טיפ שבועי לפרשת במדבר

השבת נקרא בתורה בפרשת במדבר. הפרשה עוסקת בעיקר במפקד בני ישראל, ובמפקד שבט לוי אשר נמנה בנפרד (במדבר א, מז-נד: ג, יד-לט). נושא נוסף שמוזכר בפרשה הינו מיקום השבטים ביחס לאהל מועד. על פי  הציווי המפורט בפרשה, בני ישראל נצטוו לחנות סביב לאהל מועד, כאשר בכל צד של אהל מועד חנו שלושה שבטים הקרויים ביחד: מחנה. המחנות נקראו על שם אחד השבטים שבכל מחנה כדלקמן: מחנה יהודה- שחנה בצד מזרח (ב, ג).מחנה ראובן - שחנה בצד דרום (ב, י). מחנה אפרים  שחנה בצד מערב (ב, יח) ומחנה דן שחנה בצד צפון (ב, כה). פירוט מיקום החניה של בני לוי נמסר יחד עם הציווי הנפרד על המפקד שלהם.

 ללוי, בנו של יעקב אבינו, היו כידוע שלושה בנים: גרשון, קהת ומררי (בראשית מו, יא: במדבר ג, יז, ועוד). על פי הציווי שתוכנו נמסר בפרק ג,  משפחת גרשון חנתה בצד מערב של המשכן (כג), משפחת קהת חנתה בצד הדרומי (כט), ואילו משפחת מררי חנתה בצד צפון (לה). משה, אהרון ובניו, חנו בצד מזרח של המשכן, בנפרד משאר בני קהת (לח).

נתמקד בבני קהת- בני קהת חנו כאמור, בצד הדרומי של המשכן. בצד דרום חנה כאמור לעיל, מחנה ראובן, ועל כך מעיר רש"י בפירושו לפרק ג פסוק כט: "משפחת בני קהת יחנו תימנה- וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה. אוי לרשע ואוי לשכנו. לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו שנמשכו עמהם במחלוקתם".

רש"י מפרש כי מקום חנייתם של בני קהת (קהת היה סבו של קרח) היה  גרוע, שכן השכנים שלהם היו בני ראובן, שאף הם חנו בצד הדרומי של המשכן. בני ראובן הם אלה ששתפו פעולה עם קרח, נכדו של קהת, במחלוקתו עם משה (במדבר טז, א וראו פירוש רש"י שם בדיבור המתחיל: "ודתן ואבירם" ובדיבור המתחיל: "בני ראובן").

לעומתו, ראב"ע בפירושו לפסוק כט רואה גם צד חיובי במקום חנייתם של בני קהת, ואלו דבריו: " ובעבור שבני קהת נכבדים מכל בני לוי, הושם קהת  בימין, כי הוא נכבד מהשמאל ומהאחור, ואין אחר מזרח נכבד ממנו... והנה הקהתים מצד דגל ראובן. על כן התחבר קרח עם דתן ואבירם...".

לכאורה חולק ראב"ע על דברי רש"י. בעוד שרש"י סבור כי מקום חנייתם של בני קהת היה גרוע. ראב"ע רואה גם צד חיובי במקום החנייה הזה, באומרו כי מדובר במקום מכובד, אלא שהשכינות של בני קורח עם בני ראובן, גרמה בסופו של דבר לחיבור המרדני בין קרח (מבני קהת) לבין דתן ואבירם, מצאצאי שבט ראובן, (וראו פירושו של ראב"ע לפרק טז, פסוק כד).

ומה אומרים לנו הטעמים בעניין זה? כדי לבדוק זאת, נשווה בין שלושת הפסוקים המתארים את מקום חנייתם של בני לוי ביחס למשכן.

"משפחת הגרשני. אחרי המשכן יחנו ימה"(כג).

"משפחת בני קהת יחנו. על ירך המשכן תימנה"(כט).

"ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל. על ירך המשכן יחנו צפנה"(לה).

