טיפ שבועי לפרשת יתרו

במרכזה של פרשת השבוע, פרשת יתרו, מסופר על מעמד הר סיני ועשרת הדברות (שמות כ, ב- יד). בטיפ השבועי אשתקד, סקרנו היבט מעניין של קריאת עשרת הדברות בציבור, מבחינת טעמי המקרא. הפעם נעסוק במנהג הקשור לקריאת עשרת הדברות בציבור, אך אינו נוגע לטעמי המקרא, הלא הוא המנהג לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות.

ראשית אבהיר כי אין מגמת הטיפ שלהלן לפסוק הלכה ולהכריע בין הדעות השונות, אלא אך לסקור אותן. 

      כרקע למנהג זה נזכיר כי ההלכה הפסוקה אינה מחייבת את היחיד, השומע קריאת התורה בציבור (בניגוד לקורא בתורה עצמו ולעולה לתורה) לעמוד בשעת הקריאה. כך נפסק להלכה: "צריך לקרות מעומד, ואפילו לסמוך עצמו לכותל או לעמוד אסור...הגה וכן החזן הקורא צריך לעמוד עם הקורא"(שלחן ערוך, אורח חיים קמא, א). הלכה זו אינה חלה על השומע.

      ואולם נראה כי המעמד המיוחד של עשרת הדברות כקובץ המהווה את הבסיס והיסוד הן לעיקרי האמונה והן למצוות שבתורה, עורר כנראה  את  המחשבה שיש לכבד את קריאת עשרת הדברות בציבור בעמידה, כשם שמכבדים חלקים חשובים אחרים בתפילה בעמידה, כגון: תפילת העמידה, קדיש וקדושה. (לענין העמידה בתפילה ראו שו"ע אורח חיים צ, א: לעניין העמידה בקדושה ראו שם סימן קכה, ב: לעניין העמידה בחזרת הש"ץ ראו דברי "משנה ברורה" על שלחן ערוך או"ח קכד, ס"ק כ).

עניין זה עלה לדיון על ידי הרמב"ם בתשובה: "בקהילה אחת היו נוהגין לעמוד בעת קריאתה עד שבא ... חכם וביטל  זה הרב לזה המנהג והנהיג להם לישב בעת קריאתם ומנעם מלעמד...ואמר שכל מי שרוצה לקום בעת קריאת ספר התורה בעשרת הדברות ראוי לגעור בו ולפי שלעשות זאת..דרכי המינין המאמינים שלעשרת הדברות מעלה על שאר התורה....

תשובה: זה אשר הנהיג הרב הנזכר לישב הוא הראוי...וכן היה ראוי לעשות בכל מקום שמנהגם לעמוד צריך למנעם בגלל... שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה וזה רע מאוד...ומה שטען החכם האחד שבגדד ומקצת הערים עושים זאת אין זה ראייה בשום פנים לפי שאם נמצא אנשים חולים לא נחליא בריא מאנשים כדי שיהיו שווים אלא נשתדל לנתח כל חולה ...וכבר ביארו שאין הפרש בין המכחיש התורה כולה או מכחיש פסוק אחד ואומר משה מפי עצמו אמר והיה מן המנים מי שהאמין שאין מן השמים אלא י דברות וששאר התורה משה מפי עצמו אמרו, ולכן ביטלו קריאתן בכל יום...(תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו סי רסג).

             הרמב"ם מגנה את המנהג לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות מכיוון שלדעתו מנהג כזה עלול לטפח את החשיבה לפיה יש בתורה מדרגות או מעלות, חלקים בתורה החשובים, כביכול,  מחלקים אחרים שבה, וזה"רע מאוד" לדברי הרמב"ם. הרמב"ם גם מזכיר בדבריו את המנהג העתיק שהיה קיים, לקרא בכל יום את עשרת הדברות, מנהג שבוטל "מפני תרעומת המינים" (לדיון בנושא זה ראו הרצאתי, שתקציר ממנה נמצא תחת הלשונית "הרצאות" באתר זה).

              ואולם, על אף תשובה חד משמעית זו של הרמב"ם, היה מי שפסק לקיים את המנהג לקום בעת קריאת עשרת הדברות. כך נשאל ר' שמואל אבוהב (חי במאה ה 17 ופעל באיטליה. כתב ספר שו"ת "דבר שמואל"), האם נכון לקיים את המנהג לקום בעת קריאת עשרת הדברות. בתשובתו הוא אמר, שהמנהג לעמוד הוא המנהג הפשוט ברוב קהילות ישראל. הוא אף מצדיק את המנהג, שכן העמידה לדעתו היא ביטוי של כבוד והידור, ושהחשש ל"תרעומת המינים", כבר אינו אקטואלי. לכן קבע הפוסק כי כל מקום שנהגו המנהג הנזכר יהיו אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכוונתם לשם שמים (דבר שמואל, סימן רעו).

             גם החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי. חי במאה ה-18 ופעל בארץ ישראל ובאיטליה. חיבר בין היתר ספרי שו"ת כגון: חיים שאל, יוסף אומץ, טוב עין) קבע כי: "מאחר שנהגו העם לעמוד כולם בשעת הדברות נראה דחייבים הכל לעמוד דגם שאינו מן הדין לקום, עתה שנהגו כל הקהל בזה נעשה חיוב על הכל שאם לאו חס ושלום בעיני ההמון נראה כמזלזל" (שו"ת טוב עין,  סימן יא).

        בדורנו, הרב עובדיה יוסף דן במנהג האמור, ומאמץ את עמדת הרמב"ם ואף קובע כי אלו שחייבו את המנהג לעמוד בשעת קריאת  עשרת הדברות ככל הנראה לא ראו את דברי הרמב"ם בתשובתו: "יש עדיין מקום לתרעומת   המינים  שנעלם מעיני קודשם של ... מה  שפסק רבנו הגדול הרמב"ם,..." הרב עובדיה יוסף סובר אפוא כי אלו שהתירו לעמוד, לא ראו את תשובת הרמב"ם הנ"ל ולכן הוא קובע כי:  "יש למחות במי שעומד בקריאת עשרת הדברות ומכל שכן במקום שתלמידי חכמים יושבים בעת הקריאה יש למחות משום יוהרא"(יחווה דעת א, סימן כט).

לסיכום: ראינו כי  קימות דעות שונות בין הפוסקים באשר למנהג לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות בציבור. אגב כך,  הזכרנו גם את המנהג שהי קיים בעבר, לקרוא את עשרת הדברות בכל יום לאחר התפילה,  ואת הטעם לביטולו.

שבת שלום

Edit Post Text