טיפ שבועי לפרשת שמיני
עומדים אנו היום על סף סיומו של חג הפסח. השנה (תשע"ח) חל שביעי של פסח ביום שישי. השבת נקרא בתורה בפרשת שמיני על פי סדר הפרשיות הרגיל (לאחר הפסקה של שבת אחת, שבה קראנו את הקריאה של יום טוב ראשון של פסח). ואולם, בחוץ לארץ יחגגו עדיין בשבת הקרובה את חג שמיני של פסח - יום טוב שני של גלויות, ויקראו בתורה את הקריאה שנועדה ליום זה (דברים יד, כב - דברים טז, יז) (על יום טוב שני של גלויות ראו בוויקפדיה ובאתר דעת במרשתת. נציין רק כי נהוג לקיים דין יום טוב שני של גלויות אף בזמננו, חרף העובדה לפיה אין אנו מקדשים עוד את החודש על פי ראיית מולד הלבנה אלא על פי לוח שנה. הסיבה לכך היא, כדברי התלמוד הבבלי במסכת ביצה ד, ב: " דשלחו מתם: היזהרו במנהג אבותיכם בידכם. זימנין דגזרו המלכות גזירה ואתי לאקלקולי"). נקדיש אפוא הפעם את הטיפ השבועי להבהרת מצב מיוחד זה, שבו קיים הבדל בקריאת התורה בין יושבי ארץ ישראל לבין בני חו"ל.
כידוע, מספר הפרשות שבתורה איננו תואם את מספר השבתות בשנה (בפרט אם נביא בחשבון את העובדה שבשבתות מסויימות אין קוראים בפרשת השבוע, אלא קריאה המיוחדת לחג או לשבת חול המועד). כך נוצר מצב שכדי להשלים את סדר הפרשות על פי המחזור החד שנתי הנוהג (בעבר נהגה בארץ ישראל קריאה בתורה על פי מחזור תלת שנתי שנמשך למעשה משך כשלוש שנים וחצי. על מחזור קריאה זה ראו: ע. פליישר,"עדות לצביון המחזור התלת שנתי של הקריאה בתורה כמנהג ארץ ישראל", תרביץ עג (תשסד) עמ' 124-83), יש לחבר לעיתים בקריאת התורה בין שתי פרשיות סמוכות (אשר למספר הפרשות, ראו: ר. שר שלום, "פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד", שנה בשנה נא (תשנ"ד). פורסם באתר דעת במרשתת).
יצויין כי קיימים אילוצים נוספים שגורמים לצורך לחבר בקריאת פרשות סמוכות מסויימות (על אילוצים אלו ראו: מ. צפור, "מנהגי חיבור והפרדה של פרשיות השבוע והשלכותיהם על ימינו" (בתוך): מ. צפור, טללי ורדים, גבעת ושינגטון תשע"ז, עמ' 268-259 (להלן: צפור): ראו גירסאות קודמות של מאמר זה: הנ"ל, מורשתנו טז (תשס"ה) עמ' 73-59: הנ"ל, המעין נה (תשע"ה) עמ' 74-73).
דוגמא לצורך כזה קשורה במצב הקריאה בשבת הקרובה. כאמור לעיל, בארץ ישראל, נקרא השבת בפרשת השבוע על פי הסדר הרגיל, בפרשת שמיני.
ואולם, כאמור, בחוץ לארץ בה נוהג יום טוב שני של גלויות, יקראו השבת בתורה, את הקריאה המיוחדת לשמיני של פסח. כך יווצר פער בין הקריאה בארץ ישראל לבין הקריאה בחוץ לארץ. כל זאת עד לשבת פרשת במדבר, הסמוכה לפני חג השבועות, שם אמורה הקריאה להתאחד, וזאת על פי הסימן: "מנו ועצרו"(כלומר- פרשת במדבר העוסקת במניין בני ישראל, תמיד תיקרא בשבת שלפני חג העצרת, הוא חג השבועות. ראו שלחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד. הסימן "מנו ועצרו" נמצא לראשונה בסידור רב עמרם גאון מן המאה השמינית לספירה. להרחבה בנושא זה ראו: ישראל ש. אדלר, "חיבור פרשיות – הכל בגלל סימן עתיק", דף שבועי מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות מס' 565, פרשת נצבים-וילך תשס"ד. נמצא באתר אוניברסיטת בר אילן במרשתת).
