טיפ שבועי לשבת בשלח
השבת אנו קוראים בתורה בפרשת בשלח
בלב הפרשה עומדת שירת הים ששרו משה ובני ישראל (ואף הנשים) בעת קריעת ים סוף.
בין יתר פסוקי השירה נאמר : "נשפת ברוחך כסמו ים, צללו כעופרת במים אדירים"(שמות טו, י)- לכאורה נראה כי המילה "אדירים" שבפסוק מתייחסת למים, כלומר: המים הם האדירים, והמצרים צללו כעופרת במים האדירים (כך גם לכאורה משתמע מפסוק בנחמיה ט, יא).
ואולם, בתלמוד(מנחות נג, א) מובא מדרש בזו הלשון: "פתח ואמר: אמרת לה', ה' אתה טובתי בל עליך(תהלים טז ב). אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא....פתח ואמר יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים. יבאו אדיר- זה הקדוש ברוך הוא.. ויפרע לאדירים אלו ישראל...מאדירים אלו המצרים שנאמר 'צללו כעופרת במים אדירים...". מן המדרש משתמע כי המילה אדירים שבפסוק מתייחסת למצרים. זאת ועוד - ככל הנראה בגלל מדרש זה פסק בעל החיבור "פרי מגדים" שבעת קריאת שירת הים בתפילה יש להפריד בין המילה "במים" לבין המילה "אדירים".
גם בין הפרשנים נחלקו הדעות. בעוד ראב"ע דוחה את דברי המדרש וקובע " ובמים האדירים דבק עם צללו כאילו אומר צללו במים אדירים כעופרת", הרי שרבי עובדיה ספורנו מקבל דעת המדרש באומרו: "אדירים - שרים וראשי עם צללו כעופרת במים...".
ומה דעת טעמי המקרא?
המילה "כעופרת" מוטעמת בזקף, ואילו המילה "במים" מוטעמת בטיפחא, שהוא מפסיק קטן מן הזקף. נראה אפוא כי על פי כללי הטעמים, המילה אדירים מתייחסת למים ולא למצרים.
התייחסות מפורשת לעניין זה ותמיכה בעמדתנו נמצא בסידור"עבודת ישראל" שכבר הזכרנו בעבר, ואלו דבריו של בער: " ...לא יתכן פרוש כזה לפי התרדפות הטעמים ולפיהם מילת 'אדירים' תואר היא למצרים, כי תיבת 'כעופרת' היא מוטעמת בזקף ולעולם הזקף מפסיק יותר מהטפחא שלאחריו ועל כן 'מים' דבק עם 'אדירים' וכמו שפירש הראב"ע... ואם היה כפירוש ספורנו היה לו להטעים...".
לדעתו של בער, פיסוק הטעמים מורה בבירור כי המילה "אדירים" שבפסוק מתייחסת למים ולא למצרים( וראה לעניין זה גם התייחסות בעל החיבור "מענה לשון" על הפסוק הזה בתוך "תיקון קוראים - סימנים") .
אם כך, מדוע הורה בעל החיבור "פרי מגדים" להפסיק בין המילים הללו בתפילה? ההפסקה נועדה, כך טוען בער, למנוע הבלעה של אותיות, שכן אם לא יפריד הקורא בין המילים, הוא עלול לקראו " במימדירים" במקום "במים אדירים" ולכן הורו חלק מן הפוסקים להפריד בין המילים, אבל אין הכוונה לפרש, כך על כל פנים טוען בער, כדברי המדרש המפרש כי "אדירים" הם המצרים.
הנה כי כן, גם כאן נוקטים הטעמים עמדה במחלוקת הפרשנית.
שבת שלום .