 אנו רואים כי הניסוח שבו משתמשת התורה ביחס לשלושת צאצאי לוי אינו אחיד. נתמקד באחד ההבדלים- בפסוק כג ובפסוק לה (בני גרשון ובני מררי)  עניין  מיקום החניה בייחס למשכן משתרע על פני כל צלע ב של הפסוק. פסוק כג מתחלק באתנח במילה 'הגרשני' ואילו פסוק לה מתחלק באתנח במילה 'אביחיל'.

לעומת זאת, בפסוק כט המתאר את מיקום חניית בני קהת, המילה 'יחנו' נמצאת בצלע א ולא בצלע ב כבפסוקים האחרים.

לשינוי זה התייחס ר' יעקב צבי מקלנבורג (חי בין השנים 1865-1785 בגרמניה) בפירושו "הכתב והקבלה" לפסוק זה, ואלו דבריו: "שינה בעל הטעמים בבני קהת, מבני גרשון ומררי, כי בהם חיבר פעל 'יחנו'  עם מקום תחנותם... וכאן הפסיק פעל 'יחנו' באתנח. ואפשר לרמז בא, על שנמשכו בני קהת אחר עדת  קרח במחלוקת הכהונה... וכאילו בזו הקדש והמקדש, וכבוד המשכן בקלון המירו, לכן הפריד מקום תחנות המשכן מחנייתם, להורות שאינם ראויים להיות שכני ירכתי המשכן, ואפשר שמטעם זה עשה ככתוב עוד שנוי אחר בהם, דבאינך הזכיר במשמרתם את שמותיהם... וכאן אמר 'ומשמרתם' ולא הזכיר שמותיהם. ולזה אף  שבבני גרשון ובני מררי אמר 'פקודיהם במספר', השמיט בבני קהת מלת 'פקודיהם' ולא אמר רק 'במספר כל זכר', כי המנין בזה יורה על חשיבות הנמנים ועל חביבותם לפני המקום למנאם ולדעת מספרם".

 בעל הפירוש "הכתב והקבלה", רואה בהעתקת הפועל 'יחנו' בבני קהת לצלע א משום רמז לחטאם של בני קהת בהתחברותם אל שכניהם, בני ראובן, במחלוקת קורח ועדתו. יתר על כן- פרשן זה אף תולה שינויים נוספים שמשנה התורה באופן מניית בני קהת לעומת אופן מניית בני גרשון ובני מררי, בחטאם של בני קהת במחלוקת קרח ועדתו.

 נראה בעליל כי במחלוקת שהיצגנו בין רש"י לבין ר' אברהם אבן עזרא  בהבנת טיב מקום חנייתם של בני קהת בשים לב לשכינות בינם לבין בני ראובן, נוטה פרשן זה בבירור אחר דעתו של רש"י הרואה אך ורק את הצד השלילי שבמיקום זה. בצדק מצביע הפרשן על כך שקיים  הבדל בטעמי המקרא בין תיאור חניית בני קהת מחד, לבין תיאור חניית שני הצאצאים האחרים של שבט לוי, מאידך. כמובן שהפרשנות לשינוי זה אינה קשורה בטעמים עצמם ולכן לא נותר לנו במסגרת זו, אלא להצביע על השוני ולהראות כי נמצא מי  ממפרשי התורה  שייחס לשינויים אלה  בפיסוק הטעמים, משמעות ורמז.

לסיכום: דנו הפעם בקבוצת פסוקים המתארת את מקום חנייתם של בני לוי ביחס למשכן. עמדנו על כך כי קיים שוני בתיאור חניית בני קהת מחניית שאר בני לוי, והבאנו מדברי בעל הפירוש 'הכתב והקבלה' שראה בשוני זה (כמו גם בשינויים נוספים) כביטוי של גנאי לבני קהת על התנהלותם בפרשת  מחלוקת קרח ועדתו ומרידתם במנהיגותו של משה.

שבת שלום וחג שבועות שמח

Edit Post Text