טיפ שבועי פרשת לך לך

הפעם נעמוד על ביטוי המצוי בפרשת השבוע, שאנו אומרים אותו גם בתפילה.

נעמוד על כך שעל פי הנוסח הנפוץ - אנו מפסקים אותו בניגוד לטעמי המקרא ונציע אפשרות אחרת  לאומרו באופן ההולם את פיסוק הטעמים.

בפרשת השבוע  מספרת התורה שלאחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה והניצחון על כדרלעמר, הוציא מלכי צדק מלך שלם - לחם ויין, ובפרק יד, פסוק יט מתוארת ברכתו לאברם: "ויברכהו ויאמר- ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ".

תוכן הברכה נמצא בצלע ב של הפסוק. הצלע עצמה מתחלקת בזקף, במילה"עליון", ולאחר החלוקה העיקרית נמצא הביטוי "קונה שמים וארץ".

המילה" קונה" בפסוקנו משמעה:  "בורא, עושה" (ראה  רש"י בפירושו לפסוק וכן בספרו  החדש של מ. בר אשר, לשוננו רינה- עיוני תפילות בלשון ובסגנון, בתכנים, בנוסחאות ובמנהגים, ירושלים תשעו, עמ' 126) .

מבחינת פיסוק הטעמים, המילה "קונה" מוטעמת בטיפחא שהוא טעם מפסיק, הווה אומר - יש לקרוא: " קונה- שמים וארץ", ולא: " קונה שמים - וארץ". " שמים וארץ הם קניין אחד או בריאה אחת של הקדוש ברוך הוא.

כך גם עולה מפורשות מן המשנה באבות (ו,  י):  "חמישה קניינים קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו: שמים וארץ - קניין אחד, תורה קניין אחד...".

את הביטוי "קונה שמים וארץ" אנו מזכירים בברכה מעין שבע הנאמרת בליל שבת לאחר תפילת עמידה של ערבית.

והנה בבתי הכנסת האשכנזיים נהוג לנגן את הברכה כך: "האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון, קונה שמים - וארץ".

נגינה זו אינה הולמת את פיסוק הטעמים, שעל פיו יש לקרא כך " קונה- שמים וארץ" שכן "שמים וארץ", הם קניין אחד של הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא שניים, כדברי המשנה באבות

המילה "קונה" היא זו המסומנת בטעם המפסיק, הטיפחא, ולא המילה "שמים", ולכן יש לקרוא : " קונה - שמים וארץ".

ראינו אפוא כי לטעמי המקרא לעיתים גם השפעה על  אופן הקריאה הנכון של פסוקים או ביטויים הנאמרים בתפילה ועל כן שומה עלינו לפסקם נכונה כדי לכוון כראוי בתפילותינו.

שבת שלום