הטיפ השבועי / חומש דברים

   במרכזה של פרשת השבוע עומדת שירת האזינו. 43 פסוקים מתוך 52 פסוקי הפרשה הם פסוקי שירה.הפעם נעמוד על צורת הכתיבה של שירת האזינו, שהיא צורה ייחודית. בעוד שספר התורה כתוב בדרך כלל בצורה של שורות שלימות ופסקאות(פרשיות), כתובה שירת האזינו בשני טורים. צורת כתיבה זו מכונה: "אריח על גבי אריח"(מקור השם בדרשת רבי שילא איש כפר תמרתא המובאת בבבלי מגילה טז, עמוד ב). לעומת שירת האזינו, כתובה שירת הים(שמות טו)  בצורה של "לבנה על גבי אריח".הרמב"ם(הלכות ספר תורה פרק ח) מסביר את צורת כתיבתה של שירת האזינו: "צורת שירת האזינו כל שיטה ושיטה יש באמצע ריוח אחד כצורת הפרשה הסתומה ונמצא כל שיטה חלוקה לשתים וכותבים אותה בשבעים שיטות....". ולעומתה- " שירת הים כותבין אותה בשלשים שיטות. שיטה ראשונה כדרכה ושאר השיטות אחת מניחים באמצעה ריוח אחד ואחת מניחים הריוח בשני מקומות באמצעה עד שתמצא השיטה חלוקה לשלוש ונמצא ריוח כנגד הכתב וכתב כנגד הריוח".הרמב"ם מוצא לנכון לפרט את כל הפרשיות שבתורה, הפתוחות והסתומות.על הטעם בפירוט זה כותב הרמב"ם (פרק ח הלכה ד) " ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו. וכן בעלי המסורת...נחלקים בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם. ראיתי לכתוב הנה כל פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת השירות כדי לתקן עליהם כל הספרים ולהגיה מהם.." השאיפה להאחדת צורת הכתיבה של ספר התורה עמדה אפוא בבסיס החלטתו של הרמב"ם לפרט את צורת כל הפרשיות.וממשיך הרמב"ם  בהלכה זו ומפרט שלא כדרכו את המקורות עליהם הסתמך: " וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין, לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו".שכת שלום  לכל בית ישראל. Edit Post Text

  פרשה זו ידועה כפרשה הקצרה ביותר בתורה - 30 פסוקים בלבד אורכה.פרשת נצבים שקראנו בשבוע שעבר אורכה 40 פסוקים.במקורות הקדומים היו נצבים -וילך פרשה אחת שאורכה 70 פסוקים- וכך כבר ר' סעדיה גאון ולאחריו הרמב"ם ואחרים התייחסו  לשתי הפרשיות כפרשיה אחת.והנה בחומשים שלנו גם יש ראיה לכך.כידוע, בחומשים שלנו אנו מוצאים בסיומה של כל פרשה את מספר פסוקיה. והנה בפרשת וילך נרשם בסופה שיש בה שבעים פסוקים. אין זאת אלא משום שהסופרים חיברו את פרשת ניצבים, שבה ארבעים פסוקים, עם פרשת וילך שבה שלושים פסוקים, וראו אותם כפרשה אחת. כך גם לגבי מספר הפרשיות הכולל שבתורה. במקורות הקדומים  נכתב שמספר הפרשיות הוא 53 ואילו במקורות מאוחרים יותר עלה המספר ל - 54. גם שוני זה מספר באמצעות החלוקה המאוחרת של פרשת ניצבים (שבה 70 פסוקים) לשתי פרשיות. להרחבה בנושא זה ראו מאמרו של ר' שר שלום: "פרשת השבוע ממנהגים שונים למנהג אחיד", שנה בשנה תשנד(נמצאת באתר דעת של מכללת הרצוג במרשתת).שבת שלום וגמר חתימה טובהEdit Post Text

 נציג השבוע דוגמא נאה לתפקיד הטעמים כסימני פיסוק.בפרשתנו(כט, כ) נאמר :"... ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה". ואולם בפרשת כי תבוא (כח, סא) כתוב"גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת".האם "תורה" היא זכר או נקבה?רש"י בפירושו לפסוק בפרשתנו מבאר: "...ועל ידי פיסוק הטעמים הן נחלקים לשני לשונות - בפרשת הקללות הטפחא נתונה בתחת "בספר" ו" התורה הזאת" דבוקים זה לזה. לכך נאמר:  "הזאת", וכאן הטיפחא נתונה תחת " התורה" נמצא "  ספר התורה" דבוקים זה לזה לפיכך לשון זכר נופל אחריו...". הטיפחא היא טעם מפסיק ומיקומו בפסוק הוא מפסיק אחרון לפני אתנח או לפני סוף פסוק.דברי רש"י מדגישים את נחיצות הבנת תפקידם של הטעמים גם כסימני פיסוק ולא רק כסימנים מוסיקליים. שבת שלום כתיבה וחתימה טובה לכולכםEdit Post Text

התוכן בבניה...