טיפ שבועי לפרשת תצוה
השבת אנו קוראים בתורה בפרשת תצוה. בנוסף, נקרא השבת את פרשת זכור (דברים כה, יז-יט), שהיא השניה מבין ארבע הפרשיות(לדיון במנהגים השונים בקריאת פרשת זכור, ראו: י. פרץ, "זכר עמלק"(בתוך) מפרות האילן- על המועדים: מאמרים בענייני המועדים מחוקרי אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ד, עמ' 163-160 ובמחקרים המובאים בהערות השוליים שם).
פרשת תצוה פותחת בפסוק: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור. להעלות נר תמיד"(שמות כז,כ). נעסוק הפעם בשני חלקי הפסוק הזה
בשתי הצלעות של הפסוק יש מעמד חשוב לטעם המפסיק "טיפחא" שהוא , בדרך כלל, כידוע , המפסיק האחרון לפני אתנח ולפני סוף פסוק.
בשתי הצלעות של הפסוק הזה, הטיפחא הוא המפסיק העיקרי.
על כן, כשקוראים את צלע א של הפסוק יש לקרא: "שמן זית זך כתית - למאור"(ולא "כתית למאור") פירוש הכתוב הוא כי שמן הזית הזך שהוא גם כתית- ישמש למאור(וראו דברי רש"י על אתר: " הזיתים כותש במכתשת ואינו טוחן בריחים, כדי שלא יהא בו שמרים ואחר שהוציא טיפה ראשונה, מכניסן לריחים וטוחנן").
בצלע ב של הכתוב יש שלוש מילים בלבד: "להעלות נר תמיד". המילה "תמיד" שבפסוק איננה מתייחסת לנר, שכן הנר איננו דולק " תמיד" אלא רק מערב עד בוקר, כפי שהתורה מפרשת בפסוק כא. לשון אחר: לא הנר הוא "תמיד" אלא, פעולת ההעלאה של הנר היא "תמיד". פירוש המילה "תמיד" בפסוק אפוא איננו ALLWAYS אלא REGULARLY' וכפי שמתרגם אונקלוס: "תדירא").
רש"י בפירושו לפסוק, כך נראה, מתקשה בפירוש המילה תמיד, שהרי , כאמור, ברור שהנר איננו דולק " תמיד", אלא רק בלילה ועל כן הוא מפרש: "כל לילה ולילה קרוי תמיד" כלומר, אף על פי שהנר אינו דולק 24/7 הרי שעדיין ניתן לקרא לנר "תמיד".
לכאורה במקרה זה, לא היה פשוט יותר אלא להפנות לתרגום אונקלוס (כפי שרש"י עושה פעמים רבות בפירושו) ולפרש על פיו את המילה "תמיד", ואולם, משום מה, רש"י אינו עושה זאת (וראו דברי ר' אברהם בן עזרא בפירוש לפסוק המבאר: "וטעם (ופירוש המילה) תמיד כל לילה ולילה.." ואף הוא איננו מתייחס לדברי התרגום ומתקשה בשאלה מדוע התורה מכנה מצב דברים זה בתואר "תמיד").
מכל מקום ברור, לסיכום, כי פיסוק הטעמים של הפסוק, שעל פיו ההפסק הוא במילה "נר" בשילוב עם תרגומו של אונקלוס מבהיר את כוונת הכתוב, ולפיה העלאת הנר היא הפעולה הנעשית באופן קבוע, וזהו פשר המילה "תמיד" בפסוקנו.
שבת שלום ופורים שמח