טיפ שבועי לפרשת מטות מסעי
השבת נסיים בקריאת התורה את ספר במדבר, בקריאת שתי הפרשיות המחוברות: 'מטות' ו'מסעי'(על ענייני חיבור והפרדת פרשיות ראו הטיפ השבועי לפרשת שמיני).
הרגילים בקריאה בתורה בטעמים בוודאי ערים לכך שבתחילת פרשת מטות, יש מקבץ של מילים רבות המסתיימות באות ה"א ובה מפיק (למשל: 'ואסרה', 'נפשה'- במדבר ל, ה:'אתה'- במדבר ל, ו: 'לה'- במדבר ל, ח ועוד). קריאה נכונה של מילים שבהם יש מפיק מצריכה אימון ותרגול (וראו הערת בעל הפירוש 'מענה לשון' לבמדבר ל, ה: "נדרה- יזהר לבטא יפה את כל מפיק הה"א שבסמוך". ראו פירושו בתוך: תיקון קוראים סימנים, ירושלים תשע"ג).
המפיק הינו אחד מסימני הניקוד ותפקידו לסמן שהאות ה"א בסוף המילה הינה עיצור ולא תנועה(ראו ערך 'מפיק' (לשון) בויקפדיה).
והנה בפסוק האחרון בפרשת מטות נאמר: "ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה. ויקרא לה נבח בשמו"(לב, מב). הפסוק מתחלק באתנח במילה 'בנתיה'(חלוקה בין פעולות), אולם אין זה מוקד עיוננו.
למילה 'לה' שבצלע ב שבפסוקנו יש שני מאפיינים יוצאי דפן. האחד (ובו לא נעסוק הפעם) – המילה מוטעמת בטעם 'מרכא כפולה' (שהוא טעם משרת נדיר המופיע רק 5 פעמים בתורה. נעסוק בטעם זה לעת מצוא. על טעם זה ראו: י. יבין, "מרכא כפולה" (בתוך) ספר טור סיני מאמרים בחקר התנ"ך, הוצאת החברה לחקר המקרא, ירושלים תשכ"ג). השני – המילה 'לה': נטולת מפיק באות ה"א, בניגוד, למשל, למילה זו בפרק ל פסוק ה.
ועל עניין נדיר זה מעיר רש"י (ר' שלמה בן יצחק. נחשב לגדול פרשני המקרא היהודים. חי בצרפת בין השנים 1105-1040): "ויקרא לה נבח – לה אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו 'לא'. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה: 'ויאמר לה בעז' (רות ב, יד) 'לבנות לה בית'(זכריה ה, יא)".
רש"י מצטט מדבר רבי משה הדרשן (רב, דרשן ומפרש שחי בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה- 11. התגורר בפרובאנס. ראו עליו: ח. מאק, מסודו של משה הדרשן, מוסד ביאליק, תש"ע), הדורש את העדר המפיק במילה 'לה' כאילו היתה כתובה שם המילה 'לא', כלומר- מכוון הכתוב לומר לנו- אומנם נבח בנה את העיר, אך העיר לא החזיקה מעמד בידיו.
רש"י תמה על דרשה זו ומביא להצדקת עמדתו שני פסוקים, האחד ממגילת רות והאחד מספר זכריה. רש"י תמה, מה יעשה הדרשן בשני פסוקים אלה, ונשאר בצריך עיון על דברי ר' משה הדרשן.
והנה, הרמב"ן (ר' משה בן נחמן. חי בספרד בין השנים 1270-1194) בפירושו לפסוק זה תמה מאוד על קושייתו של רש"י ואומר:"... והרי הרב אוצר בלום לתורה להלכות ולאגדות ואשתמטתיה זו מה שאמרו במדרש רות (רבה, ה, ה) 'ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך' (רות ב, יג) אמר לה: חס ושלום אין את מן האמהות אלא מן האימהות ודכוותיה 'ונבח הלך וילכד את קנת ויקרא...' מלמד שלא עמד לה אותו השם ודכוותה 'ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער' (זכריה ה, יא) מלמד שאין לשקר תשועה. עד כאן באגדה. וכן בגמרא של מסכת סנהדרין (כד, א) אמר: 'זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל...דיקא נמי דכתיב 'לבנות לה בית' שמע מינה', והוא מדרש מן חסרון המפיק הזה, שלא עמד לה הבית בארץ שנער".
