טיפ שבועי לפרשת בשלח​

פרשת השבוע, פרשת בשלח, עוסקת בין הייתר בדרך בה הוסדרה האכלת בני ישראל במדבר. לאחר תלונות בני ישראל (טז, ב-ג), מורה ה' על הסדרת האכלת בני ישראל במדבר באמצעות המטרת לחם מן השמים מידי יום ביומו (פסוקים ד-ה).

 התורה מתארת בהרחבה את פליאת בני ישראל מן האוכל שירד להם מן השמים, את קריאת שם האוכל – מן, וכן את חוסר אמונם של כמה מבני ישראל אשר עברו על דברי משה, הן בהשארת שאריות מן האוכל ליום הבא, והן בניסיון לחפש אוכל ביום השבת, בשעה שמשה הורה כי ביום זה לא יינתן  אוכל- "היום לא תמצאוהו בשדה"(כה).

בפסוק לא,  מתארת התורה את המן: "ויקראו בית ישראל את שמו מן. והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש". הפסוק מתחלק באתנח במילה 'מן', וההיגיון ברור: צלע א  עוסקת בקריאת השם, ואילו צלע ב מתארת את מראהו ואת טעמו של המאכל (תיאור שונה של המן נמצא בבמדבר יא, ז. בהבדלים בין התאורים עסקו כמה מהמפרשים. ראו למשל דברי ראב"ע ורשב"ם לשמות טז, לא).

נתמקד בצלע ב: "והוא כזרע גד לבן". המילה 'והוא' מוטעמת ברביע, המילה 'כזרע' מוטעמת במהפך, המילה 'גד' מוטעמת בפשטא והמילה 'לבן' מוטעמת בזקף.לכאורה נראה כי  הכתוב בא ללמדנו כי צבעו של המן שירד לבני ישראל במדבר הוא לבן, כצבעו של זרע גד.

 ואולם, רש"י בפירושו לפסוק מפרש כי לא כך הדבר: "והוא כזרע גד לבן- עשב ששמו קוליינדר"י וזרע שלו עגול ואינו לבן, והמן היה לבן, ואינו נמשל לזרע גד אלא לעניין העגול כזרע גד היה, והוא לבן".

 רש"י מבאר אפוא כי התורה מתארת לנו שני מאפיינים שונים של המן, המרקם והצבע . המאפיין הראשון –  המרקם- כזרע גד- יש הסבורים שזהו זרע הידוע בכינויו הערבי -  כוסברה, והמן, על פי פירוש זה,  היה בעל מרקם דומה לזה של צמח זה (ראו ת"י לפסוק לא). המאפיין השני – הצבע הלבן - המן, בניגוד לאותו עשב (שהוא ירוק), היה  לבן.

מבחינת פיסוק הטעמים, יש בפירוש זה מתן תפקיד מפסיק מכובד לפשטא, שהוא מפסיק קטן לפני זקף. כלומר: יש לקרוא את הפסוק: והוא כזרע גד- לבן (כאילו היה כתוב: "והוא כזרע גד, והוא לבן").

גם רשב"ם,  ר' שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י, מדגיש בפירושו את העובדה שהתורה מתארת לנו בפסוק זה שני מאפיינים שונים של המן, ואלו דבריו: " ...גד -  מן קטניות הוא עגול כזרעו גד לבן כעין הבדולח כדכתיב להלן 'ועינו כעין הבדולח', אבל זרע גד אינו לבן". הרשב"ם רומז בדבריו, כאמור לתיאור האחר של  צורתו וטעמו של המן, אך לענייננו מדגיש הרשב"ם, כפירושו של סבו, כי "זרע גד אינו לבן".

   מעניין לציין כי מבחינה בוטנית נקרא באופן רשמי הצמח המוכר בשמו  הערבי כוסברה בשם "גד השדה Coriandrum sativum " שהוא צמח חד  שנתי הדומה לפטרוזיליה, ומקורו בדרום אסיה ובמזרח התיכון. הזיהוי של המן עם הצמח הקרוי "גד השדה" והמכונה בערבית- כוסברה, מקובל גם על כמה חוקרים בני זמננו (ראו: ז. עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 89: ר. רוזנטל,  "הזירה הלשונית: פטרוזיליה? לא מה שחשבתם", באתר nrg   במרשתת. ראו לעומת זאת: א. דנין, "בעקבות המן שאכלו אבותינו בצאתם ממצרים" (בתוך) אתר צמחיית ישראל במרשתת).

לעומת רש"י ונכדו, שהיו בטוחים בזיהוי הבוטני של המן, ר' אברהם אבן עזרא (חי ופעל בסוף המאה ה- 11 ובמאה ה- 12) מפרשני ספרד, מביע ספק בדבר הזיהוי הזה, ואלו דבריו בפירושו לפסוק לא: "הנה הזכיר למעלה הנסים שנעשו במן, ושב עתה לספר שבחו. יש אומרים, כי 'כזרע גד לבן' כוסברתא ונקרא בלשון ערבי כס"ביר, ויש אומרים חרדל. ואנכי לא ידעתי כי אין לו חבר במקרא רק בדבר המן... והגאון אמר כי הוא רקיק מצות...".

ראב"ע מביע ספק בנכונות הזיהוי המקובל על רש"י ורשב"ם של המן עם צמח הכוסברה, ואף מביא את הסברו האחר של ר' סעדיה גאון, לפיו המן הוא רקיק מצות. מסתבר אפוא כי לפי דרכו של ראב"ע, אין הכרח להפסיק בקריאה בין המילים "כזרע גד" לבין המילה "לבן".

יהא אשר יהא הזיהוי הבוטני של המן שאכלו בני ישראל במדבר, הרי שמבחינת פיסוק הטעמים לפנינו מקרה מעניין שבו ייתכן ויש משמעות ממשית להפסקה הקטנה יחסית שמסמלת הפשטא, שכן בפסוקנו יש להפריד, לכל הפחות על פי דרכם של רש"י והרשב"ם, בין המילים 'כזרע גד', לבין המילה 'לבן'. שני  הביטויים מתייחסים, כל אחד בנפרד – למן- אך זרע הגד אינו לבן אלא ירוק. לכן, מבחינה מעשית, כאשר בעל הקורא ניגש לקרוא ביטוי זה, עליו להפסיק קלות בין המילה 'גד', לבין המילה 'לבן'(וראו דברי בעל הפירוש "מענה לשון"(בתוך תיקון  קוראים 'סימנים', ירושלים תשע"ג) לפסוק זה כדלקמן: "יפסיק יפה בפשטא, שרק צורתו עגולה 'כזרע גד' אבל צבעו לבן...").

לסיכום: עמדנו הפעם על הביטוי 'כזרע גד לבן' שבתיאור המן בפרשתנו. ראינו שלדברי כמה מפרשים יש להפריד בין המילים 'כזרע גד' לבין המילה  'לבן'.  שני המאפיינים מתייחסים למן, בעוד שזרע הגד עצמו אינו לבן. הפרדה זו מעניקה בפסוקנו תפקיד ממשי לפשטא שהוא מפסיק קטן לפני זקף, אף בפסוקנו יש להפסקה זו, על פי דברי אותם פרשנים, משמעות מיוחדת.

שבת שלום

​