לאור מצב דברים זה, ומאחר שבהתאם לסדר הפרשות, בשנה זו (תשע"ח), פרשות תזריע ומצורע וכן פרשות אחרי מות וקדושים נקראות כשהן מחוברות גם בארץ ישראל, הרי שבחוץ לארץ יהיה צורך לחבר בין שתי פרשיות נוספות, וכך ייעשה החיבור בשבת כז באיר השתא, שבה יקראו בישראל את פרשת בחקתי (בלבד) ואילו בחוץ לארץ יקראו את צמד הפרשות בהר ובחקתי.
מ. צפור במאמרו הנ"ל עומד על הקושי במצב דברים זה: "דבר זה יוצר קלקול: כאשר מגיע לארץ ישראל משהו מחוצה לארץ בתקופה זו של פער בין הקריאות, ימצא שהפסיד קריאה בתורה של פרשה אחת מתוך ספר תורה... המרבים בנסיעות מהכא להתם ומהתם להכא זוכים מצד אחד לקרא פרשיות אחדות פעמיים ואחרות לא לקרא כלל בציבור..."(מ. צפור, שם, עמ' 262).
והנה, הכותב אינו מסתפק בהצגת הבעיה אלא גם מציע פתרון המתבסס על ההנחה לפיה "ספק אם העקרון של דחיית צרוף פרשיות שקול כנגד התקלות הנגרמות....(ש) סדרי חיבור והפרדה של פרשות לא היו אחידים בכל הקהילות. כלומר, אין קדושה מיוחדת ברשימה המקובלת עתה של הפרשות העשויות להיות מחוברות. אין ספק (ש) ...הכללים נתגבשו בתקופה שלא היו הרבה נוסעים מחו"ל לארץ ישראל או להיפך, כך שעניין זה לא נלקח כלל בחשבון..."(שם, עמ' 263).
הפתרון המוצע על ידי מ. צפור במאמרו הנ"ל מבקש דווקא להקדים את צירוף הפרשיות, כדי לצמצם את מספר השבתות בהם יש פער בין ארץ ישראל לבין חו"ל. עקרון נוסף העומד בבסיס הפתרון שהוא מציע, מתבסס על פיצול פרשיות ארוכות (כגון פרשת נשא) לשני חלקים(למשל, בארץ ישראל כאשר חג השבועות חל ביום שישי).
לגבי שנה זו (תשע"ח) מוצע, על פי ההצעה הנ"ל, לפצל את קריאת פרשת שמיני לשתי שבתות, ואם כך ייעשה, הרי שכבר בשבת יג אייר(פרשת אחרי מות קדושים) תהיה אחידות בקריאת הפרשות בין ארץ ישראל לבין חו"ל. זאת בניגוד למצב כיום לפיו האיחוד מתבצע רק בשבת פרשת במדבר (לאחר שבני חו"ל יחברו את פרשות בהר ובחקתי).
לסיכום: הפעם חרגנו ממנהגנו ועסקנו בסדר הקריאה ולא בטעמי המקרא. אין אנו עוסקים בפסקי הלכה, אך מצאנו לנכון להביא לידיעת הציבור את הבעיה ואת ההצעה הנ"ל, שכן עניין זה הוא חלק ממנהגי הקריאה בתורה בציבור.
חג שמח ושבת שלום
טיפ שבועי שמיני.doc
Edit Post Text
