טיפ שבועי לפרשת שלח
במרכזה של פרשת השבוע עומדת פרשת חטא המרגלים. משה שולח שנים עשר אנשים לתור את ארץ כנען. לאחר שובם מן השליחות, הם מוציאים דיבת הארץ רעה( יג, לב), העם בוכה ומתלונן (יד, א) וה' מעניש את העם (יד, כב-כג).
שתים מן הדמויות המרכזיות בפרשה זו הינם משה , מנהיג העם, ששלח את האנשים לשליחותם (ולפי האמור בפרשתנו – במצוות ה') וכלב בן יפנה, מראשי שבט יהודה (יג, ג: יג, ו), אשר מתייצב יחד עם יהושע בן נון כנגד דברי עשרת הנציגים האחרים ומראה לעם ישראל את הטוב שבארץ.
והנה, שמם של משה וכלב, נקשר בעניין שונה לגמרי, כפי שנסביר להלן
מן המפורסמות היא העובדה, כי שמו של ה' איננו נהגה כפי שהוא נכתב. במשנה במסכת סנהדרין(י, א) בה מפורטים מי שאין להם חלק לעולם הבא נאמר: "...ואלו שאין להם חלק לעולם הבא...אבא שאול אומר, אף ההוגה את ה' באותיותיו".
לפיכך,על על פי ששם השם נכתב באותיות יו"ד ה"א וא"ו וה"א, אין אנו מבטאים אותיות אלה אלא את האותיות אל"ף, דל"ת, נו"ן ויו"ד. האות אלף, הראשונה, נהגית כאילו היתה מנוקדת בחטף פתח.
נשאלת השאלה: כיצד הוגים את שם השם כאשר באה לפניו אחת מאותיות השימוש? למשל, בבראשית כא, א, "וה' פקד את שרה..." , או למשל בפרשתנו: "ועשיתם אשה לה' עלה או זבח..."(טו, ג).
כאן באים בעלי המסורה לעזרתנו וקובעים כלל: "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס". כידוע, משה רבנו הוציא את בני ישראל ממצרים אך לא זכה להיכנס לארץ. לעומתו, כלב בן יפונה, היה מן האנשים שתרו את הארץ, אך לא הוציא דיבת הארץ רעה ועל כן הבטיח ה' : "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי, והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה"(יד, כד).
ולעניין הגיית שם השם, כך יש להבין את הסימן שנתנו לנו בעלי המסורה: כאשר לפני שם השם מופיעה אחת מן האותיות : מ, ש, ה- יש להגות את האות א בשם השם – ל"הוציא" את ההברה, ואילו כאשר לפני שם השם מופיעה אחת מן האותיות : ו, כ, ל, ב- אין להגות את האות א בשם השם והיא א נחה ללא ניקוד, כביכול , "מכניסים" ומצניעים את ההברה (ראו, כלל יב ל "קיצור כללי הדקדוק , בתוך , תיקון קוראים סימנים , ירושלים תשע"ג, עמ' 41).
לסיכום: עמדנו הפעם על כלל חשוב בהגיית שם השם, המבוסס על שתי דמויות מרכזיות בפרשתנו, משה וכלב. לכלל זה חשיבות רבה, והוא מסייע לנו בהגיית שם ה' כהלכה.
שבת שלום