טיפ שבועי לפרשת פינחס

ספר במדבר קרוי "חומש הפקודים" ובלועזית Numbers. התורה מתארת בספר זה שני מפקדים. המפקד הראשון מתואר בתחילת  הספר, והוא נערך בשנה השניה ליציאת מצרים (במדבר א, א), ואילו המפקד השני, המתואר בפרשתנו, פרשת פינחס,  נערך לקראת הכניסה לארץ (במדבר כו).

בתיאור המפקד בפרשתנו יש כמה פסוקים בהם נמנים שמות של אנשים או של משפחות. דרך קריאת פסוקים אלה נוכל להבין את העקרונות בהם נקטו בעלי הטעמים בבואם להטעים פסוקים אלה. נעסוק בהמשך בפסוק אחד בפרשתנו הנראה כחורג מן הכלל.

אציין כי הרעיון לטיפ השבועי שלהלן עלה במוחי בזכות עיון ב "גיליונות נחמה" - פרשת פינחס שנת תשט"ו (נמצא במרשתת באתר   ). עוד יצויין כי החלק העוסק בטעמי המקרא ב"גיליונות נחמה" נעשה בשיתוף פעולה של נחמה ליבוביץ ז"ל עם מורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל.

ועתה נעבור לגופו של עניין

העיקרון הראשון- כאשר מספר האיברים ברשימה הוא זוגי - החלוקה תהיה סימטרית. כך למשל בפרק כו, ה - "... חנוך משפחת החנכי לפלוא משחת  הפלאי" וכן בפסוק ו " לחצרן משחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי". בכל אחד מן הפסוקים נמנים שני בנים של ראובן. החלוקה (של צלע ב בפסוק ה, ושל פסוק ו)  היא סימטרית.

 העיקרון השני - כאשר מספר האיברים ברשימה אינו זוגי, אין אפשרות אחרת זולת חלוקת הרשימה באפן לא סימטרי. למשל אם ברשימה שלושה איברים, החלוקה תהא 2-1 או 1-2. למשל בפרק  כו פסוק יב נמנים שלושה מבני שמעון:"...לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני. ליכין  משפחת היכיני". שנים מהם נמנים בצלע א, ואחד- בצלע ב (כך גם בפסוקים: טו, כ, כו ועוד).

כיצד נקבעת החלוקה בין רוב ומיעוט בפסוקים כאלה? מתי יבוא תחילה הרוב ואחר כך המיעוט, ומתי ההפך? נראה כי כי קיומה של וא"ו החיבור או היעדרה בין האיברים הוא גורם מכריע בקביעת החלוקה ביניהם. כך למשל בפרק כו פסוק לג נמנים בצלע ב שמות בנות צלפחד: "...ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה". בפסוק זה מתחלקת הרשימה במילה 'ונעה' (בטעם זקף),  כלומר המיעוט בא לפני הרוב, ונראה כי הגיונה של חלוקה זו הוא העדרה של וא"ו החיבור לפני המילה חגלה (ואולם ראו במדבר לו, יא שם נמנו בנות צלפחד בסדר אחר(וראו על כך דברי רש"י בפירושו לפסוק) אך גם החלוקה הפנימית שונה: "ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד...". החלוקה הפנימית היא ברביע במילה 'תרצה' שלאחריה וא"ו החיבור. נראה כי במקרה זה, מאחר ששלושת השמות האחרונים מחוברים זה לזה בוא"ו החיבור, נעשתה החלוקה באופן של הקדמת המיעוט לרוב).

אחרי שאמרנו כל זאת נעסוק באחד הפסוקים שבפרשתנו: "אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי. וקהת הולד את עמרם"(כו, נח). נתמקד בצלע א של הפסוק, בו נמנות חמש משפחות מ'משפחת לוי'(וראו רש"י על אתר לעניין המשפחות החסרות).

צלע א מתחלקת בזקף במילה "המושי". החלוקה הפנימית בין חמש המשפחות היא מיוחדת  במינה - יש כאן חלוקה לשלוש קבוצות ולא לשתים כמקובל, כדלקמן: משפחת הלבני והחברוני (החברוני - בפשטא) משפחת המחלי והמושי (המושי -  בזקף) ומשפחת הקרחי (הקרחי  - באתנחתא).

כרקע לאמור בפסוק זה, יש לראות את רשימת בני לוי כפי שמפורטת בבמדבר פרק ג, פסוקים יז- כ, שם נמנים בני לוי: גרשון קהת ומררי, ובני כל אחד משלושת הצאצאים. המעיין בפסוקים שם רואה כי  לגרשון שני בנים: לבני ושמעי(פסוק יח). לקהת ארבעה בנים: עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל (פסוק יט).  למררי שני בנים:  מחלי ומושי (פסוק כ).

יוצא אפוא כי ארבעה מתוך חמשת המשפחות הנמנות בפסוקנו נקראות על שם אחד מנכדיו של לוי. לעומת זאת קרח הוא נין של לוי (ראו במדבר טז, א).

 הרמב"ן בפירושו לפסוקנו מסביר את טעם החריגה:" וטעם משפחת הקרחי כי מתחלה היתה נקראת משפחת היצהרי, כי היו בעת המנין ההוא בנים גם לנפג וזכרי (בני יצהר נ.ו) ועכשיו לא היו רק לקרח ונקראו על שמו... אבל עשו זה אחרי מעשה קרח בעבור כבוד בניו להודיע בישראל לדורות שמם וזכרם כי כן הכתוב משתדל לומר 'ובני קרח לא מתו' (במדבר כו, יא) וכיון שכלו נפג וזכרי... קראום משפחת הקרחי להודיע כי היו בניו צדיקים וטובים ממנו...".

הרמב"ן מבאר כי אכן היה  מן הדין שהתורה תכתוב 'משפחת היצהרי' ולא 'משפחת הקרחי', אלא שמאחר שלבני יצהר האחרים (נפג וזכרי) לא היו צאצאים, ומכיון שבני קרח לא מתו בעוונו של קרח, כפי שהתורה מדגישה בפירוש, מצא הכתוב לנכון לקרוא למשפחה 'משפחת הקרחי' כדי להדגיש גם באופן זה את צדקותם של בניו.

על פי דרך זו  ניתן לשער  כי חריגה זו באופן ציונה של משפחת יצהר בכונתה אותה הכתוב 'משפחת הקרחי' היא גם שמסבירה את החריגה בפיסוק הטעמים לעומת פסוקים אחרים בהם ראינו חלוקה של רוב ומיעוט, ברשימה שבה מספר לא זוגי של איברים.

 לפי דברנו ובהמשך לדברי הרמב"ן ניתן אפוא לבאר כי הסיבה לחלוקה המיוחדת של רשימת חמשת משפחות לוי ביחס של 1-2-2 ולא ביחס של רוב ומיעוט כמקובל, ובאופן המבדל את משפחת הקרחי משאר המשפחות, נועדה אף היא, כדברי הרמב"ן " להודיע שמם וזכרם... להודיע כי היו בניו צדיקים וטובים ממנו".

לסיכום:  עסקנו הפעם באפן התמודדות בעלי הטעמים עם רשימות שמיות. היכרנו את דרך רוב ומיעוט שבה מחלקים בעלי הטעמים רשימות בהן מספר אי זוגי של איברים. הבאנו פסוק מפרשתנו שיש בו לכאורה חריגה בצורת החלוקה. את החריגה הסברנו, על פי דרכו של הרמב"ן, ברצון להדגיש את צדקותם של בני קרח ואת  הישרדותם לאחר בליעת האדמה את קרח ואת כל אשר לו.

שבת שלום

Edit Post Text