הסיפור האישי שלי
אני עו"ד במקצועי ובעל תואר מוסמך למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. אני עוסק (לבד שנים מזה עבודה בעריכת דין) למעלה מ-30 שנה בתחום טעמי המקרא והוראתם במסגרות שונות. נעימה, באופן מפרש את התפילה באמצעות ההבעה המוסיקלית וטעמי המקרא.
לעסוק בתפקידים של טעמי המקרא בשבתי בשנת 1989 תלמידי בישיבת ההסדר כרם ביבנה. התחיל ללמוד את הנושא אצל מיכאל פרלמן ז"ל, איש קבוצת יבנה, שהוא אבי שיטת חלוקת הפסוקים באמצעות קורות. באמצעותו נחשפתי למשמעויות הנסתרות של טעמי המקרא ולפשרן הפרשני.
1499284050000
טיפ שבועי לפרשת תולדות
טיפ שבועי לשבת תולדותהשבת אנו קוראים בתורה בפרשת תולדות . במרכזה של הפרשה עומד סיפור ברכת יצחק לבניו ומעשיה של רבקה שנועדו לכך שיעקב, הבן הקטן, הוא זה שיזכה לברכות, ולא עשיו הבכור.התורה מספרת שיעקב מתחפש, כעצת אימו, לובש את בגדי עשיו, אחיו הגדול, ומתייצב לפני אביו וקורא לו. יצחק שואל את יעקב :"מי אתה בני( כז, יח) ויעקב עונה: "אנוכי עשו בכורך..."(פסוק יט).חלק מן המפרשים התקשו לקבל את משמעו של הכתוב ממנו עולה לכאורה כי יעקב לא דיבר אמת והזדהה כעשיו בפני יצחק אביו. לפיכך, רש"י למשל מפריד בפירושו בין המילה "אנוכי" לבין המילים "עשו בכורך" באומרו: "אנוכי המביא לך, ועשיו הוא בכורך".לעומת שיטת רש"י פירשו ראב"ע ורד"ק שיעקב לא דיבר אמת . כך למשל מתבטא רד"ק : "יש תמהים איך יעקב שהיה צדיק וירא אלוקים דיבר שקר? ואין זה תימה, כי יודע היה יעקב כי הוא ראוי לברכה יותר מאחיו... והחליף הדברים במקומות כאלה אינם גנאי לצדיק, שהרי ראינו כי האל אמר לשמואל הנביא ' עגלת בקר תיקח בידיך..."(שמואל ב טז ב, וראה דברי רד"ק שם).(ראה פירושים נוספים בעניין זה אצל א, שפיר, "האומנם רימה יעקב את יצחק", הגיגי גבעה ג תשנ"ה: פורסם גם באתר דעת במרשתת).ומה דעת בעלי הטעמים? המילה " אנוכי" מוטעמת בפשטא שהוא טעם מפסיק, ואילו המילים "עשו בכורך" במונח וזקף. הטעמים מורים אפוא, לכאורה, כי יש הפסק בין המילה "אנוכי" לבין ההמשך: "עשו בכורך". ואולם, דומה שאין מכאן ראיה לכך שאומנם יש להפריד בין "אנכי" לבין "עשו בכורך", שהרי, למשל, בעשרת הדברות בקריאה ב"טעם עליון", מוטעמות המילים הראשונות בדיוק באותו אופן: "אנכי ה' אלוקיך"(שמות כ, ב) האם גם כאן נטען שיש להפריד בין הפשטא, לבין המונח והזקף? זה כמובן לא יעלה על הדעת.הגדיל לעשות בעל הפירוש "מענה לשון" בתיקון קוראים "סימנים" בפירושו לפסוק בפרשתנו, המנחה את בעלי הקריאה כדלקמן: "יפסיק יפה בפשטא כמשפט וכפירוש רש"י שם".האומנם?אילו בעל הטעמים היה מבקש להפריד בין המילים- היה מן הסתם מטעים את המילה אנוכי במפסיק גדול יותר ולא בפשטא.נראה כי באופן הגון לא ניתן להסיק אלא זאת - הטעמים "סובלים" את הפרשנות לפיה יעקב הפריד בין המילה "אנוכי" לבין המשך דבריו, אך הטעמים בהחלט אינם מחייבים קריאה כזו, ולא נראה שעל בעל הקורא להפסיק כאן באופן שונה מדרך שהוא מפסיק לאחר כל פשטא הבאה לפני זקף. שבת שלום . Edit Post Text