הרמב"ן מיישב בקלות רבה את הקושי של רש"י על דברי רבי משה הדרשן בהביאו מדברי התלמוד והמדרש. לגבי הפסוק ממגילת רות, מביא הרמב"ן את דברי המדרש, המפרש את דברי בועז לרות, בתגובה לבקשתה ממנו שלא תהיה כאחת שפחותיו, שהיא לא תהיה כשפחה (אמה) אלא כאמא, וזה מה שנרמז, לדעת בעל המדרש, בהעדר המפיק באות ה"א של המילה "לה" שבמגילת רות ב, יג .
לגבי הפסוק מספר זכריה, מביא הרמב"ן את דברי התלמוד (בבלי סנהדרין כד, א) הלומד מהעדרו של המפיק במילה 'לה' שהניסיון לבנות בית בארץ שנער- נכשל (כזכור, בני בבל שבקשו לבנות מגדל, מצאו 'בקעה בארץ שנער' ושם בנו את המגדל (בראשית יא, ב). לגבי היחס בין השם 'שנער' לבין השם 'בבל' ולמיקומה של ארץ שנער ראו פירושו של פ. ארצי לבראשית י, י בתוך: עולם התנ"ך – בראשית, תל אביב, תשנ"ג).
הסבר אחר לרמז שנרמז בהעדר המפיק באות ה"א במילה 'לה' במגילת רות מביא בעל הטורים (ר' יעקב בן הרא"ש. נולד בגרמניה בשנת 1269 ופעל גם בספרד ובארץ ישראל. נפטר בשנת 1343) בפירושו לפסוק: "שלא דבר עימה הוא בעצמו, אלא ע"י שליח. 'לה' כמו לא". לפי דברי פרשן זה, בא העדר המפיק באות ה"א במילה 'לה' במגילת רות לרמוז שבועז, שהיה, איש חשוב ומכובד, לא דיבר עם רות באופן ישיר, אלא באמצעות שליח. על פי הסבר זה, הסיבה להעדר המפיק במילה 'לה' במגילת רות, זהה לטעמו של העדר המפיק במילה 'לה' שבפרשתנו.
מצאנו אפוא כמה תשובות המיישבות את השאלה ששאל רש"י על דברי ר' משה הדרשן. נשאלת אפוא השאלה : הייתכן שרש"י לא היה ער לדברי המדרש ולדברי התלמוד במסכת סנהדרין?
על שאלה זו השיב אחד ממפרשי רש"י, ר' שבתי בס (נולד בפולין וחי בין השנים 1718-1641) בעל החיבור "שפתי חכמים" ואלה דבריו: "ולי נראה דגם רש"י ידע דברי המדרש, אך מה שכתב 'ותמהני כו' הוא לפי מה שדרש רבי משה הדרשן שלא עמד השם של עיר בכך, לכן כתיב 'לה' רפה כאילו כתיב 'לא נבח' שלא התקיים זה השם, אלא שם אחר, וכן צריך לדרוש נמי בהאי דיוקא 'ויאמר לה בועז', לא בועז אלא שליח, וזה אינו. וכן 'לבנות לה בית', לא בית אלא אהל וזה אינו. ולכן דקדק רש"י בדבריו ואמר 'מה ידרוש' כלומר: לפי הדרש שדרש פה, יש לדרוש גם כן התם, וזה אינו...כן נראה לי ליישב דברי רש"י".
לדעת פרשן זה, רש"י לא הביא את התשובה שהביא הרמב"ן, מאחר שהיא אינה זהה לחילופי המלה 'לה' במילה 'לא' שהיא התשובה שר' משה הדרשן עצמו הציע להעדר המפיק במילה 'לה' שבפסוקנו. רש"י ביקש ללכת לפי דרכו של ר' משה הדרשן גם בשני המקומות האחרים בהם אין מפיק במילה 'לה', והוא דוחה את האפשרות לפרש בדרך זו את שני הפסוקים האחרים. לכן נשאר בקושייתו על ר' משה הדרשן.
כל זה אינו מונע כמובן את קיומם של הסברים אחרים להעדר המפיק באות ה"א באותם שני מקומות. הסברים אלה מצויים בתלמוד ובמדרש, ואחד מהם הובא על ידי הרמב"ן והשני הובא על ידי בעל הטורים, בפירושם לפסוק.
לסיכום: הפעם עסקנו במילה 'לה', בפרשתנו, המנוקדת בדרך כלל במפיק באות ה"א. ראינו את המופע החריג של המילה הזו בשלהי פרשת מטות, הן בטעם שלה, והן בהעדר המפיק. היצענו כמה מדברי פרשנים קדומים ומאוחרים יותר, שהסיקו מסקנות שונות מהעדרו של המפיק בפסוקנו וכן בשני מקומות אחרים בתנ"ך בהם קיימת תופעה דומה.
שבת שלום
Edit Post Text
