טיפ שבועי לפרשת בראשית

השבת  אנו קוראים בתורה בפרשת בראשית . הפרשה הראשונה בתורה.

נציין שני עניינים בקצרה

אופן קריאת המספרים בתורה- בפרק ה מתארת התורה את סדר הדורות מאדם ועד נח. התורה מציינת באופן עקבי את שנת הולדת בנו הראשון של כל אחד מהדורות הנמנים בפרשה ואת סך ימי חייו.

כידוע, אופן קריאת המספרים  בתורה שונה מהאופן  המקובל כיום. בעוד שאנו נקדים העשרות לאחדות ונאמר, למשל : "שבעים ושמנה", בתורה זה ייכתב "שמונה ושבעים". כך, למשל בפרק ה פסוק כה נאמר : " ויחי מתושלח שבע ושמונים שנה ומאת שנה ויולד את למך".  כוונת הפסוק היא לומר שמתושלח הוליד את למך בגיל 187.

אלא  שכאן שוב יש לשם לב לטעמים ולכך שהטיפחא הוא מפסיק גדול מן התביר. שכן, אם נקרא את המספר כאילו  התביר גדול מן הטפחא (כפי שרוב בעלי הקריאה עושים...) נמצא מספר שונה: שבע ושמונים- שנה ומאת שנה, ובלשוננו- 188 שנים(101 + 87), ואולם, כאמור, המספר הנכון הוא  והקריאה הנכונה שלו היא, "שבע ושמונים שנה- ומאת שנה". המילה "שנה" מוטעמת  בטפחא שהוא מפסיק הגדול מן התביר שבמילה "ושמונים"(מקרה דומה לזה יש גם בפסוק כח. עיינו שם).

טעמים חריגים - בדרך כלל כל מילה בתורה מוטעמת בטעם אחד. לעיתים  יש "מילה מוקפת" - שתי מילים שיש ביניהן מקף - שאף הן מוטעמות בטעם אחד. נדירים יחסית הם המקרים בהם מילה אחת מוטעמת בשני טעמים.

והנה בפרק ה  פסוק כט אנו קוראים: "ויקרא את שמו נח לאמר. זה ינחמנו ממעשנו.." המילה "זה" מוטעמת בתלישא ובגרש- שילוב נדיר מאוד(מקרה דומה יש בויקרא י , ד).

כיצד יש לקרא מילה זו  בטעמיה ? התשובה היא שיש לקרא  את הגרש לפני התלישא, למרות שהתלישא  הגדולה נמצאת  בראש התיבה. חכמי המסורה נתנו סימן לסדר זה על פי הכתוב  בדברים כו, יב: " כי תכלה לעשר..."  בפסוק זה המילה "תכלה"  מוטעמת בגרש, ואילו המילה "לעשר " מוטעמת בתלישא, וזהו הסדר הנכון של קריאת שני הטעמים במקרה זה (וכן במקרה הדומה שבספר ויקרא) (ראו פירוש "מענה לשון" על הפסוק הזה בתוך : תיקון סופרים סימנים, הוצאת מכון סימנים, ירושלים תשע"ג).

שבת שלום.