפסוקנו בתוך: תיקון קוראים סימנים, ירושלים תשע"ג).
מבחינת פיסוק הטעמים, הביטוי 'עיר מתם' מוטעם במונח ובזקף, דהיינו מדובר בביטוי בן שתי מילים: עיר מתם.
ואולם פירוש המילה 'מתם' בדרך זו מעורר קושי: מה פשר הביטוי עיר מתם? עיר של בני אדם? זה ביטוי לא מובן לכאורה.
שד"ל בפירושו לפסוקנו מעורר קושי זה: "עיר של אנשים מליצה תמוהה, וכן למטה ג, ו : 'החרם כל עיר מתם והנשים והטף'".
לאור קושי זה מציע שד"ל לפרש ולפסק את הפסוק אחרת: החרם כל עיר: מתם והנשים והטף. על פי פירוש זה, מובנה של המילה 'מתים' הוא 'גברים', ואין מילה זו מילה נרדפת לכל בני המין האנושי. לפי פירוש זה, הביטוי: 'מתים והנשים והטף', בא לפרט את פירוש הציווי להחרים את העיר. פיסוק כזה נוגד את פיסוק הטעמים המחבר בין המילה עיר למילה 'מתם'. עם זאת, שד"ל מוצא לפרשנות זו תימוכין בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לפסוקנו: "וכבנשא ית כל קירווי בעדנא ההיא. וגמרנא ית כל קרויא גובריא ונשיא וטפליא לא אשארנא משזיב".
שד"ל ער כמובן לבעיה של שינוי הפיסוק ולאי ההתאמה של הפיסוק שהוא מציע לפיסוק על פי הטעמים ועל כן הוא טורח ומזכיר פסוקים נוספים בהם מופיע ביטוי זהה או דומה ומנתח את הפסוקים הללו. כך למשל מביא שד"ל את הפסוק : "ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה"(שופטים כ, מח). בפסוק זה אומנם נאמר עיר מתם (בחולם חסר באות תי"ו), אך שד"ל מודה כי " מכל מקום הוא סיוע גדול לדעת בעלי הטעמים שתהיה גם כאן מילת עיר סמוכה למילת מתם".
מאידך גיסא, בפסוקנו נאמר "והנשים והטף". המילה והנשים- עם וא"ו החיבור- מהווה לכאורה ראיה נגד בעלי הטעמים, ותמיכה בפיסוק החילופי המוצע, כלומר: כל עיר - מתים( גברים) ונשים והטף.
פרשנות חריגה זו של המילה מתם מעוררת שתי שאלות, שאיתן מתמודד שד"ל בהמשך דבריו. האחת – "ואם תאמר: ומהיכן תבא למילת 'מתים' הוראת גברים דווקא?"
השניה- אם אומנם פירוש המילה 'מתם' הוא גברים "עדיין יש לשאול: אם 'מתים' דבק עם הנשים והטף, למה הנשים והטף בה"א והמתים בלא ה"א?
אשר לשאלה הראשונה, שד"ל מביא כמה ראיות לקשר בין המילה 'מתים' לבין עניין כח וגבורה כגון הפסוק : "אל תיראי תולעת יעקב, מתי ישראל( ישעיה מא, יד) וכן הפסוק "מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה (שם ג, כה). עם זאת, שד"ל מודה כי אין זו המשמעות היחידה של המילה 'מתם', וכי לעיתים המילה 'מתם' מופיעה ללא שום קשר עם גבורה או כח, כגון "במתי מעט(דברים כו, ה) או "מתי מספר" (בראשית לד, ל). למרות זאת, שד"ל דבק בדעתו, שכן להשקפתו, גם בשפות אחרות כגון בשפה הארמית, אין כל קשר בין המילה 'גבר' לבין המילה 'גבורה'.
אשר לשאלה השניה- לשאלה זו מציג שד"ל פתרון מעניין: " ולזאת אשיב כי מתם היא מילה קדומה ונושנת והיא בלה"ק(בלשון הקודש נ.ו) כמעט כמילה זרה ונכרית, ורוב שימושה אינו אלא במליצת השיר... והמילות הללו אינן מקבלות ה"א הידיעה, יען הלשון הקדומה...לא היה בה ה"א הידיעה, וכשעבדו העברים וחידשו להם ה"א הידיעה, שמו אותה במילות הנוהגות אצלם בפי כל העם, אבל המילות הנושנות אשר לא היו נוהגות בדיבור ההמוני נשארו בלא ה"א כאשר היו מתחילתן".
שד"ל טוען כי המלה 'מתם' היא מילה נדירה וקדומה בשפה העברית ובמילם כגון אלה, לא היתה באה בהן ה"א הידיעה. כאשר התפתחה ה"א הידיעה- היא יוחדה רק למילים חדשות יחסית בשפה העברית ולא באה במילים שמקורם בעברית הקדומה, ובגלל סיבה זו לא נכתב בפסוק המתים, אלא 'מתם'.
לסיכום: הפעם עסקנו במילה 'מתים', שבפרשתנו, המנוקדת בשתי צורות שונות, והבהרנו את הבדל המשמעויות ביניהם. באשר לפסוקנו, ראינו את הקושי שבפירוש הביטוי 'עיר מתם', והבאנו את דרכו החילופית של שד"ל לפירוש המילה 'מתם' בפסוקנו, ועמדנו על דרכי ההתמודדות שלו עם הקשיים שבפירושו.
שבת שלום
Edit Post Text
