טיפ שבועי לפרשת אמור

 השבת נקרא בתורה, בפרשת אמור. בפרשה זו מוקדש חלק נרחב לתאור מצוות הנוהגות בשבת ובמועדים (פרק כג). הפרק פותח באזכור השבת ולאחר אזכור זה, בא פירוט של המועדים על פי מעגל השנה, המתחיל כמובן בחודש הקרוי בפינו כיום חודש ניסן, הוא החודש הראשון למניין החודשים שבתורה (שמות יב, א).

בפסוקים טו-טז, הבאים לאחר הציווי על  הבאת קורבן העומר(פסוקים ט-יד)   אנו קוראים: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה. שבע שבתות תמימת תהיינה.עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום. והקרבתם מנחה חדשה לה'".

נתמקד בפסוק טז- הפסוק מתחלק באתנח במילה 'יום', והטעם לחלוקה זו נראה פשוט. צלע א עוסקת במצוות הספירה. צלע ב  עוסקת בהבאת המנחה בתום הספירה.

 בצלע א נאמר 'תספרו חמשים יום', ועל פני הדברים ברור שהמילים 'חמשים יום' מתייחסות לפועל 'תספרו'. כך גם עולה מפיסוק הטעמים, לפיו המילה 'תספרו' מוטעמת בטיפחא, שהוא טעם מפסיק.

 מצוות הספירה מוזכרת בתורה פעם  נוספת, בפרשת ראה: "שבעה שבעת תספר לך. מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות (דברים טז, ט).

 חוקר הטעמים, פרופסור שמחה קוגוט (ש. קוגוט, המקרא בין טעמים לפרשנות, ירושלים תשנ"ד, עמ' 187) סבור כי משילוב שני הפסוקים הללו, הפסוק שבפרשתנו והפסוק שבפרשת ראה, נלמדה ההלכה התלמודית המחייבת לספור, בספירת העומר, הן את מספר הימים והן את מספר השבועות, כפי שאנו נוהגים עד היום, וכך נאמר בעניין זה: "והאמר אביי: מצוה למימני יומי, דכתיב 'תספרו חמשים יום' ומצוה למימני שבועי, דכתיב 'שבעה שבועות תספר לך"(בבלי חגיגה, יז, ב).

מהפסוק שבפרשתנו לומד אפוא האמורא אביי את המצווה למנות את מספר הימים. הדרשה, כפי העולה לכאורה גם מפיסוק הטעמים, מצמידה את המילים 'חמישים יום', למילה 'תספרו' שבפסוקנו.

 ואולם, מתעורת כאן שאלה "חשבונית", שהרי, התורה מצווה למנות שבע שבתות תמימות (ויקרא כג, טו)  ובשבע שבתות 'תמימות' יש 'רק' ארבעים ותשעה ימים ולא חמישים יום?

לשאלה זו התייחס בין היתר, הרא"ש (רבנו אשר בן יחיאל שנולד באשכנז ועבר לספרד. חי בין השנים 1327-1250) בפסקיו למסכת  פסחים (סימן מ), ואלו דבריו: "יש מקשין, כיוון דקרא קאמר 'תספרו חמשים יום', למה אין אנו מונין אלא תשע וארבעים יום? ודוחקין לפרש הפסוק 'עד ממחרת השבת'- שהוא יום חמישים- תספרו, אי נמי: 'חמשים יום'- א'והקרבתם' אבתריה קאי, והכי קאמר: 'עד ממחרת  השבת  תספרו'- ולא עד בכלל - 'חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'.

ולי נראה שאין אנו צריכין לדחוקות הללו, כיוון דכתב ביה בהדיא 'שבעה שבעת תספר לך' (דברים טז, ט)  - אין לספור יותר משבעה שבועות, ומ'תספרו חמשים יום' לא קשיא מידי, שכן דרך המקרא, כשמגיע המניין לסכום עשירית פחות אחת- מונה אותו בחשבון עשירית, ואינו משגיח על חסרון האחד...".

פתרונו של הרא"ש  לשאלה ה'חשבונית' מתבסס על שיטת העיגול המספרי- הרא"ש קובע, כי התורה איננה חוששת לעגל מספרים, ולכן את המספר ארבעים ותשעה עגלה התורה למספר חמישים (יוער כי כבר קדם לרא"ש בהליכה בדרך זו,   ר' ישעיה דיטראני,  שהיה פרשן מקרא, משנה ותלמוד וחי בין השנים 1240-1165 באיטליה, בחיבורו הקרוי  'נימוקים'. החיבור מודפס כיום בתוך ספר פירושי רבנו חננאל על התורה, מהדורת הרב שעוול, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תשל"ב. על שיטת עיגול המספרים  בתורה ראו שיעורו של הרב א. סמט "שיטת  עיגול המפקדים במפקדי בני ישראל". השיעור נמצא באתר דעת במרשתת).

ואולם, לא כל המפרשים הלכו בדרך זו כדי לבאר את הקושי החשבוני שבפסוק, ואלה דברי המדרש: " תספרו חמשים יום-יכול יספור חמשים ויקדש חמשים ואחד? תלמוד לומר: 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. יכול יספור ארבעים ושמונה  ויקדש יום מ"ט? תלמוד לומר: 'תספרו חמשים יום'. הא כיצד? מנה ארבעים ותשעה וקדש יום  חמשים, כיובל" (ספרא אמור יב, ח).

 בעקבות המדרש הלך רש"י בפירושו לפסוקנו: "עד ממחרת השבת השביעת תספרו - ולא עד בכלל, והן ארבעים ותשעה יום".

 האם דברי המדרש ופירושו של רש"י עולים בקנה אחד עם  לשון הכתוב ועם פיסוק הטעמים? לדעת פרופ' קוגוט, התשובה   היא שלילית, שכן, על פי פירושו של רש"י, מן הראוי היה שתיבת האתנחתא תהיה תחת המילה 'תספרו', ולא תחת המילה 'יום' .

מדוע בכל זאת מפרש רש"י את הפסוק, כנגד הטעמים? פרופ' קוגוט משיב: "נראה שרש"י נלחץ לפרש כך בניגוד לטעמים, ולמרות הקשיים הלשוניים, כדי להעמיד את פסוקנו על מ"ט ימי ספירה כנהוג על פי ההלכה" (עמ' 189. ראו התייחסות לגירסאות שונות בדברי רש"י בספרו של קוגוט, עמ' 189 ה"ש 94. דיון מקיף ביחסו של פירוש רש"י לתורה לטעמי המקרא ראו בספרו של קוגוט שם, עמ' 190-148).

לסיכום: דנו הפעם בפסוק, שפיסוק הטעמים בו ברור על פניו. התייחסנו לקושי התוכני העולה מן הפסוק, וראינו שחז"ל פירשו את הפסוק נגד הטעמים. ראינו שרש"י הולך בעקבות חז"ל בעניין זה, והבאנו מדברי פרופ' קוגוט המעלה הסבר אפשרי לפירושו.

שבת שלום

Edit Post Text